הכרעת דין בתיק ת"ד 2079-09-10

בפתח דברי אציין כי מצאתי את הנאשם זכאי מחמת הספק בכל העבירות שהואשם בהן.

האישום

1.                 הנאשם הואשם בפניית פרסה - עבירה על תקנה 44(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), נהיגה בחוסר זהירות - עבירה על  תקנה 21(ג) לתקנות   וגרימת תאונה - עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות.  

2.                 הנאשם כפר בעובדות כתב האישום . טענתו בתמצית הינה כי נסע בנתיב השמאלי ובטרם פנה פניית פרסה, אף כי רכבו היה בהטיה שמאלה,  נפגע מאחור ע"י הנהגת המעורבת אשר לא שמרה מרחק ולכן היא זו שאחראית לתאונה. עוד טען כי לא הוצב במקום כל תמרור האוסר פניית פרסה.

נסיבות התאונה שאינן שנויות במחלוקת

3.                 בתאונה היו מעורבים שלושה רכבים: רכב הנאשם מסוג שברולט, רכב מסוג טויוטה של הגב' אולגה טוכשר ורכב שלישי מסוג  הונדה  של זקן אליהו. התאונה ארעה בנתיב השמאלי בכביש 436, סמוך לצומת גבעון, לכיוון גבעת זאב. מדובר בכביש מהיר רחב ידיים בעל שלושה נתיבי נסיעה: שניים לכיוון גבעת זאב, נתיב שלישי מיועד לפניה ימין לגבעון, לפני הצומת, כנ"ל בכיוון הנגדי. בין המסלולים מופרד אי תנועה בנוי, כמתואר בתמונות (ת/1). רכב הנאשם החל בפניית פרסה כשהוא בזוית שמאלה נפגע מאחור ע"י הטויוטה של הגב' אולגה טוכשר, אשר נפגע אף הוא מאחור ע"י רכב ההונדה.

4.                 לענין נתיב נסיעת רכב הנאשם יודגש כי אף המאשימה לא טענה כי פנה פניית פרסה מהנתיב הימני כי אם נטען "שלא פנה משמאל הדרך", דהיינו לא היה צמוד לצד שמאל בתוך נתיב הנסיעה השמאלי. הבוחן מדד מרחק של 1.7 מ' מאי התנועה שמשמאל. (ראה מסקנות בוחן התנועה אסף שזו בדו"ח הבוחן ת/6).

5.                 מעבר לשלושת המעורבים היו שני עדים ניטראליים: עת/3 - דלית בן ישראל            נסעה הרחק מאחור באותו כיוון נסיעה שנסעו הרכבים המעורבים ועת/5  - ליאור פוטל נסע בנתיב הנגדי לכיוון ירושלים, כל אחד מהם הבחין בהתרחשות התאונה ברמת בהירות כזו או אחרת (עת/3 - פרוטוקול עמ' 22 ועת/5 - עמ' 30-31).

6.                 אין מחלוקת, כפי שעולה מהתמונות ומדו"ח הבוחן ששדה הראיה פתוח למעלה מ-400 מטרים. "אפשר להגיד שזה אפילו 1,000 מטר" (פרוטוקול עמ' 11 ש' 32).

7.                 אין מחלוקת שסמוך לפני התאונה הנאשם האט רכבו, הן לאור עדויות הצדדים (ראה עדות עת/3, עת/5 ואף עדות המעורבת אולגה טוכשר שפגעה ברכב הנאשם מאחור) והן לאור העדר סימני בלימה בכביש הנוצרים מבלימת פתאום.

8.                 השברולט של הנאשם נפגעה בחלקה האחורי שמאלי - מפגוש אחורי בצד פנס שמאל לכיוון הדופן השמאלית (תמונה מס' 8), רכב הטויוטה אחריו נפגע בחזית עם נטיה לצד שמאל (תמונה מס' 10) ואילו רכב ההונדה נפגע בחזית (תמונה מס' 2)

השאלות שבמחלוקת

9.                 המחלוקת העובדתית בין הצדדים נוגעת לשאלה  האם רשאי היה לפנות פניית פרסה שמאלה, בעת שעל הכביש משורטט חץ המורה על המשך נסיעה ישר והאם עבר עבירה על תקנה 44 לתקנות, בכך שבפנייתו הפריע לתנועה שמאחוריו וסיכן אותה.

דיון והכרעה

  האם מותר היה לנאשם לפנות פרסה

10.       תקנה 44 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן: 

"(א)        לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע לכיוון הנגדי (להלן -

פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג אחר המתקרב מכל צד שהוא.