הכרעת דין בתיק ת"ד 12219-09

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו, ב- 23/01/2009 בשעה 02:00 או בסמוך, נהגה הנאשמת רכב פרטי פיאט בתל אביב ברחוב דרך נמיר מכיוון דרום לצפון  והתקרבה לקטע בין קק"ל לגלילות.

הנאשמת נהגה ברכב, כשהיא שיכורה, בעת מעצרה הדיפה ריח אלכוהול מפיה והיא סירבה למסור בדיקת דם לצורך בדיקת שכרות לאחר שהוסברה לה המשמעות המשפטית של הסירוב. הנאשמת לא שיתפה פעולה בעת ביצוע בדיקת מאפיינים.

באותה שעה נהגה אייזנברג נטלי רכב פרטי שברולט  ברחוב דרך נמיר בכיוון נסיעת הנאשמת ולפניה ובהתקרבה למחסום משטרתי האטה נהיגתה. הנאשמת נהגה בקלות ראש, הסיחה את דעתה מהדרך, לא הבחינה מבעוד מועד בהאטת השברולט  לפניה, התקדמה בנסיעה ופגעה בחוזקה (חזית באחור) ברכב השברולט. מעוצמת המכה נהדף השברולט קדימה, עבר את אי התנועה הבנוי,המפריד בין המסלולים, עלה על הגבעה בצד הכביש ונעצר. כתוצאה מהתאונה נחבלה נהגת השברולט, הנאשמת ונוסע עמה ספרא אבישי וניזוקו כלי הרכב המעורבים.

הוראות החיקוק לפיהן מואשמת הנאשמת  הן: 

1.     נהיגה בשכרות - עבירה על סעיפים 62(3), בקשר עם סעיף 39(א), בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961 בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961.

2.    נהיגה בקלות ראש - עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

הנאשמת כפרה בהאשמות המיוחסות לה ונשמעו הראיות.

את תמצית טענות ההגנה של הנאשם ניתן לסכם כך:

1.      עדותה של הנהגת המעורבת אינה אמינה ונסתרה בעניין עומס התנועה לפני המחסום בעת התרחשות התאונה ובעניין מיקום הפגיעה ברכבה.

2.      התנהגותה של הנאשמת בבית החולים וחוסר יציבות הליכתה נבעה מכך שנפגעה  בתאונת הדרכים.

3.      בהתחקות המאשימה אחרי חילופי המסרונים בין הנאשמת לבין בן זוגה ללא צו המתיר זאת, עברה המאשימה על חוק הגנת הפרטיות ולא ניתן להשתמש בפלט השיחות כראיה.

4.      הנאשמת לא סרבה ללקיחת דגימת דם,  בצאתה מהשירותים בפעם השניה ראתה את הבוחן ואת השוטרים בקרבת מקום אך הם עזבו בטרם לקחו ממנה דגימת דם, שלא באשמתה.

5.      החזקה הקבועה בסעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה לעניין הסרוב הינה חזקה שבדין הניתנת לסתירה.

6.      בקובץ תמונות המצוי בידי ההגנה חסרות 24 תמונות  שצילם הבוחן ביום האירוע.

תאונת הדרכים

 מטעם התביעה העידה נהגת השברולט נטלי בר אייזנברג (להלן: "הנהגת המעורבת").  לפי עדותה, היא נהגה ברכב בשעת לילה על כביש החוף לעבר רמת השרון. היא הבחינה במחסום משטרתי לפניה על כביש החוף והאטה. בעודה נוסעת באיטיות בנתיב הפונה לעבר המחסום, היא חשה פגיעה ברכבה מאחור, והרגישה שהיא "עפה". כתוצאה מהפגיעה ברכבה היא חצתה את כל הנתיבים ונעצרה בגבעה מעבר לנתיבים הנגדיים. הנהגת המעורבת מסרה כי ככל הזכור לה המחסום היה ריק ממכוניות, היא לא שמעה חריקת בלמים טרם הפגיעה ברכבה. ברכב הפוגע בה נסעו גבר ואישה,  כאשר הגבר פנה אליה במקום בו נעצרה לאחר הפגיעה בה, הוא ניסה להעביר אותה את הכביש והתנצל על כך שפגע בה.

השוטר גולדברג ירון  העיד כי ביום האירוע עמד  במרחק של 150 מ' מהמחסום המשטרתי, ולפתע ראה רכב  פיאט "נזרק" לשולי הכביש. הוא העיד כי למיטב ידיעתו היה עומס תנועה לפני המחסום.

המתנדב שוטר ערן גרשון העיד, כשעדותו נשענה רובה ככולה על ת/3 ו-ת/4. השוטר רשם את דברי הנהגת המעורבת אייזנברג, בסמוך לשעת התרחשות התאונה אשר טענה בפניו: "נהגתי לבד באוטו, האטתי כשראיתי את המחסום ופתאום מישהו נכנס בי מאחורה בעוצמה והעיף אותי לנתיב הנגדי" (ראה ת/3).

השוטר מאיר שבת העיד כי הוא הציב מחסום משטרתי טרם התרחשות התאונה במקום האירוע, עדותו בבית המשפט נשענה על הודעתו במשטרה-ת/35. הוא העיד כי בעת עמידתו במחסום הוא שמע "בום" וכשהסתובב לעבר הרעש ראה את רכב השברולט בתנועה עולה על אי התנועה, נוסע על הדשא עובר לנתיב הנגדי שם נעצר. הוא ניגש לרכב השברולט והזעיק עזרה. אחר כך הוא ניגש לרכב הפיאט ראה בחור ובחורה מחוץ לרכב, הבחור התלונן על כאבים בחזה והבחורה נראתה קצת בהלם.