הכרעת דין בתיק ת"ד 11391-08-11

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לתמרור ב-36, עבירה על תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961, בקשר עם סעיף 32 (2) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש -  עבירה של סעיף 62 (2) בקשר ע ם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה.

הרקע לכך הוא שביום 2.6.11 בסמוך לשעה 14.00 נהג הנאשם ברח' 2040, התקרב לצומת עם רח' יוניצמן בת"א (להלן: "הצומת"), לא נתן זכות קדימה וחסם את דרכו של רוכב אופנוע שנאלץ לסטות מנתיב נסיעתו, החליק ונפל לכביש.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:     

לגירסת המאשימה , בנתיב נסיעתו של הנאשם היה מוצב תמרור תן זכות קדימה והוא לא ציית לו וגרם לרוכב האופנוע המעורב לסטות, להחליק וליפול על הכביש.

לגירסת הנאשם , הגיע לפני הצומת, המכונית שלפניו שהיתה בצבע שחור פנתה ימינה ונכנסה לצומת, הנאשם התחיל לנוע לכיוון הצומת מבלי להכנס לצומת והבחין באופנוע שמגיע משמאל במהירות גבוהה, הנאשם עצר מבלי להכנס לצומת ומבלי לבלוט מעבר לקו הצומת והבחין ברוכב האופנוע הזורק את עצמו מהאופנוע והאופנוע החליק ונפל.

אין מחלוקת בין הצדדים  בנושאים  הבאים: 

1.         הנאשם נהג ברכב מסוג הונדה מ.ר 61-076-57 ברח' 2040 בת"א מכיוון דרום לצפון כשהוא מתקרב לצומת עם רח' יוניצמן.

2.         לפני רכב הנאשם נסע רכב בצבע שחור אשר פנה בצומת ימינה.

3.         הנהג המעורב רכב על אופנוע צבאי ברח' יוניצמן ממערב למזרח משמאל לכיוון נסיעת  הנאשם והתקרב לצומת.

4.         לא היה מגע בין הרכבים.

5.         שדה הראיה באזור הצומת פתוח ורחב.

6.         כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע והאופנוע ניזוק.

דיון והכרעה:

1.         במקרה שלפנינו מדובר בשתי גרסאות לארוע התאונה.

2.         בעדותו במשטרה אמר הנאשם כי כשהגיע לצומת היה עומס וכלי הרכב נסעו באיטיות, לפניו רכב שחור פנה ימינה והנאשם נע באיטיות לכיוון הצומת מבלי להכנס ומבלי לבלוט מעבר לקו הצומת, רוכב האופנוע שהגיע במהירות גבוהה, זרק עצמו מהאופנוע והאופנוע החליק. (שורות 3 - 7 לת/7).

            הנאשם הדגיש בחקירתו הנגדית כי הוא התקדם עד התמרור וכי הוא היה בעצירה מוחלטת ולא נכנס לצומת (שורות 6 - 9 בעמ' 8 וש' 9 ו - 13 בעמ' 9 לפרוטוקול).

3.         ע"ת מס' 1 נהג האופנוע העיד כי כשהגיע לצומת הבין שהרכב לא שם לב אליו, וכדי להמנע מפגיעה היה מוכרח לשבור ההגה שמאלה וזה גרם לו לאיבוד שיווי משקל. (שורות 18 - 20 עמ' 2 לפרוטוקול).

4.         הנאשם העיד כי כשראה את האופנוען על הכביש, עצר את הרכב על הצומת וניגש להושיט עזרה, נהג הרכב שהיה לפניו עצר גם הוא ושניהם ניגשו לאופנוען המעורב. הוא נעמד ואמר שהכל בסדר ושאתם יכולים ללכת. נהג הרכב שהיה לפניו עזב את המקום והנאשם נשאר במקום וניגש לנהג האופנוע. הגיע גם מפקדו של האופנוען וביקש מהנאשם להשאר. הנאשם נשאר על מנת לתת עדות כשתגיע המשטרה. כשהגיעו השוטרים הבין כי מופנית אליו אשמה כאילו הוא גרם לתאונה. (עמ' 7 לפרוטוקול).