הכרעת דין בתיק ת"ד 10344-09 - פסקדין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין פנייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם בתאריך 12.9.08 שעה 08:50 לערך, ברכב מסוג רנו ברחוב בן גוריון ברמת גן מכיוון צפון לדרום והתקרב לצומת עם רחוב טבריה. אותה שעה רכב על קטנוע מאיר לוי (להלן- רוכב הקטנוע) בכיוון נסיעת הנאשם ומשמאלו. לפי הנטען הנאשם נהג בחוסר זהירות כך בהגיעו לצומת האמור לא נתן תשומת לב מספקת לדרך והחל לפנות שמאלה לעבר רחוב טבריה. כתוצאה מכך ארעה התנגשות בין דופן קדמי שמאלי של הרכב לבין דופן ימין של הקטנוע.

כתוצאה מהתאונה מחבל רוכב הקטנוע חבלה של ממש ונזקק לתפרים בשפה ולכלי הרכב נגרמו נזקים.

מטעם התביעה העידו בפניי עד ראיה יריב זנדורי אשר נסע אחרי הנאשם (להלן- עד הראיה) בוחן התנועה נועם לוי, מרדכי עבדה השוטר שהגיע ראשון לזירת התאונה, ורוכב הקטנוע

מטעם ההגנה העידו הנאשם ואישתו.

במקרה שלפנינו העיד עד ראיה ניטראלי מהימן אשר מסר גרסא מפורטת, בה נתתי אימון מלא. כפי שעוד יובהר גרסתו של עד הראיה נתמכת באמרות מטעם הנאשם ואשתו, ודי באלה כדי לבסס את הרשעתו של הנאשם. על כך יש להוסיף אמרות מצד הנאשם שלא מצאתי לנכון לאמצן. עדותו של רוכב הקטנוע לא הייתה עיקבית ולא מצאתי לנכון להסתמך עליה לשם קביעת ממצאים.

עד הראיה העיד כי הוא נסע ברחוב בן גוריון אחרי הנאשם החל מרחוב ז'בוטינסקי. לאורך הדרך הנאשם נסע כמי שמחפש כתובת ומתלבט לאיזה כיוון לנסוע. במקום מסוים הנאשם  עצר ואותת שמאלה אך לבסוף נמלך בדעתו והמשיך ישר. טענה זו נתמכת בעדות אשתו של הנאשם לפיה "מתחילת הרחוב אותתנו".

לדברי עד הראיה כשהגיע הנאשם לצומת עם רחוב טבריה הוא לא עצר, הוא האט ותוך כדי כך פנה שמאלה. וכך מסר העד בהודעתו במשטרה מיום האירוע: "תוך כדי כך שהרנו מאיטה עוד לפני הפנייה הבחנתי ברוכב הקטנוע חולף על פני מצד שמאל ואז הרנו נכנס לפנייה והשניים  מתנגשים כאשר הרכב בסטייה שמאלה והקטנוע בנסיעה ישר. רוכב האופנוע ניסה לברוח אבל היה מגע ביניהם ורוכב הקטנוע עבר לפני חזית הרכב לנתיב הנגדי והחליק לכביש".

עד הראיה טען כי רוכב הקטנוע נסע על קו ההפרדה המרוסק, ובעדותו הוסיף כי הוא נסע במרכז הכביש ורוכב הקטנוע נסע כחצי מטר משמאלו. לדבריו הוא הבין כי עומדת להתרחש תאונה עוד בטרם זו ארעה בפועל.

העובדה שהנאשם לא עצר לפני הפנייה שמאלה מוצאת ביטוי בדוח הפעולה הראשוני שנערך על ידי השוטר שהוזעק לזירה. הנאשם דיווח על נסיבות התאונה ולא טען כי עצר לפני הפנייה שמאלה. הוא הוסיף כי לא ראה את רוכב הקטנוע ואם היה רואה אותו היה עוצר.

גם בהודעתו במשטרה מאותו יום טען הנאשם: "לפני הפניה שמאלה אני חושב שעצרתי עצירה מוחלטת".

אשתו של הנאשם מסרה הודעה במשטרה בנוגע לנסיבות התאונה ולא אמרה דבר שיש בו כדי לרמז כי הנאשם עצר בטרם פנה שמאלה. גם בעדותה אין זכר לטענה זו.

העובדה שהנאשם לא עצר בטרם הפנייה שמאלה מתיישבת עם האמור בהודעתו של עד הראיה כי בנתיב הנגדי לא נסעו כלי רכב אותה עת. לא מצאתי לקבל את עדות הנאשם כי הוא עצר והמתין עד שהרכבים שנסעו בכיוון הנגדי יעברו את הצומת, ואטיל ספק  בטענתו כי אחריו עצרו 5-6 רכבים. אין כל ראיה התומכת בגרסא זו, כשלפי עדות עד הראיה התנועה הייתה דלילה.

אני מאמינה כי אם הנאשם היה עוצר ומסתכל במראה השמאלית היה מבחין ברוכב האופנוע שנסע במרחק קצר יחסית מהרכב,כשרוכב הקטנוע לא נסע במהירות גבוהה. לפי עדות עד הראיה רוכב הקטנוע נסע במהירות של 50 קמ"ש לערך. בוחן התנועה ערך תחשיבים על סמך הממצאים שנמצאו בזירה לרבות סימני שפשוף וחריצים ועל פיהם הגיע למסקנה כי רוכב הקטנוע נסע במהירות שאינה עולה על 45 קמ"ש.

כאמור,לפי עדות עד הראיה רוכב הקטנוע נסע בצד השמאלי של הנתיב על קו ההפרדה עוד בטרם החל הנאשם לפנות שמאלה. לפיכך, היה מוטל על הנאשם להבחין בו. נבהיר כי לפי תקנה 122 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, רוכב קטנוע רשאי לנסוע באותו נתיב בו נוסע רכב אחר, ובמקרה דנן רוכב הקטנוע נסע מאחורי הנאשם ומשמאלו בנסיעה ישרה, והנאשם יכול וצריך היה לצפות נסיעתם של רוכבי רכב דו גלגלי אשר רשאים לעבור כלי רכב בצד השמאלי של הנתיב. נבהיר כי רוכב הקטנוע לא עקף לעבר הנתיב הנגדי.

התאונה ארעה מיד לאחר שהנאשם החל בפנייה שמאלה ולפיכך רכבו נפגע בצידו הקדמי הימני. אמנם התאונה ארעה בנתיב הנגדי אך היה זה משום שרוכב האופנוע סטה שמאלה על מנת לחמוק  מהרכב. הנאשם עצמו טען בהודעתו כי "התאונה ארעה בנתיב השמאלי בקצה הימני שלו מיד איך שנכנסתי לנתיב השמאלי".

במהלך המשפט סימן רוכב הקטנוע את מיקום התאונה באמצע הצומת. גרסא זו אינה נכונה על פניה, אך הנאשם אימץ אותה בעדותו. אפנה לסימון שערכה אשת הנאשם על גבי ת/7 על פיו התאונה התרחשה בקצה הימני של הנתיב השמאלי. 

הנאשם לא נסע מהר, אך הוא לא נקט באמצעי זהירות כפי שהיה מוטל עליו לנקוט בטרם יסטה מקו נסיעתו ויפנה  שמאלה. לא נעלם מעיני כי קיימת רשלנות תורמת מצד רוכב הקטנוע,וניתן יהיה להתחשב בטענה זו לענין הענישה שתוטל על הנאשם, אך אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות.

אם היה הנאשם ממשיך בנסיעה ישר לא הייתה מתרחשת התאונה. סטייתו של הנאשם מקו הנסיעה בחוסר זהירות היא בגדר הסיבה  ההכרחית  לאירוע התאונה.