הכרעת דין בתיק פ 8848/04

כללי

1.         בכתב האישום המקורי הואשם הנאשם בשני אישומים. באישום הראשון יוחסו לנאשם שתי עבירות: מעשה מגונה במרמה, עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק") ומעשה מגונה, עבירה לפי סעיפים 348(א) ו-348(א)(1) לחוק.

            באישום השני יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה בכפייה בהתאם לסעיפים המפורטים לעיל.

2.         לאחר כפירת הנאשם באישומים ובישיבת ההוכחות הראשונה ביום 16.3.05 ביקש התובע לבצע השלמת חקירה בתיק ולגבות עדויות ממספר אנשים שהוזכרו במהלך החקירה ולא נחקרו. כמו כן, ביקש התובע לתקן את כתב האישום ולייחס לנאשם סעיפי אישום התואמים את תיקוני החקיקה שחלו בעבירה של מעשה מגונה.

            הסניגור התנגד לביצוע השלמות חקירה, וכן התנגד לתיקונו של כתב האישום.

3.         דחיתי את בקשת התובע לבצע השלמת חקירה ואפשרותו לתקן את כתב האישום. תיקון כתב האישום התייחס לשינוי בסעיפי עבירה ולא לשינוי עובדות.

4.         התביעה טוענת כי ביום 21.3.00 בשעות הלילה הסיע הנאשם שהוא נהג מונית את הקטינה ל.ס. בתוך רמת גן.

            הנאשם הציג את עצמו בפני ל.ס. (להלן: מתלוננת 1, או המתלוננת) כמומחה לאסטרולוגיה, הוא בירר את המזל שלה ושוחח עמה על תכונות אופיה ויחסיה עם משפחתה.

            גם לאחר שהגיעו ליעד הנסיעה המשיך הנאשם לשוחח עם המתלוננת, ואף הציע לה לעבור למושב הקדמי כדי לשפר את התקשורת ביניהם, המתלוננת הסכימה.

            הנאשם אמר למתלוננת כי על מנת לשפר את התקשורת ביניהם עליו לחוש קרוב יותר אליה, ובאומרו כן הניח את ידו על החזה של המתלוננת כמנסה לחוש את הדופק של ליבה. בעודו ממשיך לדבר עמה ברצף הסית הנאשם את ידו ונגע ומישש בידו את השד של המתלוננת ללא הסכמתה.

            לאחר שהמתלוננת התעשתה מתדהמתה ופחדה, ביקשה מהנאשם להוריד את ידו. הנאשם עשה כן, ובהמשך ניסה לשכנע את המתלוננת להסכים שיניח שוב את ידו על חזה והיא לא הסכימה לכך.

            בהמשך, כשירדה המתלוננת מהרכב קרב הנאשם את פניו לפיה וניסה לנשק אותה על שפתיה, המתלוננת הצליחה להתרחק ולצאת מהמונית.

5.         באישום השני נטען כי ביום 20.6.00 אסף הנאשם אל מוניתו את י.ח. לאחר שנפרדה מחברה כדי להסיעה לרמת אביב (להלן: י.ח. או מתלוננת 2). במהלך הנסיעה ישבה י.ח. כשגופה נוטה קדימה כיוון שנשאה תיק גדול על גבה.

            בדרך הנאשם דיבר עם מתלוננת 2 על המזל שלה, וכן על מערכת היחסים האינטימית בינה לבין חברה. תוך כדי שיחה הסתובב הנאשם לעבר י.ח. ונגע בידו בשד השמאלי שלה. מתלוננת 2 הדפה את ידו של הנאשם ונשענה לאחור.

            כשהמונית עמדה ברמזור כעבור דקות ספורות פנה הנאשם למתלוננת 2 וביקש ממנה להרים את חולצתה ואמר לה כי עליו לבדוק דבר מה וביקש ממנה שלא להתבייש, מתלוננת 2 דחתה את הבקשה בתוקף.

6.         בתגובתו לכתב האישום ביום 5.12.04 מסר הנאשם כי המתלוננת עברה לשבת לידו מרצונה. הוא כפר ששם ידו על חזה של המתלוננת. הנאשם גם כפר כי ביקש שוב להניח ידו על חזה של המתלוננת וכי ניסה לנשקה.

            באשר למתלוננת 2, כפר הנאשם כי נגע בחזה וכי שאל אותה שאלות אינטימיות. הנאשם גם כפר כי ביקש מי.ח. להרים את חולצתה.

7.         בישיבה מיום 14.2.05 מסר סניגורו של הנאשם עו"ד ברזילי: "נבקש לקבוע להוכחות. התיק מתמקד ביסוד הנפשי מאשר במעשה עצמו. נבקש להעיד את המתלוננות".

פרשת התביעה

8.         מעדותה של ל.ס. המתלוננת עולים הפרטים הבאים:

א.        המתלוננת ציינה כי ביום האירוע היתה בת 17 ועשרה חודשים. ביום 21.3.00 בשעה 22:00 היא עמדה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ועצרה מונית. "...הנאשם שאני מזהה בספסל הנאשמים, אסף אותי... ביקשתי להגיע לרחוב הזיתים ברמת גן, בית של חברה שלי... ישבתי במושב האחורי אלכסונית. במהלך הנסיעה הוא ניסה לפתח איתי שיחה. הוא הציג את עצמו כאיש דת ומבין באסטרולוגיה. הוא סיפר דברים על ההורים שלי, דברים שהיו נכונים באמת. הוא שאל לשמי ומה המזל שלי, הוא אמר לי שאבא שלי עובד קשה ואוהב אותי ואימא שלי דואגת לי, ואמרתי לו שזה נכון. הוא סיפר לי דברים על המזל שלי... הוא סיפר לי על תכונות האופי שלי...".