הכרעת דין בתיק פ 8263/05

                                                                    לגבי הנאשם 1

1. כנגד הנאשם 1(להלן : " הנאשם") הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין ועבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי לפי סעיף 12א (1)(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן:" חוק הכניסה לישראל").

2. יוסף קוטינה נאשם מס' 2  (להלן: "קוטינה") הורשע על פי הודאתו בעבירה של שהייה בלתי חוקית במדינת ישראל, עבירה לפי סעיף 12(א) לחוק הכניסה לישראל, לאחר שהודה כי הינו תושב הישוב דורהשברשות הפלשתינית וכי ביום 28/8/05  נמצא בתחומי מדינת ישראל מבלי שיש  בידיו אישור כניסה לישראל.
3. כתב האישום מייחס לנאשם  כי בתאריך 28/8/05, סמוך לשעה 07:00, בכביש 40, סמוך לצומת איתן מדרום לצפון, נהג ברכב מסוג C . M . G סוואנה, מ"ר 4362218 (להלן :"הרכב") שבו הסיע בין השאר את קוטינה. ברכב היו נוסעים נוספים שבהם אחיו של הנאשם וכן כארבעה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה. הנאשם פנה ימינה ונכנס בצומת איתן לכיוון מושב שלווה הסמוך.

שוטרי מג"ב -  אלברט דוידוב (להלן :"אלברט") קירל שיחוב (להלן :"קירל") ורועי אקריש (להלן: "רועי"), אשר נסעו ברכב משטרתי של משמר הגבול, כשהם לבושים במדי משטרה ובכובעי זיהוי, הבחינו בנאשם כשהוא מתקרב לכניסה למושב ואז נסעו אחריו, כשהם מפעילים אור כחול מהבהב וכורזים  לנאשם לעצור בצד.

הנאשם, שהבחין בשוטרים, התעלם מהם, האיץ את מהירות נסיעתו על מנת לברוח מהשוטרים ונסע באמצע הכביש, שהוא כביש דו סטרי צר, באופן בו אילץ מספר כלי רכב, אשר נסעו בכביש היוצא ממושב שלווה, לסטות לשולי הדרך ולבלום בלימת חירום, על מנת למנוע את התנגשותו של הנאשם בהם. השוטר אלברט הפעיל את הסירנה המשטרתית, על מנת להזהיר כלי רכב נוספים מפני הנאשם.הנאשם עצר את הרכב בכניסה למושב וקוטינה והאחרים שהיו ברכב, מלבד אחיו של הנאשם, ברחו מהרכב לכיוון כביש 40. השוטרים חסמו את נתיב נסיעתו של הרכב ובאותו רגע פרק השוטר קירל מהרכב המשטרתי והחל לרוץ אחרי הנמלטים והשיג את קוטינה, לאחר שחצה את כביש 40, שהוא כביש הומה וסואן.

בו בעת, החל הנאשם בנסיעה לאחור, כדי להתחמק מן השוטרים והמשיך בנסיעה מהירה חזרה לכיוון כביש 40. השוטר רועי שהיה ברכב המשטרתי החל במרדף אחריו, כשהוא מפעיל אורות כחולים, סירנה וכריזה. הנאשם המשיך בבריחתו מהשוטר, נסע בכביש עפר שעוקף את המושב ואז עלה חזרה על כביש 40 לכיוון קריית גת. שוטרי מג"ב הפסיקו את המרדף אחר רכבו של הנאשם ודווחו לשוטר תומר אודות כיוון נסיעת הרכב.

השוטר תומר טרם (להלן: "תומר") הבחין בנאשם נוסע על כביש 40 וסימן לו לעצור           בצד, תוך שהוא כורז לו, מפעיל אור כחול מהבהב וסירנה ורק אז  עצר הנאשם את הרכב.

במעשיו אלו, ביקשה המדינה לקבוע כי הנאשם הסיע ברכב את קוטינה, שהוא שוהה בלתי חוקי במדינת ישראל, הפריע לשוטרים במילוי תפקידם וניסה להכשילם במילוי תפקידם, טיפל בכלי רכב ובנתיב תחבורה בכך שנסע ברכב שיש בו כדי לסכן את השימוש והבטיחות של נוסעים וכלי רכב בנתיבי תחבורה או לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה, בכוונה לסכן את בטיחותם.

4. הנאשם הודה כי נכח בחלק מזירת האירוע דהינו, כי נהג ברכבו על כביש 40 אך טען כי לא סטה מכביש 40 ולא נכנס לכוון הישוב שלווה או כל ישוב אחר וכי לא התנהל אחריו כל מרדף ובוודאי שלא נהג בנסיבות המהוות סיכון לחיי אדם בנתיב תחבורה או כי הפריע לשוטרים במילוי תפקידם. עוד  הכחיש כי הסיע שבח"ים ברכבו. לטענתו היה ברכב יחד עם אחיו בדרכם למקום עבודה בקרית מלאכי וכי נענו מיד להוראות השוטר תומר עת סימן להם לעצור.

5. העובדות  השנוי ות במחלוקת :

האם התנהל מרדף משטרתי אחר הנאשם, עת נהג ברכבו, בסמוך לישוב שלווה, או שמא היה זה מרדף אחר כלי רכב אחר?

האם הנאשם נהג בנסיבות באופן המסכן חיי אדם בנתיב תחבורה?

האם הסיע הנאשם אנשים ברכבו שאחד מהם לפחות הינו שב"ח.

6. בחינת התשתית הראייתית .

על שהתרחש בזמן האירוע העידו  השוטרים אשר נטלו חלק באירוע. העיד השוטר תומר, רכז מודיעין, אשר זיהה את רכבו של הנאשם מתקרב והתריע בפני צוות שוטרי מג"ב שנכח באזור.  בהמשך עצר את רכבו של הנאשם בכביש 40.

כמו כן העידו  שוטרי המג"ב רועי, אלברט וקירל  אשר נטלו חלק במרדף אחר הרכב הנמלט, בתחומי מושב "שלווה".

העיד השוטר שבתאי שווילי (להלן :"שבתאי"), אשר גבה את אמרת הנאשם ואף חקר את אחיו של הנאשם ואת קוטינה.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם וכן אחיו של הנאשם מר הישאם שמארי (להלן: "הישאם") וקוטינה .