1. ביום 25.7.2007, סמוך לשעה 14:00, הלכה המתלוננת א.ל, ילידת 1947-בטיעוני התביעה צויין כי הינה ילידת 1937 - לעבר ביתה ברחוב ים סוף, באשקלון. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם 1 הגיח מאחוריה, ומשך בחוזקה את רצועת התיק שנשאה אותה עת על כתפה. מעוצמת המשיכה נפלה המתלוננת על המדרכה, והחלה לצעוק. הנאשם המשיך למשוך את התיק בחוזקה, ואף ניסה לבעוט במתלוננת. לבסוף הצליח הנאשם לקרוע את הרצועה, ונמלט עם התיק לרכב פולקסווגן לבן (מ.ר 7463918), שבו נהג נאשם 2, שהמתין בסמוך. השניים נמלטו מהמקום ברכב. עקב האלימות שננקטה, נגרם למתלוננת שבר בזרוע ידה השמאלית, והיא נזקקה לקיבוע השבר. בתיק שנגנב נמצאו 300 דולר, תעודת זהות, כרטיס "חופשי- חודשי", ופריטים נוספים.
2. ברכבו של נאשם 2 נתפס סכין אותו החזיק שלא כדין. תוקף רישיון הרכב בו נהג פג ביום 24.6.2005.
3. נוכח האמור מיוחסת לשני הנאשמים עבירת שוד לפי סעיף 402ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. לנאשם 2 מיוחסות בנוסף, עבירות של החזקת סכין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, נהיגה ללא רישיון רכב תקף, לפי סעיפים 3 ו- 62 לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א-1961, ונהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל- 1970.
4. הנאשמים כפרו בכך שהיה מעורבים בשוד המתלוננת. נאשם 2 לא כפר בכך שתוקף רישיון הרכב בו נהג פקע.
אירוע השוד
5. מהודעתה של
המתלוננת מיום 26.7.2007 (שעה 09:20),
ת/15, שהוגשה בהסכמה, עולה, כי ביום 25.7.2007, בשעה 08:30 לערך, החליפה סכום של 300 דולר
בקניון חוצות בעיר, ומאוחר יותר חזרה לביתה באוטובוס בשעה 15:00 לערך. כ- 10-15 מ' לפני הכניסה לביתה ברחוב ים סוף -המצוי בצפון העיר, בשכונת עין הים, בין ברנע לאפרידר (מפת העיר,
ת/34), שמעה "נשימות כבדות" מאחורי גבה וחשה באדם המושך "בידית" התיק שנשאה. היא נפלה על הרצפה, על צידה השמאלי, בלי להרפות מהתיק, והשמיעה קול זעקה. היא ציינה כי לאחר נפילתה
"ראיתי את האיש בועט בי, אבל לא פוגע בי. ראיתי את רגלו לכיווני, אבל לא פגע". העדה נשאלה גם בחקירתה אם נוצר מגע פיסי עם התוקף מעבר לתיאור שמסרה, והשיבה על כך בשלילה:
"אני אומרת שלתיק יש רצועה מאד ארוכה, הוא לא רצה להרפות מהתיק, והוא החזיק בשתי ידיו, ואני על הרצפה, ועם הרגל ניסה להגיע אלי, הוא לא הצליח להגיע בגלל המרחק של הרצועה...עד כמה שאני זוכרת זה היה לכיוון הפנים עם רגל שמאל שלו" (ע' 34). התוקף שהשמיע נהמות "כמו של חיה", משך את התיק בחוזקה, בניסיון לחלץ את התיק מאחיזתה. בשלב זה התקרב למקום רכב שיצא מתוכו אדם כלשהו, שהסתבר לעדה כי הינו שכן המתגורר בבית סמוך (ע' 32 לפר'). היא מעריכה כי אדם זה התקרב עד למרחק של 10 מ' אולם,
"נורא כאב לי, ובקושי חשבתי ולא ספרתי מטרים" (ע' 32 לפר'). היא התרשמה כי הגעת רכבו של השכן הפריעה לשודד, וזה משך בחוזקה את התיק - שרצועתו נקרעה ונותרה בידי המתלוננת - ורץ לעבר איזור "הכורכר" בין הוילות. בעדותה ציינה כי אחרי האירוע הייתה ב"שוק", וזחלה על ארבע לביתה, ולא הבחינה מה היה כיוון בריחתו המדויק של התוקף. עוד ציינה כי התוקף פעל לבדו, והיא לא הבחינה בכל רכב הממתין לו.
המתלוננת מסרה כי עקב הנפילה על הקרקע נגרם לה שבר בעצם הבריח. היא הועברה לטיפול בבית חולים, וסובלת מקשיי תפקוד בידה (תצלומי המתלוננת ותעודה רפואית,
ת/1- ת/2).
6. להערכתה של המתלוננת התוקף היה כבן 20, ואולם אין היא יכולה לזהותו. בהודעתה ציינה בעניין זה: "
אני הסתובבתי לראות מי זה. ראיתי אדם, רגליים שעירות, עם סנדלים, מכנס קצר מבד צבע כהה, או כחול, או שחור, חולצה לבנה וכובע קסקט עם מצחיה גדולה כהה שלבושה על העיניים...עד האף, כך שלא ראיתי את פניו". בחקירתה הנגדית ציינה כי לא ראתה טעם לפיכך, להשתתף במסדר זיהוי,
"...כאשר בן אדם חובש כובע על הפנים, אני לא יכולה לתאר את תווי הפנים שלו...אני זוכרת שהיה לו מכנס קצר...אני אומרת שאני לא זוכרת גרביים. גם נורא כאבה לי היד... ". המתלוננת העידה בנוסף, כי אינה יודעת אם התוקף הזיז את הכובע מעל פניו במהלך האירוע שארך להתרשמותה כ- "דקה וחצי" - "
אני אומרת שאני לא יודעת, אני שכבתי על הרצפה. אני ראיתי רק רגליים וסנדלים" (ע 30-31).
7. המתלוננת מציינת כי התיק שנלקח ממנה היה בצבע שחור, עם ידית בד, ובתוכו היו פריטים שונים, תעודות, כסף כמתואר לעיל, מכשיר טלפון נייד מסוג "סמסונג", כתבה עיתונאית בנושא תוכנית וויסקונסין בשפה הרוסית (להלן: הכתבה העיתונאית), ספר טלפון וכרטיסי ביקור. במהלך עדותה זיהתה את תיקה - שנתפס על ידי המשטרה כפי שיובהר - על פי צילום התיק,
ת/7, שנעשה על ידי החוקר כרמי שלמה (לעניין צילום התיק, עדותו של כרמי
, ע' 41 לפר')
. העדה זיהתה בנוסף את כרטיס הביקור האישי שלה, ואת הכתבה העיתונאית, שהיו בתוך התיק-
ת/6 (ע' 29)
.
8. מר
אבינועם יעקב, המתגורר ברחוב ים סוף - היה עד ראיה לאירוע כמתואר על ידי המתלוננת. הודעתו,
ת/16 מיום 25.72007, שעה 15:17, הוגשה בהסכמה, במסגרת חקירה ראשית.
העד מציין כי בשעה 14:20 התקרב ברכבו לעבר ביתו ברחוב, והבחין ממרחק של "כמה עשרות מטרים", באדם המנסה לחטוף תיקה של אישה מבוגרת. הוא התקרב למקום כשהוא משמיע צעקות לעבר אותו אדם שיניח לאישה. העד הבחין כי הבחור חטף את תיקה של המתלוננת, וברח מהמקום. הוא דיווח מיד למשטרה, ונסע ברכבו אחר התוקף, אך זה "חתך דרך הבתים", ונעלם מעיניו. בחקירתו הנגדית הופנה העד לדבריה של המתלוננת שהשוד אירע בשעה 15:00, ואולם העד עמד על כך כי סיים לערוך קניותיו בשוק בשעה 14:20, וחזר לביתו סמוך לכך (ע' 36).
העד מסר בעדותו כי במהלך האירוע התוקף הפיל את המתלוננת על הרצפה
"היא התנגדה הוא משך ותוך כדי הפיל אותה כי הוא משך חזק, ואז היא גם אחרי שנפלה המשיכה להחזיק בתיק, ואז הוא בעט ביד שהחזיקה את התיק". העד ציין כי התיק היה
"שחור, תיק צד, הרצועה שלו הושארה בשטח". העד היה נחרץ בדעתו כי חרף דבריה של המתלוננת כי התוקף לא פגע בה ברגלו, הבחין, בשלב הראשון, בעת שהיה מרוחק מהמקום כ- 70 מ', "בבעיטות" וכי הרגל הבועטת פגעה בגופה של המתלוננת, וכי התוקף
"ממש מכה אותה בועט בה, והיא שוכבת על הרצפה...הוא ניסה לקחת לה את התיק עם הידיים..." (36- 37). עוד ציין כי התוקף פעל לבדו, והוא לא הבחין בכל רכב שהמתין במקום.
9. אבינועם העיד כי הבחין במראה פניו של התוקף על אף שחבש כובע, בעת שהתקרב אליו למרחק של כ- 5-6 מ', וכי הכובע לא כיסה את כל פניו של התוקף,
"מדובר בכובע קסקט שהיה מונח בצורה רגילה". בהודעתו מסר את תיאור התוקף:
"גובהו 160-170...נמוך מהאישה, גוון פניו שחום, מבנה גופו רזה, הרכיב משקפי ראייה לדעתי, לבש חולצת טריקו, ג'ינס, כובע שחור קסקט, לא שמתי לב לנעליו". עוד ציין כי אינו יכול למסור תיאור של אזור הגוף התחתון של התוקף, "מהמבטן ומטה
"- "...נעליים אני לא זוכר, גרביים אני לא זוכר..." לדבריו לא ציין בהודעתו אם התוקף היה עם מכנסיים קצרות או ארוכות, ומסר בעדותו כי
"הג'ינס שהחשוד לבש היה ארוך". (ע' 38).
העד הבהיר בהודעתו כי הוא מאמין שיוכל לזהות את התוקף במסגרת מסדר זיהוי,
"אם יהיה לי ספק, אני יגיד אבל אני מאמין שאני יכול לזהותו".
10. עד התביעה
השוטר יורם כהן הוזעק למקום השוד, בעקבות דיווחו של אבינועם, והגיע לדבריו למקום דקות ספורות לאחר קבלת הדיווח. העד ציין בדוח פעולה
ת/3, כי הדיווח התקבל בשעה 14:26. מת/3 עולה, כי פגש במקום את אבינועם, וזה הציג בפניו כרטיס "חופשי - חודשי" ורצועת תיק בצבע שחור. העד זיהה את הרצועה בתצלום,
ת/4, (בתצלום נראית הרצועה מחוברת לתיק שנתפס במהלך החקירה).
אבינועם מסר לשוטר כהן את תיאור התוקף, וזה רשם את הדברים בת/3:
"...לבוש טריקו לבן קצר, ומכנס ג'ינס קצר, כובע שחור ומשקפיים, רזה, בגובה של כ- 1.65 מ' לערך" (ע' 7 לפר').
השוטר כהן פגש במקום גם במתלוננת, והבחין כי נפגעה בידה.
נסיבות מעצר הנאשמים, והחיפוש ברכב
11. עדת התביעה
שלי גולן - שהודעתה,
ת/17 מיום 27.7.2007 הוגשה בהסכמה- ציינה כי פגשה באקראי, ביום 25.7.2007, בין השעות 14:00- 14:30, בשני הנאשמים הנוסעים ברכב בו נהג נאשם 2, המוכר לה זה מכבר, בעת שירדה מאוטובוס ברחוב אקסודוס באשקלון. רכבם של הנאשמים היה אותה עת מאחורי האוטובוס שעצר בתחנה. נאשם 1 ישב במושב הנוסע, כשהוא חובש משקפיים, ועל ראשו כובע קסקט
"כהה". בחקירתה הנגדית ציינה העדה, כי אינה זוכרת כי על הכובע היה סימן או הדפס.
"מדובר היה בכובע מצחייה רגיל....אני זוכרת את הצבע או שחור כהה או כחול כהה". עוד ציינה בחקירתה כי הצבע לא היה ירוק כהה,
"אם זה היה ירוק הייתי זוכרת שהיה ירוק". (ע' 39 לפר').
12. העדה החליפה מספר מילים עם נאשם 2 ומסרה לו את מספר הטלפון שלה, וזה "חייג" את מספר הטלפון של העדה בטלפון הנייד שלו, לצורך רישום המספר. מאמרתו של נאשם 2, ת/20, - ואין חולק על כך- עולה כי הרישום נעשה בשעה
14:08.