1. לנאשם, יליד 1970, מיוחסים שני אישומים. באישום הראשון נטען כי ביום 23.6.2006, סמוך לשעה 01:00, בכביש 241, ליד אופקים, החזיק על גופו סכין שלא למטרה כשרה, עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
באישום השני נטען, כי ביום 25.6.2006, בשעה 16:00לערך, בדירת מגורים ברחוב קיבוץ גלויות באופקים, שם הוא מתגורר עם אימו, המתלוננת, כבת 63, ועם סבתו (ריבה ברילקינה), כבת 83, חנק הנאשם את צווארה של המתלוננת, ודרש ממנה כי תיתן לו כסף, ואיים עליה כי אם לא תיענה לדרישתו, יהרגנה. בעקבות כך נתנה המתלוננת לנאשם 200 ש"ח. הנאשם שחרר את אחיזתו בצווארה של האם לאחר שהסבתא צעקה כי תתקשר למשטרה. ביום 26.6.2006 איים הנאשם על המתלוננת ועל סבתו, ואמר להן כי יפגע בהן ויהרגן. נוכח האמור, מיוחסות לנאשם עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, ואיומים, בהתאמה לפי הסעיפים 428 סיפא, 427 (א) סיפא, ו- 192לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
2. בנוסף יוחסה לנאשם במסגרת אישום זה, עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין. עם תום פרשת התביעה הצהירה התביעה כי לא תעמוד על הוכחת העבירה, ולפיכך יזוכה הנאשם מעבירה זו.
3. הנאשם כפר בעובדות האישומים. עם זאת הודה בהחזקת הסכין, ונטען כי הסכין הגיעה לרשותו "במקרה", בעת שהיה שיכור.
החזקת הסכין
4. אין חולקין כי ביום 23.6.2006, בשעה 01:00 לערך, בעקבות קבלת דיווח על אדם - הוא הנאשם - המהלך במרכז הכביש (כביש 241 באיזור אופקים), כשהוא שיכור, הגיעו השוטר חיים קפויה והשוטרת נוי אלפסי למקום הימצאו של הנאשם. הנאשם עוכב על ידי השוטרים, ונערך חיפוש חיצוני על בגדיו, ומהדוחות שנערכו על ידי קפויה עלה כי "בחיפוש על גופו נמצא בכיס האחורי סכין". מדבר בסכין שאורכה הכולל כ- 18 ס"מ. (צילום הסכין ת/1, ת/10, וכן דוחות עיכוב, חיפוש, תפיסה וסימון, ת/7, ת8, ת/9).
5. קפויה הבהיר בעדותו כי עם הגיעו למקום ביקש מהנאשם להזדהות, ולאחר שהנאשם מסר את תעודת הזיהוי שלו, "הוא הסתובב, ראיתי את הסכין מבצבצת מהכיס האחורי. ברגע שאני רואה סכין מבצבצת מאחורה ראיתי את הקת בצבע חום. אני ראיתי את הסכין וכתבתי שנערך חיפוש, ונתפס סכין...אני אומר שב- 01:00 בלילה הוא הלך באמצע הכביש, וביקשנו ת.ז והוא הביא לנו את ה-ת.ז, ופתאום ראינו סכין" (ע' 21), ובעמ' 22: "...ביקשנו תעודת זהות כדי לזהותו הוא הגיש, וכשהוא הסתובב ראינו את הסכין, והושיט אותה ועלה לתחנה". עוד ציין העד כי לאחר מכן ערך חיפוש על בגדיו של הנאשם. העד נשאל על ידי ב"כ הנאשם מדוע לא נרשמו דברים אלה בדוחות שערך, והשיב, כי המקרה זכור לו היטב, וכי זה היה סדר הדברים.
6. השוטרת נוי אלפסי, שהעידה מטעם ההגנה, ציינה אף היא כי הבחינה עובד לתחילת החיפוש בסכין המצויה בכיסו הימני של הנאשם, "ממש בתחילת החיפוש הבחנתי בסכין, שעדיין לא הניח את הידיים עליו..."ניתן היה להבחין בסכין לפני שנעשה חיפוש עליו, אני שמתי לב ראשונה לקיומה של הסכין ואז הפניתי את תשומת לב השוטר שנלווה אלי" (ע' 105 לפר').
7. לאחר הבאתו לתחנת המשטרה, ובמסגרת דוח עיכוב, ת/7, אמר הנאשם "הסכין מטבח, שכחתי אותו בכיס, זה הגנה עצמית, אני מצטער".
8. באמרתו, ת/5, שנגבתה על ידי החוקרת עירית אלפסי, באותו לילה, בשעה 01:24, ציין הנאשם כי בעת ארוחת הערב, בשעה 19:00 לערך, קילף תפוח באמצעות הסכין, הניחה בטעות בכיסו, ויצא עימה מהדירה בשעה 01:00 לאחר חצות. עוד טען הנאשם בת/5, כי "זה יכול להיות גם להגנה עצמית, אני אסיר משוחרר, אני לפני שבועיים עשו עליי שוד", וכי נטל את הסכין, בשל כך ש"אני מפחד, אני פוחד". לדבריו לא היה שתוי, והלך במרכז הכביש כדי לעצור טרמפים, במטרה להגיע למועדון "הפורום" בבאר שבע.
בחקירתה הנגדית ציינה החוקרת אלפסי, כי העמידה את הנאשם על זכות ההיוועצות עם עורך דין, וכי הנאשם לא ביקש לממש את זכותו זו. משלא היה נהוג לערוך רישום בעניין זה באותם ימים, לא מצא הדבר ביטויו בגוף האמרה (ע' 6, 7). העדה ציינה בנוסף, כי לא זכור לה אם הנאשם היה שיכור בעת החקירה, "ואם הוא לא יכול היה להשיב, הוא לא היה משיב" (ע' 9).
9. הנאשם מסר בעדותו כי יצא מביתו בשעת ערב, בעת שהיה "שתוי קצת", לאחר שקיבל הודעה טלפונית מחבר וביקש להגיע לבאר שבע. הוא ניסה להשיג טרמפים, ופנה למרכז הכביש לאחר שכלי רכב לא עצרו קודם לכן. עם הגיעם של השוטרים, נשאל לפשר מעשיו, והסכים כי ייערך עליו חיפוש. בחיפוש שנערך נמצאה הסכין בכיס המכנסיים מאחור. לדברי הנאשם לא היה מודע להימצאות הסכין בכיס, מאחר ש"שתה וודקה" ושכח מכך, והוא השתמש קודם לכן בסכין לחיתוך לחם בעת הארוחה, ולא חתך תפוחים כמצויין בת/5. הוא אף אינו יודע מדוע צויין באמרה כי הסכין נדרשה לצורך הגנה עצמית, שכן כלל לא אמר דברים אלה בחקירה. (ע' 98- 99). עוד ציין כי בעת הליכתו לא היה שתוי "עד כדי כך שאלך לא יציב על הכביש" (ע' 101), ושתה "כוס וודקה" בשעה 22:00, אולם חש עייפות רבה לאחר שעבד "בחממות" במהלך שעות היום (ע' 99).
טיעונים
10. ב"כ המאשימה טענה כי החיפוש נערך על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) תשנ"ו- 1996, (להלן בפיסקה זו: "החוק"), הנוגעות לעריכת חיפוש חיצוני, ונוכח גירסותיו הסותרות של הנאשם ביחס למניעיו להחזקת הסכין, אין לקבל טענתו כי החזיק בסכין למטרה כשרה.
11. ב"כ הנאשם טען כי החיפוש בנאשם שהוביל למציאת הסכין, נערך ללא סמכות; הדיווח שהגיע לשוטרים נגע לדרך שוטטותו של הנאשם על הכביש, כשהוא שיכור, ולא להתנהגות אלימה או מאיימת, שהעלתה חשד שהצדיק עריכת חיפוש על גופו. נטען כי מעדותה של השוטרת אלפסי עלה כי הסכין נתגלתה במהלך החיפוש, ואין לקבל את טענתו של קפויה שאינה מוזכרת בדוחות שערך, לגבי הימצאות הסכין קודם לחיפוש שנערך. בנסיבות אלה לא נתקיימו התנאים הקבועים בהוראת סעיף 3 לחוק ונפגעה זכות מהותית של הנאשם, ויש לפסול לפיכך, את הראיה שהושגה.
עוד נטען כי לאמרה ת/5, לא קדמה הודעה לנאשם על זכות ההיוועצות עם עורך דין, ואין לקבל עדותה של החוקרת אלפסי, כי העמידה את הנאשם על זכותו זו, משהדברים אינם מוצאים ביטויים באמרה. הפגיעה בזכות ההיוועצות פוגמת במשקלה של האמרה, ובנוסף, נוכח אי תיעוד חזותי של החקירה, לא ניתן להבין מדוע מסר הנאשם מספר "הסברים חלופיים" להימצאות הסכין, ואף בכך יש כדי לפגום במשקלה של האמרה. ולבסוף נטען, כי אין לשלול גירסתו של הנאשם כי הסכין נשתכחה בכיסו, לאחר שהשתמש בה לצורכי חיתוך במטבח, ובשל היותו שתוי.
דיון
12. על פי עדויות שני השוטרים נחשפה הסכין לעיניהם מיד לאחר שהנאשם הזדהה באמצעות תעודת זיהוי, ובטרם התקיים מגע בין השוטר קפויה לבין הנאשם, לצורך החיפוש שנערך. דברים מפורשים אלה הושמעו כאמור גם על ידי עדת
ההגנה, השוטרת אלפסי. הסכין ניטלה מהנאשם, והשוטר המשיך וביצע חיפוש כולל על בגדיו. החזקת הסכין, בנסיבות שוטטותו של הנאשם באישון לילה במרכזו של נתיב תחבורה, יצרה חשד של ממש לביצוע עבירה, הקשור בראש ובראשונה, לעצם החזקתה האסורה של הסכין. בנסיבות אלה היה השוטר רשאי לתפוס את הסכין - במנותק מהחיפוש שנערך לאחר מכן - מכוח הוראת סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], לפיה,
"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה..."
13. ואולם גם לשיטת ההגנה לפיה תפיסת הסכין נעשתה
במהלך החיפוש שנערך, ולא לפניו - וכאמור אין זה המצב - אין למצוא פגם בחיפוש שנערך.