כללי
1. כתב האישום מייחס לנאשם החזקת 176.67 גרם, סם מסוכן, מסוג הירואין (להלן:"הסם").
על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 22.4.08 בסמוך לשעה 00:10, הגיע הנאשם ברכב מסוג מזדה, לרחוב כיכר הקנזי בבאר שבע. הוא ירד מהרכב והחל לצעוד לעבר ביתו שבקרבת מקום. שוטרים שהיו שם, עיכבו אותו וערכו עליו חיפוש, במהלכו נפלה מתחתוניו שקית ובה הסם.
2. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי במועד האמור, משהגיע לקרבת ביתו, שני שוטרים שהיו שם, ערכו עליו חיפוש מדוקדק ולא מצאו דבר. לאחר מכן, הם לקחו אותו לרחבה הנמצאת בקרבת מקום, שם עמדה מכולה, אחד השוטרים נכנס מתחת למכולה וטען כי הביא משם שקית ובה הסם.
3. השוטרים שערכו חיפוש על הנאשם, טוענים, שתוך כדי החיפוש, נפלה ממכנסיו שקית ובה הסם. הנאשם טוען להד"ם - הסם הוצא מתחת למכולה.
4. גרסאות השוטרים והנאשם מנוגדות. אין כל דרך ליישב בינן. אין גם מקום לאפשרות שמקורה של אחת הגרסאות, בטעות או אי הבנה.
אחת משתי הגרסאות - אמת, האחרת- שקרית.
מהי אם כן גרסת האמת?
1. התביעה העידה את השוטרים- רס"ל שמעון אוחנה וסמ"ר דני בוקובזה. לדבריהם, ב22.4.08 בלילה, הם הגיעו לעבודתם וקצין המודיעין הורה להם לתצפת לעבר בית הנאשם, על רקע מידע כי הוא אמור להגיע למקום כשברשותו סם מסוכן. הם התמקמו בקרבת מקום, ברחבה הצופה אל עבר האיזור המוביל לבית הנאשם, כשהם מוסתרים אחרי מערום של בלוקים. כעבור כשעה וחצי - שעתיים, הגיע לרחוב הקנזי רכב פרטי בו נהג אלמוני, ממנו ירד הנאשם. השוטרים יצאו ממקום התצפית ורצו לעברו. השוטר אוחנה תפס בשתי ידיו וביקש לערוך עליו חיפוש. תחילה הוא מישש את מכנסיו, כדי לוודא שהוא לא נושא סכין או חפץ מסוכן אחר ואז הם הובילו אותו לרחבה קרובה, מוצנעת יותר, וערכו עליו חיפוש. תוך כדי שהנאשם הפשיל מכנסיו, נפלה מתחתוניו חבילה, שנתפסה ע"י השוטר אוחנה ובסופו של דבר הסתבר כי היא מכילה את הסם.
2. הנאשם העיד, כי במועד האמור, הוא הגיע לביתו, במונית, ממרכז "גילת". הוא ירד מהמונית והתקדם לעבר ביתו. הוא ראה את השוטר אוחנה- אותו לא הכיר קודם לכן, מסתכל אליו, רץ אל אחורי מכולה שהיתה בקרבת מקום, מזעיק את חברו ושניהם מגיעים אליו. כשהגיעו, הודיעו לו שהם שוטרים ואזקו אותו בידיו. השוטר בוקובזה ערך עליו חיפוש מדוקדק, כשהוא נוגע בגופו מעל לבגדיו, כולל באיזור המפשעה, ולא מצא דבר. לאחר מכן, השוטר אוחנה ערך עליו חיפוש באיזור הכיסים של המכנסיים וגם הוא לא מצא דבר.
השוטר אוחנה התרחק מעט ודיווח במכשיר הקשר "זה לא הבחור, זה אזולאי שמעון".
השוטרים ביקשו ממנו להתלוות אליהם לאיזור המכולה. השוטר אוחנה הוביל אותו, כשידיו כבולות, ואילו השוטר בוקובזה הלך מאחריהם. בשלב מסויים, השוטר בוקובזה צעק "נזרק משהו", התכופף מתחת למכולה והוציא משם שקית עם חומר חשוד כסם.
הנאשם טען כי ידיו היו כבולות ולכן לא יתכן כי הוא זה שזרק את החבילה וכן כי החבילה שנתפסה היא די גדולה ולא יתכן כי היא היתה במכנסיו והשוטרים לא הבחינו בה במהלך החיפוש שערכו עליו קודם לכן.
3. גרסת הנאשם, לפיה כשצעדו אל עבר הרחבה בה עמדה המכולה, השוטר בוקובזה צעק "נזרק משהו", ניגש אל מתחת למכולה והוציא משם שקית, נמסרה על ידו לראשונה רק בבית המשפט. בחקירתו במשטרה מסר הנאשם גרסה מפורטת, אך לא הזכיר את הסיפור האמור.
בחקירתו במשטרה טען הנאשם רק כי השוטרים ערכו עליו חיפוש מדוקדק ולא מצאו דבר וכי הם ביקשו ממנו להתלוות אליהם, לקחו אותו "מאחורי הבית ומצאו סם מתחת לקונטנר..".
4. אם אכן הסם נזרק אל מתחת למכולה ונמצא שם ע"י השוטר בוקובזה, מה הטעם שהשוטרים לא יאשרו עובדה זו? הרי גם הנאשם מודה כי רק הוא והשוטרים היו במקום, כך שאם מישהו אכן זרק את החבילה מתחת למכולה, לא היה בכך כדי להחליש את הראיות כנגד הנאשם ולא היתה סיבה שהשוטרים ימנעו מלכתוב זאת בדוחותיהם ולהעיד על כך.
מנגד, אם השוטרים העלילו עלילה על הנאשם והסם היה מתחת למכולה עוד קודם להגעת הנאשם, או שהסם היה בידי השוטרים והם רק טענו כי הוא נמצא מתחת למכולה, מה טעם בלקיחת הנאשם לרחבה המוצנעת ועריכת חיפוש עליו?, הם יכלו לטעון כי "בחיפוש הראשון" שערכו עליו, נמצא ברשותו הסם.
5. לפי גרסת הנאשם, קריאת השוטר בוקובזה היתה תוך כדי הליכתם לעבר הרחבה, דהיינו קודם שנערך עליו חיפוש. לפי גרסה זו, כלל לא נערך עליו החיפוש "השני". ואילו בחקירתו הנגדית, השיב הנאשם לתובעת:
"המקום בו ערכו עלי בסופו של דבר את החיפוש, הוא מקום חשוך" (עמ' 14 ש' 16). דהיינו הנאשם מאשר כי נערך עליו חיפוש, בשלב השני.
לשם מה היה נחוץ חיפוש זה, אם כטענת הנאשם, עוד קודם לו קרא השוטר בוקובזה "נזרק משהו" והוציא מתחת למכולה את השקית?, הרי הוא לא טוען כי לאחר שנתפסה השקית, נערך עליו חיפוש נוסף.