הכרעת דין בתיק פ 6636/05

הנאשם, נהג מונית, מואשם באיומים, תקיפה וניסיון לתקיפה של המתלוננים; שני נוסעים ששכרו את שירותיו להסיעם מרח' בני אפרים בת-א לחולון. אין חולק על הנסיבות שהביאו לוויכוח, בתחילת הנסיעה, על גובה דמי הנסיעה ועל כך שהנאשם סרב להמשיך ולהסיע את המתלוננים. לגרסת המתלוננים, המשכו של הויכוח המילולי תקיפתם ע"י הנאשם, ואילו האחרון מכחיש דבריהם וטוען כי הוא זה שהותקף ואולץ להתגונן.

ואלה פרטי העובדות הנטענות:

הנאשם הכה את המתלונן- לירוי חזן, באלת עץ שהחזיק ברכבו, ורדף עם האלה בידו אחרי השני- עומרי עמר. באותן נסיבות איים עליהם באומרו כי ישלח להם אנשים מגבעת שמואל.

בתגובה להקראת כתב האישום אמר הנאשם: הבחור שישב לידי פתח את הדלת הרים רגל ובעט בי בצלעות, השני יצא מהרכב ונתן לי אגרוף בפנים ואחר כך התחילו לזרוק עלי אבנים ועשו נזק ברכב. ירדתי כי היו נזקים במונית ואז ראיתי אחד מהם רץ לעברי עם אבן ביד. אני רציתי להתגונן, ראיתי על הרצפה מקל והרמתי אותו וזרקתי עליו וזה פגע בו ואז נכנסתי לאוטו ונסעתי". (עמ' 2 לפרוטוקול).

עדותו של לירוי חזן (להלן לירוי):

הוא וחברו עלו למונית בהדר יוסף כדי לנסוע לחולון. סיכמו עם הנהג על תשלום של 50 ש"ח. החלו בנסיעה ולירוי אמר שהוא צריך להגיע לקרית שרת בחולון. הנהג אמר כי נסיעה כזו תעלה 60 ש"ח ולירוי ביקש ממנו להפעיל מונה. הנהג החליט לחזור לנקודת המוצא ומשם להפעיל את המונה. הם חזרו אך נהג המונית הודיע להם שאינו רוצה להסיעם וביקש מהם לרדת. הם כעסו על התנהגותו, דרשו לקבל את פרטיו, הוא סירב והמתלוננים ירדו מהמונית בטריקת דלת ותוך הפטרת קללה. או אז הוציא הנהג מהרכב אלה בצבע חום. חברו של לירוי נבהל וברח, לירוי נשאר עומד במקומו וכשהנאשם התקרב אליו עם האלה, רץ לעבר החולות לחפש קרש להגנה, לא מצא ובינתיים הנאשם השיגו והכה אותו ביד עם האלה. כתוצאה מהמכה נפל ארצה. הוא קיבל ביד מכה יבשה ולא נזקק לטיפול רפואי.

חברו, בתגובה למעשי הנאשם השליך עליו אבן. הנאשם רץ אחרי החבר אך לא הצליח להשיג אותו.

אחרי שהותקף, טלפן לירוי למשטרה. הם אמרו לנהג שהזמינו משטרה אך זה נסע מהמקום. המתלוננים הספיקו לרשום את מספר המונית.

עדותו של עומרי עמר (להלן עומרי):

העד חזר על דברי חברו לגבי תחילת הנסיעה ואישר כי ביציאה מהרכב, קיללו את הנהג.

עומרי ראה את הנהג יוצא מהרכב עם חפץ אותו חשב לאקדח ולכן נמלט וברח. החפץ התברר להיות אלה אותה הוציא הנאשם מתחת לכסא הנהג. אח"כ ראה את חברו מתעמת פיזית עם הנהג כשבידי האחרון האלה. לירוי נפל ועומרי רץ לעברו. הנהג כינה אותם פחדנים ואמר שישלח להם אנשים מגבעת שמואל.

עומרי מודה כי כאשר הנהג נכנס חזרה למונית, הוא זרק אבן שפגעה במונית.

מטעם התביעה העידו גם שני שוטרים: גובה ההודעה וכן סייר שתפס את האלה ורשם דו"חות פעולה ועיכוב.

גרסת הנאשם:

עובד כנהג מונית מזה 36 שנה. נוהג לעבוד בלילות. מעולם לא ארע לו מקרה דומה. טוען שאין להאמין למתלוננים ולו מן הטעם שאינו מסוגל לרוץ לאחר שעבר ניתוח לב.

הנאשם מאשר כי סיכם עם המתלוננים על מחיר נסיעה של 50 ש"ח, אך כשהוברר לו היעד הסופי של הנסיעה, ביקש 60 ש"ח והמתלוננים הגיבו בדרישה להפעלת  מונה. בשלב הזה, עצר את המונית ודרש מהם לרדת. וכך מתאר הנאשם בעדותו את אשר ארע בהמשך: "אחד ירד ונתן לי מכה והשני נתן לי אגרוף. היינו ברמזור והם החלו לזרוק אבנים...עשו נזק לאוטו...והצטרכתי לתקן את האוטו. ירדתי מהמונית. אחד מהם עם אבן גדולה ביד והוא רץ לעברי. הרמתי מהרצפה קרש (בפרוטוקול נרשם בטעות "כבש"- ר.ג), וזרקתי עליו וזה פגע בו. הם החלו לברוח. הם טוענים שרדפתי אחריהם וזה לא נכון. האלה הזו היתה על הרצפה. שמתי אותה לידי מחשש שהם יתקיפו אותי."

בחקירתו הנגדית חזר על דבריו בתגובתו לכתב האישום כי אחד המתלוננים פתח את הדלת ובעט בו בצלעות והשני נתן לו דחיפה בפנים. אם לא נרשם בהודעתו שבעטו בו בצלעות, זה משום שגובה ההודעה לא רשם את דבריו. כמו כן טוען הנאשם, כי החוקר לא הבין את דבריו לעניין האלה. הנאשם טען עוד כי אין לו קבלות על תשלום עבור תיקון הרכב.

ממצאים ומסקנות: