רקע וההליכים עד לישיבת ההוכחות
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בשתי עבירות: עבירה על סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") בשל טענת שימוש ללא היתר במבנה אותו נצטווה הנאשם להרוס, ועבירה על סעיף 210 לחוק, בשל אי הריסת המבנה בהתאם לצו בית משפט.
עקב קשיים באיתורו של הנאשם ובזימונו, הוקרא כתב האישום לנאשם רק ביום 13.10.04, כשלוש שנים לאחר הגשת כתב האישום. הנאשם לא כפר בכך כי הוגש נגדו כתב אישום בת.פ. 2700/99 וכי במסגרת גזר הדין, נצטווה להרוס מבנה ששטחו כ-76 מ"ר לא יאוחר מיום 7.11.2000. יחד עם זאת, טען הנאשם, כבר בישיבת המענה, כי הרס את המבנה במועד וכי התמונות שהציגה לו המאשימה בדיון אינן של המבנה אותו נצטווה להרוס וכי התמונות אינן מציגות את מקום המבנה. "שום דבר הקשור לתמונות לא שייך לי ולא קשור אלי", מסר הנאשם בדיון שהתקיים ביום 13.10.04. יצוין כי טענת המאשימה היא שביום 5.9.2001, עמד המבנה על תילו.
בהחלטתו מיום 13.10 04 היה חברי, כב' השופט רוזין, בדעה כי רצוי שהצדדים יפגשו במקום לברר את טענתו של הנאשם. בישיבת בית המשפט ביום 2.3.05 הודיע ב"כ המאשימה כי אין ספק בעיניו כי הבניין אשר היה על הנאשם להרוס, עודנו עומד על תילו. הביקור במקום לא התקיים יחד עם הנאשם, וב"כ המאשימה מסר כי הנאשם התחמק ולא ענה לטלפונים. המשך הדיון נדחה שוב על מנת שימלאו הצדדים אחר החלטת בית המשפט בדבר מפגש משותף במקום.
בישיבת בית המשפט ביום 7.9.05 הודיע ב"כ המאשימה כי בביקור שהתקיים במקום ביום 27.3.05 גילו כי הבניין נהרס, אך המאשימה עומדת על עמדתה כי המבנה לא נהרס במועד שנקבע בגזר הדין. הנאשם מצידו חזר ואמר כי המבנה נהרס על ידו כעשרה ימים לאחר מתן גזר הדין, עוד בשנת 1999. התיק נקבע לשמיעת הוכחות.
הראיות
מטעם המאשימה העיד מרכז הפיקוח על שטחים פתוחים במחוז הדרום של משרד הפנים, מר רם יחזקאל (להלן: "יחזקאל"). העד העיד כי תחילתם של הדברים בהליך להוצאת צו מנהלי בשנת 1998. באמצעות יחזקאל הוגשו התמונות ת/1 עד ת/4, לגביהן העיד העד כי הן תמונות של המבנה שלגביו הוגש בסופו של דבר כתב האישום בת.פ.2700/99. אחת התמונות מתייחסת להדבקת צו ההריסה המנהלי, העיד העד. אכן, על גבי ת/3 נרשם "הדבקת צו הריסה מנהלי", וניתן לצפות בה באדם המצביע על דף המודבק על גבי מבנה. באמצעות העד הוגשו גם תמונות נוספות ת/5 עד ת/20, והוא העיד כי המדובר הוא באותו המבנה שלגביו הוצא הצו המנהלי, ובלשון העד "זה המבנה המנהלי משנת 1998 וזה אותו המבנה. אני צילמתי את התמונות והן המבנה המדובר היום ואותו תיק משנת 1998" (ע' 13 שורות 4-5 לפרוטוקול).
יחזקאל הוסיף ומסר כי התמונות ת/6 עד ת/12 צולמו בשנת 2004 וכי המדובר הוא באותו המבנה המוכר לו משנת 1997. העד הוסיף כי הוא הסתובב הרבה באזור וכי הוא מכיר אותו.
"זה ברור כמו שאני מכיר את עצמי שזה אותו המבנה, הדברים מסביב למבנה, מול תמונות לאחר הריסת המבנה. זה אותו שביל, וזה אותם עצים מסביב." (ע' 13 שורות 16 עד 18). העד תאר את הביקורים במקום בעקבות החלטות כב' השופט רוזין והעיד כי
"אני משוכנע שהמבנה נהרס רק בשנת 2005" (ע' 13 שורה 27).
מטעם ההגנה העיד הנאשם. כל עדותו בחקירה רשאית הצטמצמה במסירת פרטים טכניים: כי גר בדרג'את משנת 2007, כי לפני כן גר בחורה משנת 1999, כי הוא במקור מדרג'את, וכי עזב את הישוב מפני שלא היה לו היכן לגור, שכן נצטווה להרוס את המבנה בשנת 1999.
כן העיד מטעם ההגנה העד אבו חאמד עאזת. עד זה מסר כי הנאשם הרס את ביתו לפני 9 עד 10 שנים.
דיון והכרעה
שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם לא הרס את המבנה עד למועד שבו נצטווה לעשות כן בת.פ.2700/99.
מבט על התמונות שהוצגו כראיה, יחד עם עדותו הברורה ביותר של העד יחזקאל לא מותירה כל ספק כי כל התמונות מציגות את אותו המבנה, דהיינו, כי המבנה שכנגדו הוצא צו מנהלי, הוא אותו המבנה שצולם בסיור פיקוח ביום 5.9.01 ואותו המבנה שנמצא עומד על תילו בביקור בעקבות החלטת בית המשפט מיום 13.10.04.
העד העיד כי התמונות ת/1 עד ת/4 הן תמונות שצולמו בשלבים השונים של ההליכים להוצאת צו הריסה מנהלי. העיד יחזקאל בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, בעדות ברורה ונחרצת, כי המבנה והאזור מוכרים לו. העד זיהה בוודאות את המבנה נשוא כתב האישום בתמונות אלה. הוא העיד כי אלו התמונות אשר בגינן הוצא צו מנהלי, ולאחר מכן צו הריסה. מסר העד כי הוא מכיר את המקום משנת 1997, וכי הוא מכיר את האזור ואת מה שקורה בו. אחזור על דבריו כי "זה ברור כמו שאני מכיר את עצמי שזה אותו המבנה".
השוואת התמונות השונות, גם ללא עדותו של העד, מובילה למסקנה כי מעבר לכל ספק סביר, כל התמונות, הן אלה שצולמו בשלבים של הוצאת צו הריסה מנהלי, הן אלה שצולמו בסיור פיקוח ביום 5.9.01 אשר בעקבותיו הוגש כתב האישום שבפניי, והן אלה שצולמו לאחר הגשת כתב האישום, ביום 12.10.04, על מנת להוכיח כי המבנה עמד על תילו גם אז, כל התמונות כולן מציגות את אותו המבנה. הדבר ניכר בעליל מסימנים שונים אותם אפרט להלן:
· בת/2 מבחינים במשטח בטון משופע. משטח זה נצפה גם בת/3 (השלב המנהלי), ת/5 (סיור לקראת הגשת כתב האישום דנן), ת/6 עד ת/11 (צולמו לאחר הגשת כתב האישום דנן).
· דלת מעוצבת מצד ימין - נצפית בת/2 (שלב מנהלי), ת/4 (שלב מנהלי), ת/5 (לקראת הגשת כתב אישום דנן).
· מדרגה קטנה בצד ימין - נצפית בת/2 ות/4 (השלב המנהלי), ת/5 (לקראת הגשת כתב האישום דנן), ובת/6, ת/9, ת/10, ת/11 (לאחר הגשת כתב האישום).
· גרם מדרגות, חלון מחולק לשניים וחלון נוסף, כולם במבנה סמוך, כאשר בת/5 (לקראת הגשת כתב אישום) המבנה הוא בן קומה אחת ובת/6 (לאחר הגשת כתב אישום), הוא בן קומתיים, אך ניתן לראות בעליל כי המדובר הוא באותו המבנה.
· מבנה קטן סמוך ביותר למבנה דנן צמוד ביותר למבנה דנן, נצפה בת/2 ות/4 (השלב המנהלי), וגם בת/5 (לקראת הגשת כתב האישום), כמו גם בת/6, ת/9, ת/10, ת/11 (לאחר הגשת כתב אישום).