1. הנאשם הועמד לדין בעבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977; הטרדה מינית לפי סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית; תקיפת בת זוג בניגוד לסעיף 379 + 382(ב) לחוק העונשין.
2. הנאשם והמתלוננת, ליאת מזרחי, היו נשואים זל"ז במשך 11 שנים והתגרשו לאחרונה. לבני הזוג 3 ילדים קטינים.
3. הורי הנאשם והורי המתלוננת מתגוררים בבתים סמוכים בגני תקוה.
4. במסגרת הליכי הגירושין, הוצא נגד הנאשם צו בביהמ"ש לענייני משפחה (ת/1), האוסר עליו להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל מקום, לרבות במקרה ששני הצדדים שוהים בבית הוריהם. כן נאסר עליו להימצא בבית הוריו בכל סוף שבוע שלישי.
פרשת התביעה
5.
ליאת מזרחי העידה, כי בליל שבת, 18/8/06, התארחה בבית הוריה. בשעות הערב יצאה לבקר חברה וראתה את הנאשם עומד על המדרגות של בית הוריו.
בדרכה לחברתה, פגשה חברה נוספת, עדי ביטון, והשתיים הלכו בצוותא.
תוך כדי הליכה, היא הבחינה בנאשם, כשהוא לבוש חולצת טריקו, מכנס קצר ונעלי בית ומבטיו משוטטים ומחפשים. הם שאלו אחד את השני למעשיו במקום, היא אינה זוכרת מי פנה למי ראשון. הנאשם ביקש מעדי להתקדם כדי שיוכל לדבר עם המתלוננת ביחידות, היא ביקשה מעדי להמתין במקום, אך עדי עזבה אותם לבד.
הנאשם אמר לה שהוא רוצה לדבר איתה על הילדים ועל הרכב המשותף שלהם. הם התקדמו ולבקשת הנאשם, הם התיישבו על ספסל בבית הספר. הנאשם התחיל לגעת ולמשש אותה בחלק העליון של גופה ואמר לה שהוא לא נגע באשה במשך שנה וחצי, היא ביקשה ממנו להפסיק וביקשה ללכת הביתה, הוא תפס אותה בזרוע והיא החלה לצעוק ולהכות אותו בסנדליה ועזבה את המקום בריצה.
הנאשם התקרב אליה, שכנע אותה שלא יעשה דבר ושוב ביקש לשבת ולדבר איתה. הם התיישבו על הדשא של בניין המועצה, הוא התיישב מולה על ארבע ותפס את קרסוליה ואמר לה:
"לא טוב לך, למה את עושה את זה,...אם את רוצה את הגט שלך תני לי לגעת בך, את עדיין אשתי". היא נעשתה מאובנת וחשה פיק ברכיים, התחננה בפניו שיתן לה ללכת ועזבה אותו בריצת אמוק.
6.
עדי ביטון, חברתה של המתלוננת, מוסרת גירסה דומה לזו של המתלוננת. היא סיפרה ששעה שהלכה עם המתלוננת לבית חברה, הנאשם נקרה בדרכן, ביקש ממנה להמשיך בדרכה ואילו המתלוננת ביקשה ממנה להמתין. היא הלכה לדרכה ובדרך פגשה את עינב אנגל ושתיהן המתינו למתלוננת ליד בניין המועצה.
סמוך לחצות היא הבחינה במתלוננת רצה מבוהלת ובוכיה ואמרה שהנאשם אחריה, ואכן היא ראתה את הנאשם מסתתר מאחורי בניין המועצה. היא ועינב הלכו בעקבות המתלוננת לביתה וזו סיפרה להן שהנאשם ביקש לקיים עימה יחסי מין, אחרת יקח ממנה את הילדים. היא סיפרה שהוא תפס אותה. המתלוננת היתה בסערת רגשות, אמרה שחשה גועל וביקשה להתרחץ.
7.
עינב אנגל העידה, שהיא פגשה את עדי, שתיהן ישבו ליד בניין המועצה והמתינו למתלוננת, לפתע ראתה את המתלוננת רצה בריצה מטורפת, מבוהלת ורועדת וצעקה
"רפי רפי". היא הסתובבה לאחור וראתה את הנאשם מסתתר מאחורי שיח. כשהגיעה לבית של ההורים של המתלוננת, היא היתה בסערת רגשות, רעדה, היתה מבוהלת ומפוחדת ודיברה במשפטים קטועים. המתלוננת סיפרה שהנאשם אחז בה ביד בחוזקה ואמר לה שהוא רוצה לשכב איתה וזו זכותו כבעלה וכי הוא מוכן לוותר על הכל "תמורת זיון". היא הפצירה במתלוננת לגשת להתלונן במשטרה, אך המתלוננת חששה שהוא ינקום בה ופחדה להתלונן. בסופו של דבר המתלוננת התרצתה.
פרשת ההגנה
8. להלן גירסתו של הנאשם
רפי מזרחי.
בתאריך 18/8/06, מתוך טעות בחישוב, הגיע לבית הוריו, בניגוד לצו שאסר עליו להגיע באותו שבוע לבית הוריו. הוא יצא למרפסת וראה את המתלוננת יוצאת מבית הוריה. נדלקה לו נורה אדומה והוא הבין שאסור היה לו להיות בבית הוריו באותה השבת. הוא עזב את בית הוריו והלך לבית בו התגורר בעבר עם המתלוננת, מרחק של 2-3 ק"מ. בקרבת ביתו הישן פגש את המתלוננת ואת עדי. הוא שאל לשלום המתלוננת ועדי התרחקה מהמקום.
הוא שאל את המתלוננת לשלום הילדים ודיבר איתה על הגט. הם הגיעו לבית הספר, הוא הציע לה לשבת ולדבר איתו והיא נענתה בחיוב. הם ישבו על הספסל והוא החל להעלות נושאים השנויים במחלוקת ביניהם: הגט, הרכב המשותף והמזונות. השיחה התלהטה והמתלוננת קמה ממקומה, הוא ניסה להרגיע אותה ונגע קלות בידה. הוא מכחיש שביקש ממנה לשכב איתו. היא הלכה והוא הלך בעקבותיה וביקש לפתור את הבעיות ברוח טובה. הם ישבו בגינה של המועצה ושוחחו ביניהם. המתלוננת אמרה שהיא תוציא ממנו את הגט ועזבה את המקום. הנאשם מכחיש שתפס בקרסוליה, אם כי אמר בחצי פה שבנסיון להרגיע אותה טפח לה על הברך.
ממצאים ומסקנות
9. המתלוננת מסרה גירסה סדורה, הגיונית, מפורטת ואמינה, לא הגזימה ולא הפריזה.
המתלוננת העידה בביהמ"ש, כי הנאשם נגע בפלג גופה העליון, עובדה שלא הוזכרה על ידה בהודעתה במשטרה. המתלוננת הסבירה, כי נוכח סערת הרגשות בה היתה נתונה, היו פרטים שלא הזכירה בהודעתה אך אלה חזרו אליה ב"פלש בקים" מאוחר יותר.
ההסבר שנתנה המתלוננת להשמטת עובדה זו מההודעה מתקבל על הדעת. הנסיון מלמד, כי עקב ארוע טראומטי יש פרטים שנשמטים מהגירסה הראשונה, אך עולים בהמשך. הוספת פרט כזה או אחר בעדות, אינו הופך את העדות לבלתי אמינה.
המתלוננת הסבירה, כי פחדה מהנאשם ולא רצתה להתלונן, אך בהשפעת חברותיה הגיעה למשטרה, דבר המצביע על חוסר רצונה להרע לו.