כתב האישום מייחס לשני הנאשמים עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 379 + 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 20.11.03, בשעה 19:19 לערך, ברחוב אילת 40 בתל אביב, עקב ויכוח עם אלכסנדר חסין (להלן: "המתלונן"), תקפו הנאשמים את המתלונן בצוותא חדא בכך שהכו אותו בידיהם וכן באמצעות מוט ברזל.
ייאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את הראיות השונות הגעתי למסקנה, כי אשמת הנאשמים לא הוכחה בפני מעבר לספק סביר ולכן יש מקום לזכות אותם מעבירה שיוחסה להם.
נאשם 2 הינו הבעלים של חנות ברחוב אילת 40 בתל אביב ואילו הנאשם 1 עובד בחנות זו.
אין מחלוקת, כי ביום האירוע, בעת שהמתלונן טייל עם כלבו מסוג רוטלווילר ברח' אילת, עשה הכלב את צרכיו בפתח החנות למגינת לבם של הנאשמים. הנאשמים, כל אחד בתורו, ביקשו מהמתלונן שינקה אחר כלבו, אך הלה סרב לעשות כן, בטענה שהפנייה אליו לא הייתה מנומסת דיה. על רקע סירובו של המתלונן, כאמור, התפתח בין הצדדים דין ודברים קולני, שלאחריו נטל הנאשם 1 מוט ברזל והניפו באוויר לכיוון המתלונן וכלבו.
אין מחלוקת, כי מיד לאחר הנפת המוט כאמור, בטרם נעשה בו שימוש כלשהו, חטף המתלונן את המוט מידיו של הנאשם 1, רדף אחריו מסביב לרכבו, ובעידנא דריתחא, ניפץ באמצעותו שתים משמשות הרכב, אין גם חולק, כי בהמשך לכך התפתח עימות פיזי בין הנאשם 1 לבין המתלונן, עימות שבמהלכו נפגע הנאשם 1.
המחלוקת מתמקדת, ראשית, באשר לנסיבות שבגללן ראה הנאשם 1 ליטול את מוט הברזל ולהניפו מול המתלונן, כאשר לטענת הנאשמים, הדבר נבע מאימת כלבו של המתלונן ומחשש שהמתלונן ישסע בהם את כלבו, ושנית, באשר לנסיבות העימות הפיזי שלאחר שבירת חלונות הרכב, כאשר לטענת הנאשם 1 מעשיו התמצו בניסיון לרתק את המתלונן עד בוא המשטרה , ואילו לטענת הנאשם 2 הוא כלל לא היה מעורב בעימות הפיזי.
יצוין כבר עתה, כי המתלונן לא מסר עדות בבית המשפט מחמת שנפטר טרם עדותו וההודעה שנגבתה ממנו במשטרה הוגשה כראיה בהסכמת הצדדים, מכוח החריג הקבוע בסעיף 10(1) לפקודת הראיות- אמרה של קורבן אלימות (ראה הודעה ת/2).
התביעה מבקשת להסתמך לצורך הרשעת הנאשמים על דברי המתלונן בהודעתו זו וכן על עדותה של גב' דורה יוספוב, שהייתה עדת ראיה לחלק מן האירוע.
להלן תיסקר גרסת המתלונן כמשתקף בהודעתו:
על פי האמור בהודעה ת/2 , הרי שלדברי המתלונן, הוא טייל עם כלבו ברחוב אילת בת"א, כאשר בהגיעו לפתח חנות הנאשמים עצר כלבו במקום ועשה את צרכיו. נאשם 2 שהבחין במתרחש יצא מהחנות ופנה אליו בצורה אגרסיבית בדרישה לאסוף את גללי הכלב ולכן הוא בחר שלא להגיב והחל מתרחק מהמקום. או אז, יצא מהחנות גם נאשם 1 ודרש שינקה את הצרכים, אך לדברי המתלונן הוא בחר להתעלם גם מדרישה זו. המתלונן מסר, כי בתגובה להתעלמותו, שלא נשאה חן בעיני הנאשמים, פנה נאשם 1 לרכבו, הוציא מהמושב האחורי מוט ברזל והתקרב לעברו כשהוא אוחז במוט בתנועה מאיימת כשהוא צועק יחד עם הנאשם 2 כי הם יזיינו אותו ואת הכלב שלו. בתגובה, לדברי המתלונן, הוא שחרר מעט את רצועת הכלב, הגם שהמשיך עדיין לאחוז בו.
בהמשך לכך, לדברי המתלונן, נאשם 1 החל להתקרב אליו עם מוט הברזל ואז הוא חטף את המוט מידי הנאשם 1 והחל לרדוף אחריו מסביב לרכבו. בשלב כלשהו- כך לדברי המתלונן- הוא הכה באמצעות המוט בשתי שמשות הרכב וניפץ אותם. לאחר מכן, זרק את המוט ארצה ואז, לדבריו, הגיע נאשם 2 שתפס אותו בחולצתו וחנק אותו. בחור נוסף שהיה במקום הצטרף אף הוא לעימות ותקף אותו, אך, אותו בחור הצליח לברוח טרם בוא המשטרה. עוד ציין המתלונן, כי השיב מכות לנאשם 1, שאף נפגע כתוצאה מן האירוע.
עדת התביעה דורה יוספוב:
לדברי העדה, היא יצאה למרפסת דירתה למשמע נביחות של כלב העדה וראתה את הנאשמים מכים את המתלונן. העדה אישרה, כי לא ראתה את שלביו הראשונים של האירוע, אך מדברי הנאשמים בצעקם על המתלונן, היא הבינה כי הם האשימו אותו בכך שגרם נזק לרכבם. הנאשמים, כך לדברי העדה, אחזו במתלונן עד לבואה של המשטרה, וכשהשוטרים הגיעו ועצרו את המתלונן היא פנתה אליהם ואמרה כי הם טועים מחמת שלהבנתה, המתלונן היה הצד המותקף באירוע.
עדות הנאשם 1:
הנאשם 1 העיד, כי ביום האירוע, לקראת שעת הסגירה, לאחר ששטף את הרצפה בחנות, חלף ברחוב המתלונן עם חברתו וכלבו והכלב עשה את צרכיו בכניסה לחנות. או אז, לדברי הנאשם 1, הוא ביקש מהמתלונן שינקה אחר הכלב, אך המתלונן שנראה כשיכור ואף החזיק בידו פחית בירה, סרב לבקשתו ותחת זאת שילח לעברו את כלבו מסוג רוטווילר שנראה ככלב מסוכן. בתגובה לכך, לדברי הנאשם 1, הוא הרים מן הרצפה מוט שמצא זרוק בכניסה לחנות וזאת על מנת שיוכל להשתמש בו למידה שהכלב ינסה לתקוף אותו. לדבריו, מדובר במוט ברזל אשר שימש אותו מדי יום לסגירת תריס החנות.
לדברי הנאשם 1, כפי שיגור לו בא, ואכן, הכלב החל להתקרב לעברו, אך הוא הצליח לעצור בעדו בעזרת מוט הברזל. בעודו מכה את הכלב באמצעות המוט, הגיע המתלונן, חטף מידו את המוט, והחל לרדוף אחריו מסביב לרכבו כשהוא אוחז את המוט בידו. בשלב כלשהו, חבט המתלונן עם המוט בשמשות הרכב וניפץ אותן.
לדברי הנאשם 1, המתלונן לא הסתפק בגרימת הנזק לרכב והמשיך לרדוף אחריו עד שלבסוף השיגו. אז, התפתחה ביניהם תגרת ידיים במהלכה הוא הצליח להוציא מידיו של המתלונן את מוט הברזל ואף לבקש מנאשם 2 שיזעיק את במשטרה. לדבריו, הוא נאבק עם המתלונן עד לבואם של השוטרים, כאשר במהלך המאבק הוא אף פרק את כתפו.
לדברי הנאשם 1, האירוע הסתיים לדידו עם בוא האמבולנס שלקח אותו לבית החולים. לאחר קבלת הטיפול הרפואי הוא סר אל תחנת המשטרה למסור את הודעתו, שם גם פגש במתלונן והם השלימו ולחצו ידיים. ביום המחרת הגיע המתלונן כדי לפצות אותו על הנזק שגרם לשמשות הרכב .