אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הכרעת דין בתיק פ 4987/05

הכרעת דין בתיק פ 4987/05

תאריך פרסום : 08/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4987-05
12/12/2006
בפני השופט:
לנדמן מוקי

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
עו"ד נעמה ניר
הנתבע:
תעשה חגי
עו"ד מירב חורי
הכרעת דין

1.      כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של תקיפת בן זוג, בכך שביום 1.7.04, בהיותו בגילופין, היכה בידה של אשתו, המתלוננת, אשר אחזה במכשיר טלפון כדי להתקשר למשטרה ובהמשך דחפה על המיטה בחדר השינה וירק עליה.

התביעה נסמכת על עדותה של המתלוננת, כשמאידך, טוען הנאשם כי לא הכה את המתלוננת בידה ולא ירק עליה והגם שהוא מודה בדחיפתה על המיטה, אין בנסיבות, לגרסתו, כדי לגבש עבירה פלילית.

2.      על בית המשפט לבחון היטב בבואו להכריע הדין על בסיס גרסה יחידה מול גרסה נוגדת של הנאשם ויש להישמר טרם ביסוס הרשעה על עדות יחידה, במיוחד ביחסים טעונים בתוך המשפחה.

לאחר בחינה זהירה, שוכנעתי מעל לכל ספק - לאחר ששבתי והזהרתי את עצמי - כי אשמת הנאשם הוכחה מעבר לכל ספק סביר וזאת לאור התרשמותי הברורה והחד משמעית מהמתלוננת ומן הנאשם, הכל כפי שיפורט להלן.

המתלוננת

3.      המתלוננת העידה ברהיטות רבה והותירה בי רושם אמין ביותר.

לגרסתה, חזר הנאשם שתוי לאחר עבודתו, ניבל את פיו וצעק, בשל רצונה ללכת עם הילדים לבילוי בים למחרת היום, ואז אחזה במכשיר הטלפון, תוך איום שתתקשר למשטרה, אולם הנאשם היכה בידה ובהמשך, כשעברה לחדר השינה כדי להתקשר משם למשטרה, הגיע הנאשם אחריה, דחף אותה לעבר המיטה, ירק עליה - ועזב את הבית (עמודים 7-8 לפרוטוקול).

4.      לטענת הנאשם, המתלוננת מעלילה עליו, בכוונת מכוון ועל פי תכנון מראש, כדי להרחיקו מהבית ולממש את רצונה להתגרש ממנו, רצון שמצא את ביטויו עוד בהסכם נ/1 שלטענתו נכפה עליו בכחש (עמוד 26 לפרוטוקול, כפי שמפורט גם באריכות בסיכומי הסנגורית).

הנני דוחה טענה זו מכל וכל. אכן, באותו שלב הבינה המתלוננת כי הסיכוי לחיים משותפים ולשינוי התנהגות הנאשם נמוג (עמוד 11 לפרוטוקול) ויתכן שעל כן פנתה למשטרה ביתר קלות, מה עוד שזה אחד האירועים היחידים בהם נהג הנאשם באלימות כלפי המתלוננת. סביר גם כי אילו היה מדובר בעלילה, הייתה המתלוננת מקצינה את האירוע מעבר לאלימות המינורית לה טענה ומתארת בהודעתה מקרים נוספים וקודמים.

5.      בחנתי שתי נקודות נוספות שעלו מעדותה ואשר הסנגורית הרחיבה עליהן בסיכומיה והגעתי למסקנה שלא זו בלבד שאין בהן כדי לעורר ספק בגרסת המתלוננת, אלא הן מוסיפות לדחיית הטענה בדבר עלילה כדי לזכות בשל כך בפירות בהליך הגירושין:

דברי המתלוננת לשכנתה:מהודעת השכנה נורית נייגוז, אשר הוגשה בהסכמה (ת/2), עולה כי המתלוננת סיפרה לה על קללות הנאשם ואלימות מילולית מצדו, אך לא טענה לאלימות פיזית כלשהי.

הסנגורית מבקשת לראות בכך אמרת עד סמוך לאירוע המלמדת כי האלימות הפיזית אך משל הייתה. אולם, טענה זו קורסת בהתחשב בכך שהמתלוננת הגיעה לבית השכנה ושוחחה עמה לאחר חזרתה מהמשטרה, שם כן סיפרה על האלימות הפיזית. היינו, דווקא אם חפצה המתלוננת להעליל עלילת שווא על הנאשם, בתכנון מחושב, הייתה דבקה באותה גרסה גם לשכנה. העובדה שלא סיפרה על כך לשכנה מלמדת דווקא כי עדותה ותלונתה דברי אמת המה וכי אכן התביישה לספר לשכנה על אלימות פיזית וסיפרה לה על מה שהשכנה ידעה ממילא: קללות, צעקות ואלימות מילולית, כשהחידוש היחיד הוא שהפעם היא התלוננה במשטרה (ראה גם הסברה בעמוד 15 לפרוטוקול).

אלימות קודמת:בתשובה לשאלה שנשאלה בהודעתה במשטרה, נ/3, השיבה המתלוננת כי זה אירוע האלימות הפיזית הראשון. בעדותה, לעומת זאת, טענה כי היה אירוע אלימות קודם (עמוד 12 לפרוטוקול). אני מקבל הסברה של המתלוננת לסתירה, הסבר לפיו חששה לומר זאת במשטרה, כדי שלא להעצים החומרה, שכן עדיין חששה מההשלכה של דברים אלו על מעצר הנאשם (עמוד 13 לפרוטוקול). סביר שדווקא אילו חפצה להעליל על הנאשם, הייתה מאדירה את התנהגותו הרעה ומספרת על אירועים קודמים.

6.      נתתי דעתי גם לעובדה שהמתלוננת העידה כי נטלה את מכשיר הטלפון כדי להתקשר למשטרה, עוד טרם שנקט הנאשם באלימות, כשלכאורה לא הייתה כל עילה לבוא המשטרה. הסברה של המתלוננת, כי חששה מהבאות, היינו מהתלהטות היצרים, לאור ניסיון העבר והיות הנאשם שתוי (עמוד 12 לפרוטוקול) מתקבל על דעתי.

7.      לאור כל האמור ובמיוחד התרשמותי החד משמעית מאמינות המתלוננת - אני מאמץ את גרסתה.

גרסת הנאשם

8.      הנאשם לא הותיר עלי רושם אמין כלל וכלל.

הנאשם טען כי הגיע באותו היום היישר מן העבודה ולא שתה כלל (עמוד 20לפרוטוקול), בניגוד לאמור בתשובה לאישום (עמוד 6 לפרוטוקול). הטענה, כמובהר גם בסיכומי הסנגורית, כי אמרה שאולי שתה, אינה מתיישבת עם הפרוטוקול ואינה סבירה שהרי אם הנאשם טוען שלא שתה - זו הייתה אמורה להיות התשובה לאישום ולא "אולי שתה".

בשולי הדברים אציין כי בתשובה לאישום נטען שהנאשם כלל לא נגע במתלוננת, היינו לא עלתה הטענה כי דחף אותה, אך זאת כדי להרחיקה מעליו. איני נותן לכך משקל רב, משום שעוד בהודעתו במשטרה, ת/1, הודה בדחיפה.

9.      בעדותו, נכשל הנאשם בלשונו, לפחות פעמיים:

הוא החל לתאר את התפנית ביחסיהם ואמר "האלימות החלה.." ובעקבות שאלות מנחות של הסנגורית, הסביר כי התכוון רק לאלימות מילולית (עמוד 18 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ