רקע
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות כדלקמן: יצוא, יבוא, מסחר והספקת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיפים 13 ו - 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה"), החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) רישא לפקודה, והחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) סיפא לפקודה. בכתב האישום נטען, כי בתאריך 30.10.06 ברח' הרצוג 1110 באופקים, סחר הנאשם בסם מסוכן בכך שמכר לאיסמאילוב יוסף (להלן: "יוסף") סם מסוכן מסוג הרואין, מחולק לשתי מנות, האחת במשקל 0.0657 גרם נטו והשניה במשקל 0.108 גרם נטו, תמורת שטר כסף בסכום שאינו ידוע למאשימה. עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם החזיק בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.1147 גרם נטו, שלא לצריכתו העצמית, וכן החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.1360 ו-1.0942 גרם נטו לצריכתו העצמית. הנאשם נעצר עד תום ההליכים,כפר וניהל הוכחות. מטעם המאשימה העידו השוטרים ברוך מור יוסף ועודד קדוש. ההגנה העידה את הנאשם ואת יוסף.
תמצית הראיות
2. טרם אתייחס לעדויות, יצויין, כי הסניגור לא חלק על הראיות הקשורות לשרשרת הסם, והסכים להגשתן כמוצגים (ת/3 עד ת/8).
ע.ת. 1 השוטר ברוך מור יוסף העיד, כי הוא והשוטר עודד קדוש היו בפעילות ממונעת באיזור המתאפיין בעבירות סמים. קדוש זיהה שתי דמויות מתחת למבנה מגורים, השוטרים עצרו את הרכב, התקרבו לכיוון החומה שבחזית המבנה, העשויה אבן, ומעליה קרשים. תצלום הגדר הוצג - ת/1. הם ערכו תצפית ובמרחק של כ - 7 עד 8 מ' מהם, זיהו את הנאשם ואת יוסף, המוכר לשוטרים כעבריין סמים, כשהם עומדים זה מול זה. לדברי העד, יוסף מסר לנאשם שטר כסף, שלא זיהה את סוגו, הנאשם לקח את השטר ומסר ליוסף "דבר מה". בשלב זה השוטרים קפצו על החשודים . כתוצאה מכך, יוסף נבהל והשליך את ה"דבר מה" שקיבל מהנאשם לרצפה. העד שמר על קשר עין עם אותו "דבר מה", בעוד קדוש מרים אותו מהרצפה. הוברר כי הוא מכיל שתי מנות של חומר החשוד כסם מסוכן מסוג הרואין.
לדבריו, אחת המנות היתה עטופה בניילון שקוף שצבעו נוטה ללבן והמנה השניה היתה עטופה בניילון שקוף נוטה לצבע כחול. כן העיד, שהמנה שקדוש מצא אצל הנאשם, היתה זהה לאחת המנות שיוסף השליך, הן מבחינת צורת סגירת הניילון שעטף אותה, והן מבחינת צבעו, הנוטה לכחול, למיטב זכרונו. מאחורי הקיר בגרם המדרגות נתפסו "בנג" (כלי לעישון סמים) וחתיכת חשיש. השוטרים הפרידו בין החשודים ויוסף אמר לעד, כי הוא סובל מבעיות פסיכיאטריות ומצטער על מה שקרה (עמ' 5 שורה 6).
ע.ת. 2 השוטר עודד קדוש אישר בעדותו את עיקרי גרסת ע.ת. 1 לגבי התצפית ולגבי העברת השטר והוסיף כי הנאשם מסר ליוסף "דבר מה" עטוף בנייר כסף, שיוסף השליכו על הרצפה. הוא הרימו, פתח אותו ובתוכו היו שתי מנות סם, האחת בצבע לבן והשניה בצבע אדמדם. מתחת לרגליו של הנאשם היה כלי לעישון סמים וחתיכת חשיש. בחיפוש על גופו של הנאשם, העד מצא נייר כסף, מנת סם בצבע אדמדם, שתאמה את המנה שנתפסה על הרצפה, ושטרות של כסף ומטבעות. הוא ערך חיפוש בביתו של הנאשם ומצא על אדן החלון בחדר השירותים חתיכת חשיש. לגרסתו, במהלך החיפוש, אמר הנאשם "אכלתי אותה" והוסיף שתלוי לגביו מאסר מותנה בגין עבירות סמים (עמ' 8 שורות 18-19).
בחקירה נגדית עמד העד על דעתו שראה שטר כסף ממש ולא הסיק זאת מתוקף נסיבות האירוע והיכרותו הקודמת עם החשודים (עמ' 9 שורה 24). הוא הוסיף והעיד, כי לא זיהה את הסכום, שהועבר מיוסף לנאשם, אם כי, הצליח לזהות שמדובר בשטר כסף. האירוע התרחש, לדבריו, במרחק של 5-6 מ' ממנו, והסם, שיוסף השליך, נחת על הרצפה במרחק של 2 מ' ממנו.
3. בחקירתו הראשונה במשטרה (ת/13) הודה הנאשם, כי הסם מסוג הרואין, שנתפס על גופו, שייך לו. הוא הוסיף וטען, כי יוסף מזריק סמים ואילו הוא עצמו "מסניף". הוא הודה, כי באותו בוקר ירד מדירתו וליד ביתו פגש את יוסף. לדבריו "
היה לי בנג וקססה ביד, התכוונתי ללכת לעשן ובדיוק הלכתי ואז קפצו עלינו צוות הבילוש והם עשו חיפוש ומצאו הבנג והקססה לידי (הכוונה לסם שנתפס ליד רגליו - ד.מ.)
וחתיכה קטנה של חשיש לידי ומנה הרואין אצלי בכיס". כמו כן טען שהשוטרים מצאו שתי מנות נוספות של סם מסוג הרואין, אך הן אינן שייכות לו. עוד הודה שמצאו בדירתו "קססה" נוספת השייכת לו. הוא כפר במכירת הסם ליוסף ובקבלת תמורה עבורו.
בבית המשפט העיד הנאשם, כי מטרת המפגש עם יוסף, שלא היה יזום מצידו, היתה לשכנעו שיפסיק להשתמש בסמים. (עמ' 18 שורות 7-9) ושפעולת העברת הסם מיד ליד לא היתה אלא לחיצת ידיים תמימה. כשנחקר לגבי תדירות ואופן השימוש בסמים, השיב, כי היה נוהג לעשן חשיש כל היום, 20 פעמים, ואילו בהרואין היה משתמש פעם בשלושה עד שישה ימים. לדבריו, השתכר סך 1,200 ש"ח לחודש ולא היו לו מקורות הכנסה נוספים. כאשר נחקר האם אין זה מוזר שקיימת זהות בין השקיות (השקיות שבתוכן נמצאו הסמים - ד.מ.), אישר שאכן זה מוזר (עמ' 20 שורה 12).
יוסף העיד, כי אינו משתמש בסמים, הוא והנאשם מתגוררים באותה שכונה, וכי פשוט שוחחו. עוד העיד, כי השוטרים היכו אותו.
דיון
4. לאחר ששמעתי את דברי העדים ועיינתי בראיות שהוצגו, שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר שהמאשימה הוכיחה כי אכן הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. להלן נימוקי.
עבירת החזקת הסם לצריכה עצמית -
הנאשם הודה, כי הסם מסוג הרואין שבכיסו, הסם מסוג חשיש שנתפס במדרגות לידו והסם מסוג חשיש שנמצא בביתו, כולם שלו ושימשו אותו לצריכתו העצמית. אין, איפוא, מחלוקת כי עבירה זו הוכחה.
עבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית -
5. אף שמדובר בסמים מסוג ובכמות כוללת הנופלים מהכמויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת הסמים המסוכנים, ולאחר שהמאשימה הביאה את ראיותיה, כמפורט לעיל, חובת הנאשם היתה לשכנע את בית המשפט, כי אמת דיבר.
בפסיקה נקבעו פרמטרים שונים, המתייחסים לסוגית החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, שעליהם נמנים, בין היתר, סוג הסם, תדירות השימוש, הרגלי צריכה, מקורות השתכרות, המאפשרים את מימון הסמים וכיוצ"ב.
לאחר ששמעתי את דבריו, שוכנעתי מעבר לכל ספק, כי את הסם מסוג הרואין, שנתפס על גופו, החזיק שלא לצריכה עצמית. בחקירה הראשית מילא הנאשם פיו מים, לא אמר מילה וחצי מילה בסוגיה זו ולא הניח תשתית עובדתית מנימלית להוכחת גרסתו. בחקירה נגדית העיד, כי הוא משתכר 1,200 ש"ח לחודש לערך, ואין לו תמיכה כלכלית נוספת מכל מקור שהוא. בה בעת, לגרסתו, הוא צורך סם מסוג חשיש על בסיס יומי, בתדירות של 20 פעם ביום, ומקנח בהרואין בתדירות אחת ל - 3 עד 6 ימים.