כתב האישום
1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא כדין ושלא לצריכה עצמית בלבד, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"); החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים; תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, והחזקת תחמושת, עבירה לפי סעיף 144(ג)(3) לחוק העונשין.
2. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 22.10.03, הגיעו שוטרים לביתו של הנאשם, על מנת לבצע חיפוש בבית. הנאשם, אשר הסתיר כ-100 גרם קוקאין, ביקש מבנו הקטין, ע' (יליד 1989), לגשת לשירותים, להוציא את הקוקאין ולהסתירו. ע' ניגש לשירותים, הוציא את הקוקאין והסתירו במכנסיו. בשלב זה, ביקש השוטר גיא נודלמן לערוך חיפוש על בנו של הנאשם, ואז תקף אותו הנאשם, וכן את השוטר עומרי גביע, שנחלץ לעזרת חברו.
בחיפוש שנערך על גופו של הנאשם, מצאו השוטרים 0.3950 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. בחיפוש שנערך בבית תפסו השוטרים בחדר השינה 0.1076 גרם נטו סם מסוכן מסוג קנבוס, וכן תפסו בעליית הגג משקל אלקטרוני ששימש את הנאשם לשקילת סמים מסוכנים. כמו כן, נתפסו במהלך החיפוש 5 כדורים של 9 מ"מ.
בחיפוש שנערך על בנו של הנאשם, נתפסה גרב שהכילה שתי שקיות, ובתוכן 100.60 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין, השייכים לנאשם.
3. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, וטען כנגד קבילות הודעתו. לאור האמור, נוהל משפט הוכחות, שבמסגרתו, בהסכמה, הוצגו גם הראיות לעניין משפט הזוטא.
קבילות ההודעה
4. ביום החיפוש, 22.10.03, נחקר הנאשם על ידי רס"מ יוסף סוהיל (ת/8), והוזהר כי הוא חשוד בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, הדחת קטין לסמים ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו.
במסגרת הודעתו, הודה הנאשם, כי שלושה ימים לפני מועד גביית ההודעה, היה בלוד וקנה את הסמים שנתפסו אצלו. הנאשם הודה שהסתיר את הסמים בגרב בתוך שקית שהייתה תלויה בשירותים, וכן כי ביקש מבנו להוציא את הגרב עם הסמים ו"להעלים" אותה. בתשובה לשאלת החוקר, האם היו סמים נוספים בבית, השיב הנאשם, כי עשו עליו חיפוש, ובכיסו תפסו מנה של "קריסטל". כאשר נאמר לנאשם, כי בחדר השינה שלו נתפסה שקית, מאחורי המגירה, ובה חומר החשוד כמריחואנה, השיב הנאשם: "זה בטוח שלי, בטח אני שמתי אותם שם ושכחתי מהם". הנאשם הוסיף, כי הוא משתמש בסמים מזה 15 שנה. עוד הודה הנאשם, כי המשקל האלקטרוני שייך לו ומשמש אותו לשקילת הסם לפני שהוא מערבב אותו. בנוסף, הודה, כי דחף את השוטר שרצה לערוך חיפוש על בנו.
כנגד הודאה זו מופנית טענת הזוטא.
5. על פי פירוט טענותיו של הנאשם בעניין זה (כפי שהוגשו לבית המשפט ביום 15.6.05), הודה הנאשם בחשדות שיוחסו לו, בשל "המכות הנמרצות" שקיבל מהשוטרים אשר השתתפו במעצרו, שגרמו לו לכאבים חזקים, וכן בשל התעללות נפשית קשה שעבר מעת שנעצר ועד לשעת גביית ההודעה, שכללה גם איומים קשים. כך לטענתו, בתשאול בעל-פה שנעשה לו ע"י החוקרים, נאמר לו, כי אם לא יודה בהחזקת הסמים, תעצור המשטרה את בנו בבית המעצר "קישון", ומכיוון שבנו יפה תואר, הוא יכול לתאר לעצמו מה יארע לו בבית המעצר.
לפי הטענה, אילולי הופעלו כלפיו האמצעים הפסולים (המכות והאיום המרומז כלפי בנו), לא היה מודה, ועל כן הודאתו אינה קבילה.
6. בעדותו בבית המשפט שינה הנאשם מגרסתו וטען, כי לא מכות אותן קיבל מהשוטרים הניעו אותו למסור את ההודאה. כך, כאשר נשאל בחקירה נגדית, האם אמר שהסמים הם שלו, בגלל שהיכו אותו ואיימו עליו, השיב: "לא בגלל זה, אני רק בתחנה אמרו לי שתפסו מהבן שלי 100 גרם הרואין, והם לוקחים אותו לכלא, ובן שלך חתיך ואתה יודע בן אדם חתיך שלוקחים אותו לכלא אתה יודע מה עושים לו..." (עמ' 50 לפרוטוקול).
הנאשם חזר על כך, כמה פעמים: "כל מה שקרה איתי, כל מה שרציתי שאני אוציא את הבן שלי" (עמ' 57); "אני חשבתי שהבן שלי עצור, אמרו שהבן שלי בקישון ואני כשלקחו אותי לחקירה, אמרתי לסוהיל כל מיני דברים רק כדי שהבן שלי יצא מזה" (57). כשנשאל: "כל מה שאמרת בהודעה זה בגלל הבן ולא בגלל המכות?", השיב:
"אם לא הבן, לא הייתי אומר" (57).
ניתן לראות, איפוא, כי בעדותו בבית המשפט השליך הנאשם יהבו על האיום שהושמע כלפיו בקשר בנו, והוא אף אמר מפורשות, כי לא מכות הם שהניעו אותו למסור את ההודעה כאמור.
כך או כך, דינה של טענת הזוטא, על שני אדניה, להידחות, כפי שיבואר להלן.
7. הנאשם סתר את עצמו פעמים רבות בגרסאות שמסר בקשר למכות שקיבל ולאיומים שהופנו לגבי בנו. בראש ובראשונה, הסתירות הן לגבי זהותם של מי שנטען כלפיהם כי השתמשו באמצעים פסולים, והדבר נכון הן לגבי זהותם של אלה שלטענתו היכו אותו, והן בקשר לזהותו של מי שהשמיע את האיום בנוגע לבנו.
ההלכה הרווחת בהקשר זה היא, כי בנימוקי ההתנגדות לקבילותה של הודייה, מן הדין לפרט תיאור מלא של האמצעים הפסולים, לרבות פרטים בדבר זהותם של אלה שנקטו אותם אמצעים ואחרים שהיו נוכחים באותו מעמד (י. קדמי,
"על הראיות", חלק ראשון, תשס"ד-2003, עמ' 106; וראו גם ע"פ ע"פ 721 ,692/78
אליהו בן עזר פרץ נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(2), 242).
הנאשם לא הצביע במדויק על האנשים שלטענתו הפעילו כלפיו אמצעים פסולים. לא זו אף זו, הוא סתר עצמו, מספר פעמים, באשר לזהותם.
8. בפירוט טיעוני הזוטא שהוגש לבית המשפט, תיאר הנאשם, כי הוכה נמרצות על ידי השוטרים, אשר השתתפו במעצרו, וכי
מספרם של התוקפים היה גדול מאוד.
עוד ציין, כאמור, כי בתשאול בעל פה שנעשה לו, נאמר לו על ידי
החוקרים, שבנו יפה והוא יכול לתאר לעצמו מה יקרה לו בבית המעצר. בהמשך הפירוט, חזר על כך ב"כ הנאשם, והוסיף, כי בתשאול בעל פה, השתתפו
מספר רב של שוטרים, שזהותם אינה ידועה לנאשם, ורק זהותו של השוטר שגבה את אמרתו ידועה לו.