הכרעת דין בתיק פ 3199/04 - פסקדין

בפתח הכרעת הדין הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

מבוא

1.         נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות לפי סעיף 329(א)(1), ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         בכתב האישום נטען כי תאופיק מתא (להלן: "תאופיק") ובנו כמאל מתא (להלן: "כמאל"), תושבי מעיליא, הינם בעלי עדר עזים ונוהגים לרעות את עדרם בשטחי מרעה. הנאשם 1 (להלן: "חסן") הינו שותף עם אדם ששמו שם טוב צ'רכי (להלן: "צ'רכי") בעדרי פרות הרועות בשטחי המרעה של צ'רכי בסמוך ליישוב מנות. הנאשמים 2 ו-3, שהיו קטינים במועדים הרלוונטיים, הינם בני משפחתו של חסן.

            עוד נטען כי ביום 22.12.2004 הובילו תאופיק וכמאל, ביחד עם יעקוב מתא- אחיו של תאופיק (להלן: "יעקוב") - את עדר העזים שלהם אל עבר דיר העזים שבבעלותם. יעקוב צעד בראש העדר, תאופיק וכמאל צעדו בסוף העדר. בעברם בסמוך לשטחי המרעה של צ'רכי הגיחו, כך נטען, שלושת הנאשמים ובידיהם מוטות ברזל (בזנ"ט) והחלו לצעוק ולקלל את בני משפחת מתא. נטען כי חסן והנאשם-3 ("מסעוד") אחזו בידיו של כמאל, והנאשם 2 ("אבירן") הכה בו בעזרת מוט הברזל שבידו. כמאל נפגע בראשו ונפל.

            לשמע צעקותיו של כמאל הגיע למקום אביו, תאופיק, כדי לסייע. מיד עם הגיעו חבט בו אחד מהנאשמים במוט ברזל, וגם תאופיק נפגע בראשו ונפל.

            יעקוב, שהגיע גם הוא למקום, החל לצעוק לעבר הנאשמים ולאחר מכן נס מהמקום. בעקבות המכות שספגו נפגעו כמאל ותאופיק בראשם. תאופיק נפגע קשה בראשו, אושפז ונותח.

3.         עוד נטען בכתב האישום כי מיד לאחר האירוע התקשר חסן לצ'רכי וביקש ממנו להזעיק עזרה. הנאשמים יחדיו לקחו את תאופיק והובילו אותו ממקום האירוע לכביש, משם פונה באמבולנס לבית החולים.

4.         בכתב האישום נטען כי הנאשמים פעלו בצוותא מתוך כוונה להטיל בתאופיק ובכמאל מום או נכות או לגרום להם חבלה חמורה.

5.         הנאשמים כפרו באישומים שנגדם. הנאשמים הודו כי בינם לבין משפחת מתא התפתחה תגרה, אולם נסיבותיה היו לטענתם שונות. לגרסתם, בני משפחת מתא הם שיזמו את התגרה והם שתקפו את הנאשמים באבנים ובמקלות. תוך כדי התגרה ניסה יעקוב לפגוע באבירן בעזרת מקל שבידו, אבירן התחמק מהמכה, והמקל פגע, בטעות, בראשו של תאופיק. בעקבות מכה זו, שהכה יעקוב, נפגע תאופיק ונחבל. בשים לב לאמור טוענים הנאשמים כי הם אלו שסייעו לתאופיק לאחר שנחבל, וכי אין להטיל עליהם כל אשמה בגין החבלות הנ"ל.

6.         אציין כי מאחר והנאשמים 2 ו-3 היו קטינים בעת הגשת כתב האישום, צורפה הודעה של פרקליטת המחוז המאשרת את העמדתם לדין ביחד עם הבגיר חסן (כנדרש לפי סעיף 4(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971). אציין גם כי בקשת הקטינים להפריד את משפטם ממשפטו של חסן, הבגיר, נדחתה בהחלטתי מיום 22.2.2005.

עיקר הראיות

7.         המאשימה מבססת את ראיותיה על עדותו של כמאל מתא, העד היחיד שראה במו עיניו את החבלות. כפי שנפרט להלן, כמאל מפרט רק את הפגיעה בו, שכן לטענתו לאחר שנחבל בראשו ונפגע, איבד את הכרתו ולא ראה את הפגיעה באביו.

            כן מבקשת המאשימה לבסס את הטענות בדבר החבלה במתלוננים על ראיות נסיבתיות שונות, החל מעדותו של כמאל על האירוע שבו נחבל בעצמו, דרך עדותו על מה שראה כשהתאושש, וכלה בעדותו של יעקוב מתא, אחיו של תאופיק, אשר נזעק למקום. כפי שנראה להלן, יעקוב לא ראה את התקיפה עצמה, אלא העיד רק שראה את אחיו תאופיק ואת כמאל שכובים על הרצפה, כשהנאשמים אוחזים במוטות ברזל.

חיזוקים לגרסה המפלילה מוצאת המאשימה גם בעדותו של סטפן סוויד, שפגש את כמאל ויעקוב מיד לאחר האירוע, ובחבלות שנחבל כמאל ושבגינן פונה לבית החולים על-ידי השוטר רונן מורצקי.

                המאשימה סומכת גם על מציאת ברזל זווית מוכתם בדם בשטחי המרעה בסמוך למקום הקטטה, אף כי לא נמצאו ראיות פורנזיות כלשהן הקושרות את הנאשמים לברזל או קושרות אותו לפגיעה במי מהמתלוננים.

8.         מנגד מבקשים הנאשמים לסמוך על עדויותיהם שלהם. חיזוק לגרסתם מוצאים הם בהתנהגותם של כמאל ושל יעקוב. במיוחד מדגישים הם כי יעקוב הסתלק ממקום האירוע והלך לאסוף את העזים, בעוד הנאשמים הם שטיפלו בתאופיק, פינו אותו לבית החולים, ואף הציעו עזרתם לכמאל. הנאשמים מדגישים כי דרך התנהלות החקירה אפשרה לכמאל, ליעקוב ולכאמל לתאם גרסאות ולהסתיר ראיות רלוונטיות. לטענתם, המשטרה "סימנה" אותם כנאשמים ונמנעה מלחקור כיווני חקירה אפשריים ורלוונטיים אחרים. מחדלים אלו של המאשימה, כך טוענים הם, מטילים צל כבד על ראיות התביעה ומצדיקים את זיכוים.

9.         הנאשמים טוענים גם כי אין ליתן כל אמון בגרסאותיהם של כמאל ויעקוב, ומצביעים על סתירות מהותיות בין הגרסאות.

            חשוב לציין כי לבקשת הנאשמים נערך ביקור במקום, והנאשמים טוענים כי גרסת המתלוננים אינה מתיישבת עם נסיבות המקום כפי שהתגלו בביקור.

10.        אדגיש גם כי המאשימה מבקשת בסיכומיה כי בית המשפט ישקול, אם ימצא לנכון לזכות את הנאשמים מעבירות החבלה בכוונה מחמירה, להרשיעם בעבירות חלופיות כגון עבירת התקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, או עבירה של תגרה, עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין.