הכרעת דין בתיק פ 3123/04 - פסקדין

1.         נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם את העבירות הבאות:

א.         לנאשמים 4-1:

חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) + 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) + 29(ב) לחוק העונשין. [לנאשמים 1 ו- 2 מיוחסות שתי פציעות כל אחד. לנאשמים 3 ו- 4 פציעה אחת]

ב.         לנאשמים 5 ו- 6:

חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329 (א) (1) + 29(ב) לחוק העונשין.

ג.          העובדות כפי שהובאו  בכתב האישום:

1.         בתאריך 24.7.04 בסמוך לשעה 21:00 הגיעו וליד חליל, עוואד חליל  וזיאד חליל (להלן: "וליד", "עוואד", "זיאד" או "המתלוננים") לאזור בתי הקפה בכניסה לכפר פרדיס (להלן: "המקום").

2.         באותה העת פגשו המתלוננים את נאשמים 2 ו- 3 ובין אלו התפתח ויכוח שכלל אף חילופי מהלומות (להלן: "הויכוח" או ה"אירוע הראשון") וזאת על רקע תקיפת אבי המתלוננים, יוסף חליל, כשבוע קודם לאירוע נשוא כתב אישום זה.  

3.         לאחר הויכוח, עזבו הנאשמים 2 ו- 3 את המקום, אך לא להרבה זמן, היות ולאחר פרק זמן קצר, הם חזרו למקום ביחד עם יתר הנאשמים כאשר הנאשמים 1, 2, 3, 4 ו- 5 היו חמושים בסכינים. הנאשמים אמרו למתלוננים "בואו נדבר" וגררו אותם אל השדה שמעבר לכביש הכניסה לכפר פרדיס (להלן: "השדה").

4.         בשדה, התפתח ויכוח בין המתלוננים לנאשמים שבמהלכו שלפו נאשמים 5-1 סכינים והחלו לאיים על המתלוננים (להלן: "הקטטה"). בשלב זה הגיע ראיד חליל, בן דודם של המתלוננים (להלן: "ראיד") וניסה להרגיע את הרוחות, ובתגובה לכך, הנאשמים 1 ו- 4 היכו אותו ואחד מהם אף דקר אותו באצבעו ופצע אותו שלא כדין. כתוצאה מן הדקירה נגרם לו חתך.

5.         בהמשך היכה נאשם 1 את וליד, ובעודו מכה אותו, הגיח נאשם 2, היכה אותו ברגלו, דקר אותו בירך ופצע אותו שלא כדין. כתוצאה מכך נגרם לוליד חתך בירך השמאלית.

6.         במקביל לאמור בסעיף 6 לכתב האישום, היכה נאשם 3 את זיאד באמצעות מקל, ובעודו מכה אותו, הגיח נאשם 2, דקר אותו בגבו ופצע אותו שלא כדין. כתוצאה מכך נגרם לזיאד חתך בגבו.

7.         בו זמנית, בהתרחש האמור בסעיפים 6 ו- 7 לכתב האישום, היכו נאשמים 4 ו- 5 את עואד, כשנאשם 6 אוחז בו. לאחר מכן הצטרפו אליהם נאשמים 2 ו- 3, כשנאשם 3 מכה בו  במקל, נאשם 2 דוקר אותו בחזה ונאשם 4 דוקר אותו במותן שמאל, כשבכל אותה עת, אחז נאשם 1 בוליד ומנע ממנו לסייע לעוואד. מעשים אלו, עשו הנאשמים מתוך כוונה לגרום לעוואד לנכות או למום או לחבלה חמורה.

8.         כתוצאה מכך נגרם לעוואד קרע בטחול, קרע חודר בדופן הבטן וחתכים בחזה, בעטיים הוא אושפז ונזקק לטיפול רפואי שבמסגרתו עבר ניתוח.

9.         במעשיהם המתוארים לעיל, גרמו:

"א.        כל הנאשמים בצוותא חדא לעוואד:

חבלה חמורה בכוונה להטיל בו נכות או מום, או לגרום לו לחבלה חמורה.

ב.         נאשמים 1 ו- 4 פצעו את ראיד בנסיבות מחמירות שלא כדין, בצוותא חדא ותוך נשיאת סכין.