הכרעת דין בתיק פ 2579/06

1.         הנאשם הועמד לדין באשמה של פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. תקיפה לשם גניבה - עבירה על סעיף 381(א)(2) לחוק, גניבה - עבירה על סעיף 384 לחוק והחזקת סכין שלא כדין - עבירה על סעיף 186(א) לחוק.

2.         מעובדות כתב האישום עולה, שהנאשם פגש את המתלונן ליד מועדון הסרנדה ודרש ממנו 500 ש"ח, משנענה בשלילה ביקש את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן, אך גם בפעם זו נתקל בסירוב.

            בתגובה, הנאשם חתך את כיס מכנסיו של המתלונן ודקר אותו בירך שמאל ובכף ידו הימנית. כתוצאה מהדקירות המתלונן נזקק לטיפול רפואי.

            בנוסף,  גנב הנאשם מכיס מכנסיו של המתלונן מכשיר טלפון נייד ו- 100 ש"ח.

3.         הנאשם והמתלונן הינם קרובי משפחה.

פרשת התביעה

4.         מטבע הדברים, העדות המרכזית היא זו של המתלונן, בחור צעיר בן 21.

            מהרגע הראשון בו עלה המתלונן על דוכן העדים, ניכר בו שהוא נבוך ועד מהרה התברר, כי הוא מבקש להרחיק את הנאשם מהארוע ונוכח הסתירות שהתגלו בין עדותו בביהמ"ש לבין זו שמסר במשטרה, הוא הוכרז כעד עויין.

א.         בעדות בביהמ"ש סיפר המתלונן, כי בעת הארוע הוא היה מסטול, מישהו דקר אותו ברגל, הוא נפצע וירד לו דם וחבר, שאינו מכיר, לקח אותו לבי"ח, שם אושפז למשך יום.

ב.         המתלונן נחקר בחדר המיון של בי"ח וולפסון סמוך לאחר הדקירה.

            בהודעתו סיפר המתלונן, כי פגש את הנאשם ליד מועדון "הסרנדה". הנאשם ביקש ממנו 500 ש"ח, הוא סירב והנאשם ביקש ממנו את הטלפון הנייד שלו, אך הוא סירב. הנאשם חתך את מכנסיו באמצעות סכין שאחז בידיו ודקר אותו בעכוזו מצד שמאל וכן בכף ידו ולאחר מכן לקח בכח את הטלפון שהיה בכיסו וכן 100 ש"ח.

5.         בין הנאשם לבין המתלונן בוצע עימות (ת/2), בו חזר המתלונן על עיקרי גירסתו המקורית.

6.         רס"ר יניב קיוק גבה מהמתלונן את ההודעה ת/1. לדברי העד, המתלונן היה בהכרה ואף התהלך. במהלך גביית העדות הוא הבחין בחתך במכנסי הג'ינס וכן ראה את החתך בעכוזו.

7.         בוצעה הפגשה מבוקרת בין הנאשם לבין המתלונן. סמ"ר חסן אבו עאסי האזין בזמן אמת לנאמר בין השניים (ת/5) והוא שמע את הנאשם אומר למתלונן: "נסגור את זה יחד", "תגיד שאתה רוצה לבטל את התלונה".

8.         אסי אבו עליון - היה במועדון הסרנדה, המתלונן הגיע אליו בצליעה והתיישב לידו וביקש לדבר מהטלפון שלו. כאשר המתלונן קם ממושבו, הוא הבחין בסימני דם בישבנו מצד שמאל. לשאלתו לפשר הדבר, אמר לו המתלונן שהוא נפל במדרגות.

            הוא לקח את המתלונן לבי"ח ובבדיקה נמצא שהיו לו דקירות בישבן וביד. הוא שמע את הרופאים או האחיות אומרים למתלונן שהפציעה אינה מנפילה במדרגות אלא מדקירות של סכין.

            על פי התרשמותו, המתלונן היה שיכור חלקית.

פרשת ההגנה

9.         הנאשם העיד, כי ביום הארוע פגש את המתלונן  בשעות אחר הצהריים, הם ישבו לאכול ולאחר מכן הלכו לבקר את אחיו שנמצא בשיקום בשכונת התקוה. לאחר מכן הוא הלך לתחנה המרכזית החדשה והמתלונן הלך לתחנה המרכזית הישנה. כעבור זמן מה, המתלונן התקשר אליו וסיפר לו שהיתה לו בעיה עם אתיופי וביקש את עזרתו. הוא חזר לכיוון המתלונן. המתלונן התחיל לשתות לשכרה ולכן עזב אותו.

            הוא מכחיש שהיה לו סכסוך או ויכוח עם המתלונן וכי דרש ממנו כסף או טלפון.

ממצאים ומסקנות

10.       אין ספק, כי המתלונן נחבל בידו ובעכוזו כתוצאה מדקירת סכין ולעניין זה הובאו ראיות למכביר, לרבות עדות המתלונן בביהמ"ש, אשר אישר שנדקר ע"י מאן  דהוא ואף הדגים כיצד נדקר.