פ
בית משפט השלום באר שבע
|
2134-03
16/03/2005
|
בפני השופט:
נ. אבו טהה
|
| - נגד - |
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד שי ברגר
|
הנתבע:
עמר מקסים
|
| הכרעת דין |
המאשימה הגישה כנגד הנאשם ביום 20.4.03 כתב אישום בגין עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם החזיק ברכבו רדיו טייפ מסוג J.V.C ואין בידו להניח את דעתו של בית המשפט כי החזיק בו כדין.
הנאשם בישיבת המענה השיב:
"אדם אחר גנב את הרדיו טייפ ונתן לי להשתמש בו וזאת ללא ידיעתי שהרדיו גנוב, גרסה זו מסרתי בחקירה. האדם האחר נחקר והודה בגניבת הרדיו".
(ראה עמ' 3 מיום 13.9.04 לפרוטוקול)
.
ע.ת 1 - השוטר אורן אלמסי, מסר בעדותו:
"קיבלתי מידע מרכז המודיעין שאמור להיות ברכב הנאשם רדיו דיסק חשוד כגנוב, הודעתי לנאשם שהרדיו שנמצא ברכבו חשוד כגנוב ולקחתי אותו לתחנת המשטרה".
ע.ת 2 - השוטר דודו אלייסים, מסר בעדותו: "
קיבלתי מידע מרכז המודיעין שהנאשם מחזיק רדיו טייפ גנוב, הגענו לעסקו והודענו לו שיש לנו חשד שהוא מחזיק רדיו שיש עליו חשד שהוא גנוב ברכבו, ניגשנו לרכב והשוטר אורן אלמסי תפס את הרדיו טייפ".
שני העדים, ע.ת 1 ו-ע.ת 2, נחקרו בחקירה נגדית על ידי הנאשם בנוגע למטרת החיפוש ברכב, בעוד שהנאשם טען ששני השוטרים מסרו לו, כי מטרת החיפוש בנוגע לסמים. העדים השיבו שהחיפוש נועד אך ורק לענין החשד לגבי הרדיו טייפ ותו לא.
הנאשם הסכים להגיש את אימרתו במשטרה מיום 24.11.02 ללא צורך בזימון גובה האמרה. (
האימרה התקבלה וסומנה ת/2).
עוד בהסכמת הנאשם הוגשה תעודת חיסיון בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות, בנוגע לזהותו של האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדוח הידיעה.
הנאשם העיד:
"באו אלי שני שוטרים ואמרו לי שהם רוצים לעשות חיפוש ברכב שלי על סמים, אמרתי להם שאין בעיה, פתחתי להם את האוטו והם ראו שהרדיו טייפ מונח ללא תושבת יפה כי קיבלתי הרדיו טייפ לפני כמה ימים ולא סידרתי אותה יפה אז הם אמרו שהרדיו טייפ גנוב".
עוד מסר הנאשם:
"היה לי קליינט בפיצה שאני לא מכיר את שמו, הוא ראה שאין לי רדיו טייפ באוטו ואז הוא הציע לי את הרדיו טייפ, שאלתי אותו אם הרדיו טייפ גנוב? הוא אמר לי לא, אז אמרתי בסדר ולקחתי ממנו את הרדיו טייפ".
בחקירתו הנגדית השיב הנאשם כי לא ביקש מאותו אדם קבלה, הואיל ומדובר בקליינט שלו. יחד עם זאת, העיד שאיננו מכיר את שמו של הקליינט.
לשאלת התובע כיצד מסביר את העובדה שמדובר בקליינט שלו שמכיר אותו מספר חודשים, ועל אף זאת לא מכיר את שמו וגם לא ידע לומר את שמו בעת שנחקר במשטרה, השיב: "
לא זכרתי את השם שלו ואינני זוכר גם היום".
לשאלת התובע, אדם שאתה לא מכיר אותו ואתה טוען שהוא קליינט שלך, אם היה מביא לך רדיו טייפ ממולכד לא הייתי בודק, השיב:
"מאיפה לי לדעת מה אני צריך לבדוק".
הנאשם בסיכומיו חזר על גרסתו שאדם אחר מסר לו את הרדיו טייפ ותוך כדי שהוא מסכם, מסר:
"אני נזכר בכינוי שלו שהוא "בחלה"".
בת/1 השיב הנאשם:
"הרדיו טייפ הזה הוא שלי, הביא אותו מישהו שאני לא נעים לי להגיד את השם שלו, כי אני לא יודע מאיפה הוא הביא אותו" .
לשאלת החוקר בת/1 מדוע אינו מוסר מיהו האדם שמסר לו את הרדיו טייפ, השיב: "
אחרי שאני אבדוק איתו אני אגיד לך מי זה".
לשאלת החוקר בת/1 אני מבין מתשובתך שיכול להיות שהרדיו טייפ גנוב, השיב: "
לא יודע. מישהו בא אמר לי קח את הטייפ בינתיים ולא שילמתי כלום עבורו".
עד כאן ראיות התביעה וראיות ההגנה.