בתיק זה חל איסור פרסום על שם המתלוננים ועל כל פרט אחר הקשור בהם ועלול להביא לזיהויים
.
סביונה רוטלוי, ס.נ - אב"ד:
1. ביום 21 ביוני 2005 נעצר הנאשם, שהיה כבן 42 שנים באותה עת ועבד בעסק להפצת מוצרי בשר, בחשד שניצל חדר מרתף שהיה בשליטתו בבניין מגוריו, לשם ביצוע עבירות מין (ובהם מעשה סדום) בקטין ש.ז (המתלונן באישום הראשון בתיק זה ; להלן: "
ש.ז"), שהיה כבן חמש-עשרה שנים באותו הזמן. עיקר העבירות, לפי החשד, בוצעו בש.ז באותו היום ממש, והאחרון מיהר להתלונן על ביצוען. ימים ספורים לאחר מכן הובאו לידיעת חוקרי הנאשם, בסיוע אביו של ש.ז, חשדות הנוגעים לביצוע עבירות בעלות אופי דומה בקטינים נוספים, י.ש (המתלונן באישום השני ; להלן: "
י.ש"), שהיה כמעט בן שבע-עשרה שנים ו- ע.ד (המתלונן באישום השלישי ; להלן: "
ע.ד"), שהיה כבן חמש-עשרה שנים וחצי. העבירות כלפי י.ש ו-ע.ד. בוצעו, על-פי החשד, כתשעה חודשים וכחצי שנה קודם לכן, בהתאמה.
2. כתב האישום, אשר תוקן שלוש פעמים (בכל פעם נוסף פרט אישום חדש נגד הנאשם), הוגש ביום 27.6.05, והוא מכיל ארבעה פרטי אישום. יצויין, כי מהאישום הרביעי חזרה בה המאשימה, לאחר שהמתלונן בפרט אישום זה, א.פ., סרב להעיד. כבר עתה אציין, כי לחלק ניכר מהעובדות המתוארות בפרטי האישום השונים מאפיינים דומים. על פי פרטי האישום, הסיע הנאשם ברכבו את המתלוננים, כולם קטינים כאמור, לעבר ביתו - בית משותף ברחוב המבדיל 5 ברמת-גן (להלן: "
הבית") - באמתלות ופיתויים שונים. שיאם של האישומים התמצה, לפי כתב האישום, עת הוריד את הנאשמים - במתק שפתיים או בכח - מהרכב או מדירתו למרתף בבית המשותף בו היה, בין היתר, מזרן (להלן: "
המרתף" או "
המחסן", לפי העניין), כלאם וביצע בהם, שלא בהסכמתם, עבירות שונות - בכללן מעשה סדום (באישום הראשון), נסיון למעשה סדום ומעשים מגונים.
3. בתגובתו המפורטת לכתב האישום מיום 26.9.05 הכחיש הנאשם את כל העבירות שיוחסו לו, בדומה לגרסתו בחקירותיו במשטרה. עם זאת, בפתח הישיבה הראשונה, שהוקדשה לשמיעת ראיות ביום 10.9.06, שינה הנאשם את תשובתו ביחס לאישום הראשון בלבד וטען, כי הוא ביצע במתלונן באישום זה, ש.ז, מעשה אונן, בהסכמתו. מכאן ואילך הציג ב"כ הנאשם תיזה מרכזית, לפיה תלונתו של ש.ז במשטרה הוגשה לאחר שזה נבהל מהמעשה המיני ההדדי והמוסכם (במיוחד נוכח רקעו הדתי של המתלונן), ואילו התלונות הנוספות, שהמעשים בגינם נותרו מוכחשים, נולדו כתוצאה מייזום קונספירטיבי פעיל מצדו של אבי המתלונן ש.ז (א.כ.ז), לאחר שהתלונה נודעה לו. זאת במטרה לחזק ולעבות את תלונתו של בנו, וכדי להתנקם בנאשם על המעשים שביצע בבנו.
4. לטענת המתלוננים כולם - הן במשטרה והן בבית המשפט - ביצע בהם הנאשם, שלא בהסכמתם ותוך שהם מתנגדים לכך בפועל, עבירות מין, בהן מעשי סדום, מעשים מגונים ונסיונות למעשי סדום.
5. להוכחת הנטען בכתב האישום הסתמכה המאשימה על עדויות המתלוננים,
ש.ז (עמ' 238 - 301 לפרוטוקל),
י.ש (עמ' 13 - 94 לפרוטוקול) ו-
ע.ד (עמ' 142 - 190 לפרוטוקול).
בני משפחתו של ש.ז העידו אף הם:
א.ז (אחיו של ש.ז ; עמ' 106 - 116 לפרוטוקול ;
ת/14א - הודעתו במשטרה
),
אי.ז (אימו של ש.ז ; עמ' 116 - 126 לפרוטוקול) ו-
א.כ.ז (אביו של המתלונן ש.ז ; עמ' 198 - 237 לפרוטוקול).
נשמעו והוגשו עדויות והודעות שוטרים, כדלקמן:
פקד נחמה וייס (עמ' 126-130);
רס"מ אריק מיכלביץ', טכנאי זיהוי פלילי מרחב דן, אשר ביקר בזירה, ערך תצלומים ובדיקות שונות בזירה, שהוגשו כראיות באמצעותו (עמ' 131 - 135 לפרוטוקול;
ת/12,
ת/12א',
ת/12ב',
ת/14);
רס"מ ממן שלמה, באמצעותו הוגשו דו"ח פעולה ודו"ח חיפוש בבית הנאשם (עמ' 138 - 140 לפרוטוקול ;
ת/16א' ו -
ת/17);
רס"ל אברהם אלירן, באמצעותו הוגשו זכ"ד תפיסה בקשר עם הנאשם ודו"ח מעצרו (עמ' 140 - 142 לפרוטוקול ;
ת/18,
ת/19); חוות דעתו ועדותו של
משה שפיצן ממז"פ (עמ' 192 - 198 לפרוטוקול ;
ת/21) .
כן נשמעו מטעם המאשימה עדויות והוגשו בהסכמה הודעותיהם של עדים נוספים:
י. כ. מתנדב בשירותי הכבאות בבני-ברק (עמ' 95 - 102 לפרוטוקול);
יחזקאל רחימי (כבאי בתחנת בני-ברק; עמ' 103 - 104,
ת/13);
ד"ר יעקב זלצברג, אשר בדק את המתלונן ש.ז ואמצעותו הוגשו מסמכים רפואיים (עמ' 303 - 309 ;
ת/25,
ת/26,
ת/27).
עוד הוגשו בהסכמה מזכרים שערך חוקר המשטרה
עמוס גיל-עדי (
ת/15,
ת/16, ת/38); זכרון דברים שערך רס"ר
בועז מזרחי (
ת/20); הודעות
אשת הנאשם (
ת/22,
ת/23,
ת/24); מזכר שערכה רס"ב
זהרה יאירי (
ת/37), מפת אינטרנט של רחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן (
ת/39) והגדלה של תצלום דלת המרתף (
ת/40).
מטעם ההגנה העידו
הנאשם (עמ' 314 - 443 לפרוטוקול), אחיו,
אילן אדרי (עמ' 443 - 446 לפרוטוקול) ; באמצעותו הוגשו גם תצלומים של הבית וסביבתו (
נ/5,
נ/10 - נ/16) ומר
ויקטור ברדה (עמ' 453 - 465 לפרוטוקול).
כן הוגשו מטעם ההגנה המסמכים הבאים: הודעתו של עד התביעה יהושע כהן הוגשה במהלך חקירתו הנגדית (
נ/1, עמ' 91 לפרוטוקול); גליון הרשעות קודמות של עד התביעה א.כ.ז והודעות שמסר במשטרה (
נ/2 ,
נ/3,
נ/4 -עמ' 203, 216 ו - 220 לפרוטוקול בהתאמה); הודעותיו במשטרה של ש.ז (
נ/6 - נ/8 , נ/9 ; עמ' 269 ו - 282 לפרוטוקול, בהתאמה).
האישום הראשון
6. על פי עובדות האישום הראשון, במהלך חודש מאי 2005 או בסמוך לכך, פגש הנאשם את ש.ז (יליד 28.6.90) וחברו בבני ברק והציע להם לעלות לרכב המסחרי שבשימושו (להלן: "
הרכב"). על מנת שישארו ברכב הציע הנאשם לש.ז סיוע במציאת מקום עבודה, הבטיח לו "הפתעה" ליום הולדתו וקיבל מן הקטין בכזב את מספר הטלפון הסלולארי שלו. לאחר ירידת החבר מן הרכב, כך כתב האישום, הנאשם נגע ומישש את איבר מינו של ש.ז מעל מכנסיו שלא בהסכמתו, ואחר כך ניסה להכניס ידו מתחת למכנסי הקטין, ובתגובה הקטין התנגד, הסיט את ידו של הנאשם והיכהו מכת אגרוף, שלאחריה היכה הנאשם את הקטין באגרוף והקטין יצא מהרכב.
לאחר שביום 16.5.05 טילפן הנאשם אל הקטין וביקש ממנו לבוא אליו לביתו על מנת לקבל את ה"הפתעה" המדוברת והקטין סירב, טילפן אליו הנאשם שוב ביום 21.6.05 בסמוך ל- 22:30, על מנת לפתות את ש.ז להילוות אליו וביקש ממנו להגיע לרחוב רבי עקיבא פינת רחוב השומר בבני-ברק. לאחר שנפגשו, טען הנאשם בפני ש.ז כי יעניק לו את ההפתעה המדוברת, , בדמות "בחורה" ואף רצה כי ש.ז יראה לו את איבר מינו, בטענה שהוא רוצה לראות אם יש לו איבר מין גדול מספיק עבורה. הנאשם הסיע את ש.ז לבית ומישש את איבר מינו של הקטין אף מתחת לתחתוניו, חרף התנגדותו. לאחר מכן הובילו הנאשם למרתף, ועם הגעתם אליו, חסם את דלת הכניסה באמצעות חפץ כבד (חרף התנגדות ש.ז) וכלאו שם, שלא כדין.
במרתף אחז הנאשם בשתי ידיו של ש.ז ובתוך כך התפשט ונותר עירום, הטיח את ש.ז לעבר המזרן שהיה במקום והפשיל את מכנסיו, תחתוניו וחולצתו של ש.ז., אחז בכח את ראשו של ש.ז ופתח באצבעותיו בכח את פיו, הכניס את איבר מינו לפיו של ש.ז ואילצו למצוץ אותו.
כן נטען, כי הנאשם מצץ את איבר מינו של ש.ז, חרף התנגדותו ותוך שהוא אוחז בו בכח.
עוד יוחסה לנאשם מריחת משחה, שהחזיק במרתף, על איבר מינו של ש.ז ושפשופו בכח. כמו כן, נטען בכתב האישום, כי הנאשם נשכב בכח על ש.ז, ניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של ש.ז, אולם לאור התנגדותו של ש.ז התחכך עם איבר מינו בישבנו של ש.ז. בתוך כך גרם הנאשם לש.ז שטף דם בצוארו עקב פעולות מציצה שביצע בש.ז, וכן נישק אותו בפיו חרף התנגדותו.
כתב האישום ממשיך ומייחס לנאשם שפשוף איבר מינו של ש.ז, חרף התנגדותו, עד כי האחרון הגיע לסיפוק, ומייחס לנאשם הגעה לסיפוק עצמי, במקביל. המעשים שתוארו לעיל יכונו להלן "
האירוע במרתף".