הכרעת דין בתיק פח 1010/03

1.         האישום

הנאשם הואשם מלכתחילה בכתב אישום שהוגש ביום 05.09.03, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הכשלת עיקול ומסירת הודעה כוזבת. עם פטירתו של הנפגע נשוא כתב האישום הנ"ל ובטרם הייתה הקראה של כתב האישום, הודיעה המאשימה על הגשת כתב אישום מתוקן בעבירות של רצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, הכשלת עיקול לפי סעיף 264 לחוק הנ"ל ומסירת הודעה כוזבת לפי סעיף 243 (רישא) לחוק הנ"ל.

העובדות שיוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן היו, כי ביום 31.08.03, הגיע עובד ההוצאה לפועל אליהו אברהם שלום (להלן: "המנוח") לחנייה ליד ביתה של שרה אבני, גרושתו של הנאשם באילת. המנוח הגיע לשם על מנת לתפוס חזקה ברכב, בהתאם לצו שניתן ביום 21.07.03 על ידי ראש ההוצאה לפועל, בגין חוב של שחר אבני, בנו של הנאשם. המנוח מסר את הצו לשרה אבני והודיע, כי בכוונתו לקחת איתו את הרכב ולאור זאת, הזעיקה שרה אבני את הנאשם. הנאשם הגיע למקום והמנוח אמר לו שהרכב מעוקל ואז הנאשם החליט להכשיל את העיקול, ולשם כך נכנס לרכב, הניעו והחל לנסוע מהמקום. המנוח נעמד מול הרכב, חסם את דרכו של הנאשם, והנאשם, על מנת שיוכל להכשיל את עיקול הרכב, נסע לעבר המנוח בידיעה כי הדבר עלול לגרום למותו ומתוך כוונה לדרוס אותו. המנוח תפס את מכסה המנוע של הרכב ונתלה עליו ואז הנאשם נסע, התקדם בנהיגה מספר מטרים ובלם את הרכב באופן פתאומי, בכוונה להפיל את המנוח, אשר כתוצאה מהבלימה נפל ממכסה המנוע ונחבט בראשו בארץ. הנאשם עשה את המעשים הנ"ל, כדי למנוע מהמנוח להפריע לו להכשיל את העיקול ובכוונה לגרום למנוח חבלה חמורה, בידיעה כי הדבר עשוי לגרום למותו. הנאשם נסע לאחר מכן מהמקום והסתיר את הרכב במוסך השייך לגיסו, ביודעו כי הרכב מעוקל ועל מנת להכשיל את העיקול. לאחר מכן, נסע הנאשם לתחנת המשטרה באילת ושם התלונן כי היה בחניית ביתו ואדם כלשהו קפץ על מכסה המנוע שלו ולאחר שבלם את הרכב, קם אותו אדם ורץ לעברו בכוונה להכותו ולכן ברח מהמקום, ביודעו שהדברים הנ"ל לא היו אמת. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח מס' שברים בגולגולת ימין אחורית, המנוח סבל מדימום פנימי ואושפז בבית חולים במצב קשה ונפטר ביום 08.09.03, עקב נזק חמור למוח עם שברים בגולגולת שנגרמו כתוצאה מנפילתו מעל מכסה המנוע, כתוצאה ממעשיו של הנאשם.

במענה לאישום כפר הנאשם בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום.

2.         הראיות

            תחילת החקירה

בליל האירוע, בשעה 20:36, הגיע הנאשם לתחנת המשטרה ומסר כי הגיע על מנת להתלונן וסיפר כי היה בחניית הבית 182 ברח' ששת הימים ומישהו קפץ לו על מכסה המנוע והוא נתן ברקס ואז האיש נפל ושוב קם ורץ לכיוונו והוא חשב כי הוא רוצה להרביץ לו ואז הוא ברח מהמקום עם רכבו מסוג רנו, והוא לא יודע מה קרה לאותו אדם. לאור זאת התקשר היומנאי סמ"ר שפורבר אהרון לבית החולים ונמסר לו כי הגיע אדם באמבולנס לבית החולים, כשהוא פגוע בראשו ונמצא בטיפול נמרץ, היומנאי שוחח עם בנו של המנוח, מיכה, שסיפר לו כי אביו הינו מעקל של ההוצל"פ והוא (האב) הגיע על מנת לעקל את רכבו של הדורס (אבני מרדכי - הנאשם) ואבני מרדכי דרס אותו וברח מהמקום. לאור זאת הועבר דו"ח לבוחן רפי אזולאי, שמסר שהוא ניגש לבית החולים לראות את הפצוע והנאשם עוכב בתחנה עד אשר הגיע הבוחן. (ת/3א, ת/3ב).

חקירת הנאשם הראשונה במשטרה

הנאשם נחקר לראשונה ביום 31.08.03, בשעה 21:40. בתחילת החקירה נאמר לו שהוא חשוד בניסיון לרצח של המנוח שהגיע לעקל לו את הרכב והוא דרס אותו על מנת להכשיל את העיקול, השאיר אותו במקום בלי לתת לו עזרה רפואית ונמלט מהמקום ולאחר מכן מסר ידיעות כוזבות למשטרה. בתגובה לכך אמר שבאותו ערב גרושתו הגיעה לחנייה והודיעה לו על כך שהיא הגיעה הביתה, והוא מיהר להגיע לבחירות בסניף הליכוד, נכנס לרכב והתחיל לנסוע ופתאום קפץ גבר גדול על מכסה המנוע, ואז הוא (הנאשם) לחץ על המעצור ומעוצמת הלחיצה על המעצור עף אותו אדם מהמכסה ונפל על הרגליים ולאחר מכן על הישבן, במעין חצי גלגול, ואז הוא (הנאשם) עצר את הרכב, ואותו אדם קם ורץ לעברו והוא (הנאשם) ברח והגיע למשטרה על מנת לדווח על כך. בהמשך הסביר שהמנוח נפל ביציאה מהחנייה, כחמישים מטר מהחנייה והוא נפל אחורה בערך 3 - 4 מטר.

לשאלה למה ברח, אמר שהוא ראה גוש כזה גדול ואינו יודע. לשאלה האם המנוח הזדהה בפניו כאיש הוצל"פ, השיב בשלילה. לשאלה מאיזה צד קפץ עליו המנוח, אמר שהוא חושב שהוא בא משמאל, כי הוא נתפס עם היד שלו על החלון של הרכב ואז השתטח על המכסה. לשאלה איך הוא מסביר את העובדה שהפגיעה בהולך רגל הייתה חזיתית, אמר שכנראה שהמנוח קיבל את המכה מהנפילה שהוא בא אליו משמאל, נתפס בחלון ואז הסתובב מעין חצי סיבוב והתלבש על מכסה המנוע בצורה ישרה עם הפנים שלו אליו. לשאלה האם המנוח עמד בחזית הרכב בעת שהרכב חנה או לאחר תחילת הנסיעה, אמר שהדבר היה לאחר תחילת הנסיעה והוא לא עמד בכלל, אלא קפץ. לשאלה אם הוא ראה את המנוח קם על הרגליים ורץ לעברו, השיב בחיוב. כאשר נאמר לו שלאחר הפגיעה המנוח איבד את ההכרה, אמר שהדבר אינו נכון וכן שהמנוח קם לאחר הפגיעה. לשאלה למה ברח, אמר שבנסיבות בהן אנו נמצאים ובגלל הגודל של אותו אדם הוא ברח והגיע למשטרה. לשאלה למה לא הגיע לתחנה עם הרכב, אמר שהוא הגיע לתחנה עם הרכב, ואז גיסו, מאיר סלע, הגיע לתחנה לאחר שהוא התקשר אליו במירס, לקח את הרכב מהתחנה על מנת להחזיר אותו לגרושתו והרכב חונה ברח' אלמוגים 69 באילת. בבדיקת המירס שהיה ברשות הנאשם הייתה שיחה רשומה לטלפון של מאיר סלע באותו יום בשעה 20:24. לשאלה באיזו מהירות פגע בהולך הרגל, אמר שזה היה בין 10 - 20 קמ"ש. בהמשך אמר שהמנוח קם ובא אליו בצורת קשת, רץ לכיוון החלון שלו והוא ברח בקשת ימינה לכיוון היציאה. בהמשך נאמר לו שהראו לו צו עיקול כשירד מהבנין עם גרושתו ואמר שהדברים אינם נכונים. לשאלה מתי הודיעה לו גרושתו שהיא הגיעה לחנייה, אמר שהדברים היו כ- 10 דקות עד רבע שעה לפני המועד בו שוחח עם גיסו, ולאחר שהודיעה לו שהיא הגיעה לחנייה, שוחחה איתו בטלפון פעם נוספת וביקשה ממנו שיזדרז, כי היא רוצה לעלות הביתה. בהמשך אמר שבימים האחרונים הוא מקבל איומים מבחור שהזדהה כשותף של אדם, שהוא (הנאשם) חייב לו כסף והיה לו חשש שהמנוח היה אחד השליחים שלו וגם מסיבה זאת הוא ברח למשטרה. מבדיקת מכשיר הפלאפון שהיה בידי הנאשם, עלה שגרושתו התקשרה אליו בשעה 20:04 (ת/8).

לבקשת החוקר, שירטט הנאשם שרטוט של מקום האירוע, כך שמדובר בחנייה מקורה של שלוש חניות מקורות מימין, הרכב חנה בחנייה המקורה האמצעית מבין שלוש החניות, הרכב יצא מהשטח המקורה ופנה שמאלה לכיוון היציאה מהחנייה. הנאשם סימן את המקום בו קפץ המנוח על מכסה המנוע מול כיוון הנסיעה של הרכב לאחר פנייתו שמאלה כאמור. כמו כן, סימן בתשריט צורת מבנה נוסף, מימין לתשריט מול המבנה שבו הייתה החנייה המקורה ומכיוון ימני ואחורי למקום בו קפץ לו המנוח על מכסה המנוע לטענתו (ת/8א).

שחזור

זמן מה לאחר חצות באותו יום, בשעה 00:23, נערך על ידי הבוחן רפי אזולאי ואיש מז"פ אוליאל שחזור עם הנאשם באמצעות רכב משטרתי. בשחזור אמר הנאשם שהוא הגיע לכיוון הכניסה לבנין, גרושתו ישבה בכניסה ללובי ולידה עמד בחור שדיבר איתה והוא ניגש לרכב, פתח את הרכב, נכנס לרכב, התחיל לנסוע ובזווית העין שלו, ראה אדם שלא יכול היה לזהות אותו, יצא ונסע יחסית לאט ובשלב מסוים ראה אדם רץ, אותו אדם היה על מכסה המנוע וכשראה אותו, נתן ברקס והצביע על המקום בו נפל המנוח על הרגליים ועל הישבן, לאחר מכן אותו אדם קם על הרגליים ואז הוא נתן גז והגיע למשטרה. (ת/7).

בדיקת הרכב

למחרת ביום 01.09.03 הובא הרכב בו נסע הנאשם לתחנת המשטרה ונבדק על ידי הבוחן רפי אזולאי, נמצאה פגיעה על מכסה המנוע בחזית מימין למרכז, נמצאו סימני אצבעות על גבי מכסה המנוע מכיוון שמשת החזית לכיוון חזית הרכב, כאשר סימני היד הימנית היו קרובים לכנף הקדמי שמאלה והסימנים של יד שמאל כמעט במרכז הרכב. כמו כן, נמצא כיפוף קל מעל הסמל של הרכב בחזית הרכב, דבר המצביע, לדעת הבוחן, על מקום הפגיעה בהולך הרגל, ולדעתו על פי הסימנים הפגיעה הייתה בחזית. בבדיקה שנעשתה על ידי הבוחן בזירת התאונה, מצא כתמי דם סמוך ליציאה מהחנייה כפי שמופיעים בסקיצה שנערכה על ידיו ולא נמצאו סימני בלימה. (צורף ל- ת/7).

כמו כן, צולמו על ידי הבוחן 9 תמונות שהוגשו (ת/6ב).

תרשים

בתרשים שנערך על ידי הבוחן סומנו החניות המקורות בצד ימין למעלה, כאשר הרכב בו נסע הנאשם היה עם החזית כלפי חוץ בחנייה האמצעית והוא יצא שמאלה. אורך החניות המקורות היה 12.9 מטר, לאחר נסיעה שמאלה מהמקום בו חנה הרכב עד לכניסה ללובי של הבנין היה מרחק של כ- 1.28 מטר, ומקו החנייה שבו עמד הרכב עד למקום שבו נמצא כתם הדם, היה מרחק של 33.7 מטר. מחוץ לשטח המקורה היה מגרש חנייה שלא היה מקורה ברוחב של 9.3 מטר, לאורך המגרש מצד שמאל היו מס' חניות עד ליציאה מהמגרש החניה מצד שמאל ומס' חניות גם מעבר ליציאה. המקום בו נמצא כתם הדם היה סמוך לפני היציאה מהחנייה כאשר במרחק של 3 מטר מימין הייתה חומה והמרחק מכתם הדם עד לקו היציאה מהחנייה היה 2.1 מטר. (ת/6א).

דו"ח בוחן

כמו כן, נערך על ידי הבוחן דו"ח בוחן תנועה, בו צויין ששדה הראייה בחנייה היה ללא הגבלה עד לחנייה של בנין אחר (184), שהייתה מעיכה קלה בחזית הרכב מעל סמל הרכב, בזירת התאונה נמצאו כתמי דם שאותם ראה הבוחן רק למחרת ולא בבדיקה הלילית, וברכב נמצאו סימני הטבעת אצבעות על מכסה המנוע ממרכז הרכב לצד שמאל, מול מקום מושבו של הנהג, דבר המצביע על מקום עמידת הולך הרגל והפגיעה, כאשר הולך הרגל נפגע מחזית הרכב, נפל בזווית לצד ימין וסימון משיכת הטבעת האצבעות היה כלפי חזית הרכב, לא נמצאו סימני בלימה. לדעת הבוחן, מחומר הראיות שאסף מזירת התאונה ומבדיקת הרכב, ניתן להסיק שהנפגע נחבל מחזית הרכב וזאת על פי המעיכה הקלה בחזית הרכב, במרחק של 0.80 ס"מ מצד שמאל לימין ממקום מושבו של הנהג והטבעת האצבעות על מכסה המנוע בזווית משמאל לימין ממקום מושבו של הנהג ומשיכה כלפי מטה, דבר המצביע על כך שהפגיעה בהולך הרגל הייתה בישבנו מול חזית הרכב. על פי חישוב מהירות לדברי הנאשם, במהירות של 10 קמ"ש, הרכב עובר 2.77 מ"ש במהירות של 20 קמ"ש - 5.55 מ"ש (מטר בשניה) ובמהירות של 30 קמ"ש - 8.33 מ"ש. מכאן עולה, כי הנהג הבחין בהולך הרגל אך המשיך בנסיעה במרחק של 20.9 מ' מהמקום בו הצביע הנהג מלובי הכניסה ועד לכתם הדם, כך שהנאשם יכול היה למנוע את התאונה והמשיך בנסיעתו כשהנפגע שכב על מכסה המנוע והתאונה הייתה נמנעת. (ת/6).

חקירת גיסו של הנאשם מאיר סלע

בליל האירוע לאחר חצות בשעה 00:20, נחקר הגיס של הנאשם, מאיר סלע, אליו מסר הנאשם את הרכב לטענתו.