הכרעת דין בתיק פ"ל 8261-08-11

מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ב, 24/01/2012 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה : העידו בפני ביהמ"ש ארבעה עדים שוטרים, השוטרים הינם שוטרים ותיקים ומנוסים, ביניהם קצין את"ן ירושלים לשעבר, ומפקד ימ"ר לשעבר. עדויותיהם היו ברורות, עקביות וחד משמעיות. לשם העדויות העקביות והברורות חזר בו הנאשם מכפירתו לפי המלצת ביהמ"ש. מהעדויות עולה כי מדובר באירוע חריג של אי ציות לשוטרים, הכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור, ובריחה משוטרים תוך כדי נהיגה בפזיזות וסיכון המשתמשים בדרך.

לדעת המאשימה מדובר במקרה המלמד, אדם הבורח משוטרים בנסיבות כאלו, יהיה נורמטיבי העונש הראוי יהיה כפי שהשתמע לשתי פנים.

ביהמ"ש הרשיע את הנאשם בעבר על אי ציות לשוטר, מגיש גיליון. הנאשם בחר לנהל את התיק מבלי שזימן כל עד, מן הראוי שביהמ"ש ירתיע התנהגות כזו כלפי שוטרים וכלפי ציבור.

עמדת המאשימה לעונש היא של 3 חודשי מאסר, לאור העבירות הנלוות נבקש עונש של מאסר על תנאי מרתיע ומשמעותי, פסילה של שנתיים וקנס.

ב"כ הנאשם : מפנה את ביהמ"ש להחלטתו של כב' השופט ריבלין אשר מתייחס לנאשם זה. העבר התעבורתי שהצביע חברי לא מדויק, האדם הזה לא מסוכן לציבור. אומנם התפתח ויכוח שהביא לכך לכתיבת כתב אישום, אומנם היה צריך לדבר בצורה יותר יפה ומכובדת. הוא מצטער על הדבר הזה, אבל גם השוטרים שהם אנשי הציבור היו צריכים לשמוע את האדם ולראות מה יש לו להגיד. רואים שהם רק רצו לרשום לו דו"ח ולצאת. האדם נשוי, בן 32, יש לו ילד, עיריית ירושלים משתמשת בו לפעמים, גם משטרת ישראל משתמשים בו בוועדות גישור. ראש עיריית ירושלים הזמין אותו לאירוע, כולם מזמינים אותו בכל אירוע (מציג לביהמ"ש תמונות של הנאשם עם ראש העיר). הוא יו"ר של ארגון נכים.

הנאשם : אני מאוד מצטער על כל מה שקרה. לא היה צריך להיות.

<#5#>

גזר דין

מדובר באירוע של רשימת דו"ח שהסתבך.

הנאשם בפנינו הוא יו"ר עמותת נכים מזרח ירושלמית, בעל רקע של עזרה רבה לנכים, ופעיל ציבור.

מסתבר שהנאשם חנה במקום חניה של נכה בהסכמת הנכה, ולשם עזרה לנכה אחרת. אולם, אסור היה לו לחנות שם, עובדה שהתבררה מאוחר יותר.

העימות היה מיותר, אם כי התרשמתי שהשוטרים גם הם לא טמנו ידם בצלחת, ולא אוסיף בכך.

התביעה ביקשה מאסר בפועל, אך אין זה המקום המתאים לכך.