הכרעת דין בתיק פ"ח 1100/04 - פסקדין

השופטת ש. שטמר [אב"ד] :

האישום

1.          הנאשם, עמיד (המכונה גם שרבל) חרמאן, יליד שנת 1982, עומד לפנינו לדין על פי כתב- אישום, אשר ייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") וכן שתי עבירות נוספות של נסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין.

             על-פי הנטען בכתב-האישום, ביום 4.10.04 סמוך לשעה 17:00, היה עימות בין אדיב חרמאן (להלן: " אדיב"), אביו של הנאשם, לבין האחים רוני רוחאנא (להלן - " רוני" או " המנוח"), אליאס רוחאנא (להלן - " אליאס") וחורשיד-ג'ודי רוחאנא (להלן - " ג'ודי").

משפחות רוחאנא וחרמאן מתגוררות בשכנות זו לזו בעוספיה. יש ביניהן סכסוך מתמשך, מזה כ-7.5 שנים, בגין פרידתו של אליאס מבתו של אדיב ואחותו של הנאשם, לאחר שהיו נשואים כשנתיים.

             המאשימה טענה, כי הנאשם הבחין בעימות והחליט להמית את האחים רוני, אליאס וג'ודי. הוא רץ לעברם, שלף אקדח מסוג יריחו 9 מ"מ שהיה על מותנו, ירה תחילה באוויר ומיד הפנה את אקדחו וירה לעברם בכוונה לגרום למותם.

             רוני נפגע משני קליעים, האחד בחזהו והשני בגבו, כאשר הקליע שחדר דרך בית החזה גרם למותו המיידי. אליאס נפגע מקליע שחדר לכתפו הימנית ולזרועו השמאלית, וג'ודי נפגע מקליע בשורש  כף ידו הימנית.

             בגין עובדות אלה הואשם הנאשם בעבירות שפרטתי לעיל: עבירת הרצח בכוונה תחילה היא בגין מותו של רוני המנוח, ושתי העבירות של נסיון לרצח הן בגין הירי לעברם של אליאס וג'ודי ופציעתם.

תימצות גירסתו של הנאשם

2.          בפתח משפטו היתה תשובתו של הנאשם לכתב האישום, כדלקמן: בעת שהיה בחצר ביתו שמע את אביו צועק לעזרה מהרחוב, וראה אותו מותקף במהלומות ובאלות על-ידי מספר אנשים, וביניהם האחים לבית רוחאנא. תחילה ירה הנאשם באוויר על מנת להרתיע את התוקפים, אך משהללו לא חדלו, הוא ירה בבהלה, כדי להציל את אביו ואת עצמו מהסכנה בה היו נתונים, והכל מבלי שהתכוון לגרום למות מי מהתוקפים. מכאן שהוא חוסה תחת הסייג של "הגנה עצמית", לפי סעיף 34י לחוק העונשין.

             זאת ועוד: מעשיו אלו, חסרו לטענת הסניגורים, את יישוב הדעת וההחלטה להמית, שהם ממרכיבי היסוד הנפשי של עבירת הרצח בכוונה תחילה. נטען גם כי במעשיהם של המנוח ואחיו המתלוננים, בתקיפתם את אביו ואותו, הוא קונטר, כך שנשללה יכולתו לגבש את היסוד הנפשי של כוונה תחילה הנדרשת כדי להרשיעו ברצח.

             יצויין כי גירסה זו, שמסרה בפתח משפטו, שונה מהגירסה הראשונה שמסר בחקירתו משטרה, בה גם טען שהותקף על ידי רוני בסכין וכי האחים רוחאנא תפסו את אקדחו, וכאשר פעלו כך נפלטו ממנו כדורים.

3.          לגבי האופן בו הגיע האקדח לרשותו, טען הנאשם בבית המשפט - ונראה שהמאשימה אינה טוענת כי הוכיחה אחרת - שביקש אותו יום לפני האירוע מחברו, האני אבו ריש, איתו שירת כחייל במשמר הגבול, במטרה להתרבב בו לפני חבריו ומכריו וללא קשר לאירועים נשוא כתב-האישום. לפיכך אין בעצם ההצטיידות באקדח יום לפני כן כדי להצביע על תכנון המתתו של מי ממשפחת רוחאנא. גירסתו זו שונה מגירסתו במשטרה, בעת החקירה, לפיה האני אבו-ריש, שכח את האקדח ברכב בו נסעו שניהם לחופשה.

המחלוקת

4.          קו ההגנה של הנאשם, מחייב הכרעה במספר שאלות עובדתיות השנויות במחלוקת, ולאחר מכן בדיקת הפן המשפטי, אם העובדות שנקבעו ממלאות אחר יסודות העבירות, בהן הואשם הנאשם.

השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה, נוגעות לאופיו ולחומרתו של העימות בין אדיב לבין שלושת האחים לבית רוחאנא, לשאלה אם ניתן להאמין לגירסת הנאשם כי חש איום לחייו או לחיי אביו, אם תגובתו היתה סבירה ומידתית, וכן לסוגיות בדבר הלך נפשו של הנאשם (היסוד הנפשי שבעבירות) עליו אנו למדים מהעובדות שהוכחו, ובנדוננו - אופן הגעתו של הנאשם למקום האירוע, צורת הירי ומספר היריות, כיוונן אל אזורים בגוף, שפגיעה בהם עלולה לגרום למוות.

תאור הזירה

5.         על מנת להקל על הבנת ההתרחשויות, אתאר את הקטע הרלוונטי של רחוב אבא חושי בעוספיה, בו התרחשו האירועים נשוא כתב האישום (ר' ת/50). מצדו האחד של הכביש, בכיוון המוביל לחיפה, ניצב בית משפחת חרמאן. מעט באלכסון ומן העבר השני של הכביש, ניצב ביתו של העד אלפרד האלון ובצמוד אליו, מכיוון דלית-אלכרמל, ביתו של דאהש האלון. ליד בית דאהש האלון קיימת מתפרה, אשר בחזיתה רחבת חנייה ולצדה בית עאטף רוחאנא. בין בית דאהש למתפרה ישנו שביל ירידה, המוביל לבית משפחת רוחאנא, הממוקם למעשה מאחורי בית דאהש. סמוך לבית משפחת רוחאנא ובאותו מתחם, נמצא ביתו של ג'ודי רוחאנא, אשר היה בעת ההיא בבנייה.

העובדות שנקבעו על ידי:

6.         אלך בדרך פחות נהוגה בהכרעות דין, ואודיע תחילה על עיקרי הממצאים העובדתיים אליהן הגעתי, ואחר כך אבוא לפרט על אלו ראיות, עדויות ומסקנות ביססתי אותם. בשלב השלישי אצליב, לעניין הממצאים הרלבנטיים בין העדויות השונות.

שוכנעתי, כי אדיב, אביו של הנאשם, הותקף על ידי אליאס. אליאס  פתח באלימות הפיזית, בכך שהיכה בחלון רכבו של אדיב בעזרת מקל או קרש, שבר את חלון הזכוכית, פנה אל עבר מקום מושבו של אדיב, נהג הרכב, והכה אותו בידיו ואף בעט לעברו ברגלו. אדיב תפס את רגלו של אליאס, אחז בנעל, והיא נמצאה לאחר הירי ברכב. בשלב זה יצא אדיב מהרכב. רוני ניסה להרחיקו, על מנת להפריד בינו לבין אליאס ולמנוע תיגרה, אולם אדיב סטר לו. בשלב מסויים, בסמוך לאירועים אלה, הגיע גם האח ג'ודי למקום, כשהוא אוחז מקל או קרש שלקח כאשר הבחין במתרחש, מהחצר שהיו בה קרשים לבניה. התפתחה קטטה בין הארבעה, כאשר, כאמור, אחד מהם, אליאס או ג'ודי, או שניהם, אחזו בשלב כלשהו של הקטטה במקלות.

בשלב זה, הופיע הנאשם בריצה, כאשר אחותו ענייה רצה אחריו וצועקת אליו שלא יעשה "את זה". הנאשם ירה מספר יריות באויר, בין שתיים לשלוש, בהיותו במרחק של בין 10-18 מטרים. אחר כך ירה לעבר האנשים בקשת, ובשלב הבא, כאשר עמד בכביש מול המתקוטטים, במרחק של כ-3 מטרים מהמנוח, כיוון אליו, ירה בו כדור אחד, אשר פגע בחזהו, וזה הכדור שגרם למותו של המנוח, ואחר כך ירה לעברו כדור אחד נוסף, אשר פגע בגבו. בזמן שהנאשם ירה לעבר רוני, רוני לא בא עמו במגע פיזי כלשהו. גם האחרים לא פגעו בו ואף ולא ניסו להתקיפו לפני הירי. עם הירי, ברחו אליאס וג'ודי כדי להמלט מפגיעת הקליעים. בעוד ג'ודי ואליאס מנסים לברוח מהמקום, ירה הנאשם לעברם. קליע אחד פגע בידו של גו'די. שני קליעים פגעו באליאס, ופצעו אותו בכתף ימין ובזרוע שמאל. סה"כ ירה הנאשם בין 5-8 קליעים שכוונו לגופם של האנשים, כאשר מתוך האקדח נורו בסה"כ 10 קליעים. 

על רקע שלד עובדתי זה יהיה עלי להוסיף נדבך משפטי בשאלות אם חל על הנאשם הסייג של "הגנה העצמית", אם הוכחו יסודות העבירה של רצח בכוונה תחילה, דהיינו האם הנאשם קונטר  ואם הוכח הרצון לקטול ביריות לעבר המנוח ולעבר שני אחיו או לעבר מי מהם.

7.          ראיות התביעה התבססו על עדויותיהם של אליאס וג'ודי ועל שורה של שכנים ועוברי אורח שנקלעו לזירת ההתרחשויות, ואשר היו עדי ראייה להן, כולן או חלקן. כתימוכין לעדויות אלה שזרה המאשימה ראיות נוספות במסגרת פרשת התביעה, וביניהן חוות דעת מומחים, דו"חות רפואיים, הודעות העדים במשטרה, טביעות אצבע וצילומי המקום.