עמ"ק
בית משפט השלום חיפה
|
20029-05
02/07/2007
|
בפני השופט:
א. הבר - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה "רכס הכרמל"
עו"ד עואודה
|
הנתבע:
1. רוחאנא ג'טאס בוטרוס (חלים)
2. רוחאנא אחסאן
3. רוחאנא חלים
|
| הכרעת דין |
בתאריך 14.7.05 הוגש כתב אישום נגד נאשם מס' 1 בגין עבירות של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ואי ציות לצו הפסקה מנהלי.
בעובדות כתב האישום פורט כי בתאריך 22.5.05 נמצא כי הנאשם מבצע עבודות בניה על גג בית קיים, ללא היתה, בשטח 200 מ"ר.
בתאריך 26.5.05 הוצא צו להפסקת עבודות הבניה והנאשם לא ציית לו.
הנאשם טען בבית המשפט כי הנכס שייך לאביו ומי שבנה הוא אחיו.
ביום 18.9.06 הגיש התובע כתב אישום מתוקן, בו מייחסים את אותן העבירות לשלושת הנאשם.
ביום 11.4.07 ביקש נאשם מס' 1 "להוציא" אותו מכתב האישום, מאחר ולדבריו האח (נאשם מס' 2) הוא אשר בנה.
נאשם מס' 2 הודה כי בנה ללא היתר, אך טען כי המדובר בשטח של 24 מ"ר.
לאור כפירתם של הנאשמים, העיד בפני בית המשפט מר איהאב כיוף, מנהל פיקוח הועדה המקומית לתכון ולבניה "רכס הכרמל", אשר טען - בין היתר - כי הוא ערך את הדו"ח והוציא את הצו שעליו חתם.
מר כיוף הגיש לבית המשפט צו מנהלי להפסקת עבודות הבניה שהורה לנאשם מס' 1 להפסיק מיד את ביצוען של עבודות הבניה (ת/1).
לדבריו, המקום שייך לנאשם מס' 3 ובדיקתו העלתה כי מתבצעת "בניה על גג בנין קיים" (ת/2).
הוגשו לבית המשפט תמונות הבנין לפני הוצאת הצו (ת/4) ולאחר הוצאתו.
בעדותו טען מר כיוף כי הנאשם מס' 1 הוא אשר "מחזיק" בבית, כאשר הוריו גרם תחתיו.
משנשאל על ידי נאשם מס' 1 האם הוא מדד אתל שטח הבניה האסורה, טען העד
"אנחנו בעוספיה ודליה לא נוהגים לעלות לגגות של אנשים ומודדים, מה גם שגרים שם אנשים" ומשהוצגה בפניו הטענה כי המדובר ב-24 מ"ר בלבד, טען
"זה לא נכון".
בהמשך חקירתו הנגדית של נאשם מס' 1, נטען בפני העד כי שטח כל קומה הינו 112 מ"ר ומאחר והבניה החדשה הינה על חלק מהגג, אין אפשרות שהמדובר ב-200 מ"ר, טען העד שהמדובר ב
"הערכה".
מטעם ההגנה העיד נאשם מס' 1 בלבד.
הנאשם (מס' 1) טען כי המדובר בבית שבו שתי קומות. בקומה הראשונה מתגוררים הוריו, בקומה השלישית - בחלק שנבנה - מתגורר אחיו (נאשם מס' 2). נאשם זה טען כי אף הוא מתגורר בקומה השניה ברשות הוריו, אך איננו בעלים של הדירה בה מתגורר, איננו רשום בטאבו ואין לו כל זכויות בדירה מלבד הרשות שקיבל מאת הוריו להתגורר במקום.
משנשאל באם התנגד לבניה של אחיו, הצהיר כדלהלן:
"כן, אמרתי לו שהוא ישלם. אני אמרתי לו שהוא ישלם על זה ביוקר. הכוונה שישלם בבית המשפט".
נאשמים 2 ו-3, בחרו שלא להעיד.
בסיכומיו טען התובע המלומד, כי על פי החוק - האחריות על הבניה הבלתי חוקית, חלה לא רק על מי שבונה בפועל אלא גם על הבעלים של הנכס, המחזיק הוא בעל השליטה בנכס.