היקף עבירת האיומים כאשר האיום לא נקלט אצל המאוים באופן אישי
|
רע"פ בית המשפט העליון |
2038-04
4.1.2006 |
|
בפני : 1. ד' ביניש 2. א' גרוניס 3. מ' נאור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שמואל לם עו"ד דורית גיטרמן |
: מדינת ישראל עו"ד יהושע למברגר |
השופטת ד' ביניש:
בקשת רשות הערעור שבפנינו נוגעת להיקף התפרשותה של עבירת האיומים, הקבועה בסעיף 192
לחוק העונשין, תשל"ז-1977 )להלן: חוק העונשין(, בנסיבות בהן דברי האיום שהשמיע
המאיים באוזניו של אדם אחד כוונו כלפי אדם אחר או, בלשון אחר, בנסיבות בהן דברי
איום שהופנו נגד אדם מסוים לא נקלטו אצלו באופן אישי. בקשת רשות הערעור נדונה
בפנינו, ובהסכמת המדינה החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור. נציין עוד, כי
לנוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה, כפי שיפורטו להלן, הסכימה המדינה גם לזיכויו של
המבקש. עם זאת, שני הצדדים ביקשו מאיתנו ליתן פסק דין מנומק בו תובהר תחולתו של
סעיף 192 לחוק העונשין על נסיבות הדומות לנסיבות הענין שבפנינו. לצורך זה נפרט
ראשית את השתלשלות העובדות הרלוונטית לערעור זה ולאחר מכן נתייחס לסוגיה העקרונית
בה נדרשת הכרעתנו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|