החלטה 6825/14

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' כהן) מיום 5.10.2014 במ"ת 12927-09-14, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.        נגד העורר, כבן 23, ושני נאשמים נוספים, הוגש ביום 4.9.2014 כתב אישום המייחס להם עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני לפי סעיף 382(א) בצירוף סעיף 144ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ועבירת חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני לפי סעיף 413ה בצירוף סעיף 144ו לחוק.

2.        על פי הנטען בכתב האישום, ביום 23.8.2014 בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר, הגיע העורר לאיזור "כיכר החתולות" במרכז העיר ירושלים ועצר מונית בה נהג המתלונן, בן מיעוטים. השנים סיכמו כי המתלונן יסיע את העורר לקריית יובל תמורת 60 ₪, והעורר נכנס למונית והתיישב במושב הנוסע הקדמי. במקביל, נכנסו למונית שני הנאשמים הנוספים והתיישבו במושב האחורי על מנת להצטרף לנסיעה. המתלונן פנה לעורר ואמר לו כי הסיכום ביניהם נגע לנוסע אחד בלבד, אולם העורר והנאשמים הפצירו במתלונן להתחיל בנסיעה, והאחרון עשה כן.

           עם תחילת הנסיעה, החלו שני הנאשמים הנוספים להתווכח ביניהם באשר ליעד הנסיעה, ומדבריהם הבין המתלונן כי בכוונתם לבצע שתי עצירות. המתלונן ציין כי סוכם על עצירה אחת בלבד, אך הנאשמים הורו לו להמשיך בנסיעה. בהמשך, העורר רצה לעשן במונית והמתלונן ביקש שלא יעשה כן. העורר גם הגביר את עוצמת הרדיו במונית ללא רשותו של המתלונן, והעורר והנאשמים הנוספים החלו שלושתם לצחוק על המתלונן.

           במהלך הנסיעה, החלו העורר והנאשמים להשמיע אמירות גזעניות כלפי המתלונן, באומרם "כוס אמא של הערבים, כוס אמא של החמאס". או-אז, הכה העורר את המתלונן והדף את ראשו, תוך שהוא אומר "כוס אמא של הערבים, וגם אותך אנחנו נזיין". המתלונן, אשר עצר אותה עת ברמזור, חש מאוים והוציא את הטלפון הנייד שלו בכדי להרתיע את העורר והנאשמים, אולם אלו המשיכו לתקוף אותו באגרופים ולקלל אותו.

           בעקבות המכות שספג, עצר המתלונן את המונית בתחנת אוטובוס ונמלט ממנה. העורר והנאשמים יצאו מהמונית, ואחד הנאשמים האחרים רדף אחר המתלונן והרחיקו מהמקום. לאחר מכן, השלושה בעטו במונית, והעורר נעמד על מכסה המנוע של המונית, בעט בשמשה הקדמית וגרם לניפוצה. לבסוף, ברחו השלושה מהמקום.

           כתוצאה ממעשיהם של העורר והנאשמים נגרמו למתלונן מכות יבשות בראשו ונפיחות באצבע ימין, וכן, נגרם למונית נזק בשווי 1,300 ₪.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר והנאשמים הנוספים, הוגשה בקשה למעצרם של השלושה עד תום ההליכים נוכח קיומן של ראיות לכאורה, מסוכנותם, הנלמדת מנסיבות ביצוע העבירות ועברם הפלילי, והחשש כי שחרורם יסכן את ביטחון הציבור.

           ביום 11.9.2014 התקיים דיון בבקשה בפני בית משפט קמא. העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והצדדים הסכימו על עריכת תסקיר מעצר.