אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 3847/14

החלטה 3847/14

תאריך פרסום : 30/07/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3847-14
29/07/2014
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד מורן פולמן
המשיב:
פלוני
עו"ד פאדי שרקאווי
החלטה

 

החלטה

 

1.       בפני בקשה שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להורות על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 10.6.2014 או עד למתן פסק דין בת"פ 24351-06-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        כנגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 12.6.2013, המייחס לו את העבירות הבאות במסגרת חמישה אישומים: שידול להתעללות בקטין או חסר ישע (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 368ג וסעיף 30 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); התעללות בקטין או בחסר ישע (ריבוי עבירות) (לפי סעיפים 368ג ו-30 לחוק העונשין); תקיפת קטין או חסר ישע (שתי עבירות) (לפי סעיף 368ב לחוק העונשין); מעשה מגונה בכוח (לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין); מעשה מגונה (שתי עבירות) (לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין); תקיפה סתם (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 379 לחוק העונשין); שידול לכליאת שווא (לפי סעיפים 377 ו-30 לחוק העונשין); כליאת שווא (ריבוי עבירות) (לפי סעיף 377 לחוק העונשין); ואיומים (שתי עבירות) (לפי סעיף 192 לחוק העונשין).

 

3.        על פי עובדות כתב האישום, המשיב עמד בראש קבוצת אנשים הקרויה "ג'מאעת מוניב", הכוללת חמש משפחות המתגוררות בשכנות במג'דל כרום (להלן: הקבוצה). הקבוצה נהגה לקיים מפגשים פעמים בשבוע שבמהלכם היה המשיב מעביר שיעורי דת ותפילה ובנוסף חברי הקבוצה היו נוהגים להתייעץ עימו בעניינים אישיים ובנוגע לחינוך הילדים. במהלך השנים, כך על פי כתב האישום, התבסס מעמדו של המשיב כמנהיגה הרוחני של הקבוצה וחברי הקבוצה סרו למרותו ונהגו על פי הוראותיו והנחיותיו, לרבות בענייני חינוך ילדיהם. האישומים בכתב האישומים מתייחסים למהלך התקופה שבין שנת 2003 לשנת 2013 שבה הורה המשיב לחברי הקבוצה להעניש את ילדיהם בעונשים גופניים שכללו מכות באמצעות חפצים, עונשי כליאה ממושכים בשירותים או בחדר למשך מספר ימים, עונשים שכללו מריחת צואה על גופם של הילדים ומניעת אוכל ושתייה מהם. בחלק מאותם המקרים, ביצע המשיב בעצמו את מעשי התקיפה וההתעללות בילדים. באישום השלישי מתואר המשיב כמי שנהג להכות את אחת מנשות הקבוצה (להלן: המתלוננת), להשפילה, לבזותה מינית ולכלוא אותה בביתו.

 

4.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה נטען כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו (ובעיקרן עדויות רבות של חברים שפרשו מן הקבוצה) וכן כי קמה נגדו עילת מעצר לפי סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים, שכן מעשיו של המשיב שכללו ריבוי מעשי אלימות והתעללות בחסרי ישע מעידים על מסוכנותו הרבה. כמו כן נטען בבקשה כי קיים בעניינו של המשיב חשש לשיבוש הליכי משפט שכן מרבית עדי התביעה מתגוררים במקום מגוריו של המשיב וחלקם עדין משתייכים לקבוצה שהוא העומד בראשה. בנוסף צוין בבקשה כי למשיב הרשעה קודמת בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

 

5.        ביום 26.6.2013 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (מ"ת 24377-06-13,  השופט ר' שפירא) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מבוססת כנגד המשיב. כמו כן נקבע כי פרט לקיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית, המעשים המתוארים בכתב האישום ונסיבות ביצועם - כלפי קטינים – מעידים על הסכנה הנשקפת מהמשיב. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי הראיות שהוצגו לו מצביעות על חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב, שכן מתמלול שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר ומצויות בתיק ניתן ללמוד כי המשיב השפיע על עדויותיהם של חברי הקבוצה במשטרה ואף הדריך אותם כיצד להתנהל. לפיכך נקבע כי אין חלופת מעצר שיכולה לאיין את החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט. בית המשפט המחוזי העיר לבסוף כי ניתן יהיה לשוב ולשקול את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר אם יפנה בבקשה מתאימה, לאחר שיעידו 28 העדים הראשונים המפורטים בכתב האישום (הקרובים אל המשיב). ביום 22.7.2013 נדחה הערר שהגיש המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי בבית משפט זה (בש"פ 5040/13, השופטת א' חיות).

 

6.        ביום 25.12.2013 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, שבה טען לכרסום בראיות וכן טען כי עדותם של רבים מתוך 28 העדים הראשונים נשמעה כבר. ביום 28.1.2014 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' ליפשיץ) את הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיב לא הצביע על כרסום בראיות ועל כן אין לשקול את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר עובר לשמיעת כלל עדי התביעה שאינם שוטרים.

 

7.        לאחר שמשפטו של המשיב טרם הסתיים לאחר 9 חודשי מעצר, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו. ביום 11.3.2014 הורה בית משפט זה (בש"פ 1693/14, השופט ע' פוגלמן) על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום. השופט פוגלמן עמד על מסוכנותו הברורה של המשיב כפי שמשתקפת ממעשיו, שהופנו גם כלפי קטינים ונמשכו כ-10 שנים, תוך ניצול השפעתו על הקבוצה. בנוסף, ציין השופט פוגלמן כי ההנחה היא שיעשה מאמץ להעיד את העדים הנותרים מתוך קבוצת 28 העדים מוקדם ככל הניתן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ