אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 103/12

החלטה 103/12

תאריך פרסום : 06/08/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
103-12
05/08/2014
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
המבקשת:
הועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות
עו"ד יעקב ברכה
המשיבות:
1. דיור ב.פ בע"מ
2. נאות דוברת פיתוח ובניין בע"מ

עו"ד יוסף בנקל
עו"ד אלי כהן

החלטה

  1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ז' בוסתן), ב-עמ"נ 6443-12-10, בגדרו התקבל בחלקו ערעור שהגישו המשיבות על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: ועדת הערר), בתיק ערר 8005/10. בהחלטה האמורה נדחה ערר שהגישו המשיבות על החלטתה של השמאית המכריעה (גב' דורית פריאל; להלן: השמאית המכריעה), בנוגע לקביעת היטל השבחה הנובעת ממימוש זכויות בנייה לפי שתי תוכניות החלות על מקרקעין המצויים ברח' האחים קיבוביץ ברחובות (הידועים כגוש 3702, חלקות 398-392).

 

  1. במוקד הערר שהגישו המשיבות עמדה קביעתה של השמאית המכריעה, שלפיה: "בהתאם לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכנית ובהיתר) (תיקון), התשס"ח-2008 (ק.ת. 6670, 30/4/2008) [להלן: תקנות חישוב שטחים תיקון 2008 – ח"מ]... המרפסות בנכס הנדון אינן מרפסות הבולטות מקירותיו החיצוניים של הבניין. המרפסות (ואין מדובר במרפסות שירות) הן שטחים המהווים חלק אינטגרלי מיחידות הדיור כהמשך ישיר של חדרי המגורים וחדרי השינה בתוך קונטור הבניין ולפיכך אין תקנה זו [תקנה 2(ב)(1) לתקנות חישוב שטחים תיקון 2008 – ח"מ] חלה עליהן. מצב זה בא לידי ביטוי אף בשווי של מרפסות אלה...".

 

           לפיכך חויבו המשיבות בהיטל ההשבחה, מושא הערר.

 

  1. בית המשפט קמא הנכבד ראה להתערב בקביעתה הנ"ל של השמאית המכריעה וכן בהחלטתה של ועדת הערר, אשר אימצה אותה, בהטעימו כי: "פרשנות המושג גזוזטרה איננה שאלה שמאית, אלא שאלה פרשנית משפטית בה נתפסו השמאית המכריעה ולאחריה וועדת הערר לכלל טעות המחייבת את התערבותו של בית המשפט". בתוך-כך, קיבל בית המשפט קמא הנכבד את ערעורן של המשיבות בחלקו, בקובעו, בין היתר, כדלקמן:

 

"קביעת השמאית המכריעה כי המרפסות אינן בולטות מקירותיו החיצוניים של הבניין  מושתת על העובדה "שהמרפסות הן שטחים המהווים חלק אינטגרלי מיחידות הדיור כהמשך ישיר של חדרי המגורים וחדרי השינה בתוך קונטור הבנין". עובדות אלה (אשר אין חולק עליהן), אינן המבחן הקבוע בתקנות לצורך הגדרת המונח  גזוזטרה.  המבחן הקבוע בתקנות חישוב שטחים הוא "מרפסת בולטת מקיר חיצוני". קיר חיצוני מוגדר בתקנות  התו"ב  כ"קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אויר החוץ". עיון בתמונות שהוצגו על ידי הצדדים ואף שולבו בתוך החלטת וועדת הערר, לא יכול לדעתי להותיר ספק כי המרפסות בבנין נשוא השומה אינן מקשה אחת. בעוד שבשלושת הקומות העליונות, המרפסות אינן בולטות מקיר חיצוני מאחר ופאותיהן הצדדיות בנויות ומהוות המשך ישיר לקירות חדרי הבית  הרי שבשאר קומות הבנין המרפסות בולטות מקיר חיצוני מאחר ורק פאה צדדית אחת בנויה ומהווה המשך ישיר לקירות חדרי הבית ואילו שתי פאות, לרבות פאה צדדית אחת, חסרות. העובדה  שהמרפסות נמצאות בתוך מגרעת איננה רלוונטית כלל לצורך סיווגן כמרפסות או  גזוזטרות".

 

           בהמשך הוסיף בית המשפט קמא הנכבד וקבע עוד כך:

 

"תקנות חישוב שטחים מגדירות "גזוזטרה" ומאבחנות בין "גזוזטרה" ו"מרפסת". מרפסת איננה מוגדרת בתקנות חישוב שטחים ואף לא מצאתי הגדרה למונח זה בחוק ובתקנות העוסקים בתכנון ובניה. ואולם, מהגדרת המונח גזוזטרה עולה כי כל גזוזטרה היא מרפסת, אך לא כל מרפסת היא גזוזטרה. גזוזטרה היא מקרה פרטני של מרפסת ומוגדרת כמרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין (מרפסת קונזולית). קבלת פרשנותן של המערערות - כי כל המרפסות, לרבות המרפסות בשלוש הקומות העליונות הן גזוזטרות - תאיין את ההבחנה בין מרפסת וגזוזטרה. האבחנה בין מרפסת לגזוזטרה   מודגמת בצורה מיטבית בבנין נשוא השומה. בעוד שהמרפסות בשלוש הקומות העליונות אינן נכנסות להגדרת גזוזטרה בהיותן מרפסות שאינן בולטות מקירותיו החיצוניים של הבנין אלא תחומות בשתי דפנות צדדיות, הרי שהמרפסות בשאר קומות הבנין עונות להגדרת גזוזטרה".

 

           בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט קמא הנכבד כאמור חלקית את ערעורן של המשיבות, והורה על החזרת התיק לשמאית המכריעה, על מנת שהיא תשוב ותשום את היטל ההשבחה בהתחשב בקביעות הנ"ל.

 

  1. מכאן הבקשה שלפני, הנסובה סביב השאלה: "מהי גזוזטרה".

 

            בבקשתה (הנפרסת על פני 20 עמודים) טוענת המבקשת כי: היעדר הגדרה ברורה בדין של המונח "גזוזטרה" וכן שינויים תדירים, אשר חלו בהוראות התקנות בנושא, בצד קביעות סותרות של בתי משפט שונים בערכאות האחרות בסוגיה והשפעות הרוחב הנובעות מקביעתו של בית המשפט קמא – מצדיקים, כולם, מתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, בסוגיה המשפטית האמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ