החלטה שעניינה קריטריונים לשימוש בהוראת חסד"פ לצורך מידע השוואתי

לפני בקשה להורות למשיבה מכח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] תשמ"ב – 1982 [להלן  "החסד"פ"] להעביר לעיון המבקש חומרים הקשורים למדיניות העמדה לדין  בעבירה של תקיפה לשם גניבה  לפי סעיף 381 (א) או 381 (ג) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן – "החוק") לעומת עבירה של שוד  או שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402 לחוק. כאשר דברים אלו נדרשים למבקש לצורך ביסוס של טענת הגנה מן הצדק  לפי סעיף 149 (10) לחסד"פ.

הרקע וההליך

1. כנגד הנאשם הוגש ביום  17.6.15 כתב אישום המייחס לו במסגרת האישום הראשון בלבד  שוד בנסיבות מחמירות-  עבירה לפי סעיף  402 (ב) לחוק העונשין התשל"ז (להלן - החוק).
2. על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום ביום 24.10.14 בשעות הבוקר עת היה הנאשם כבן 14 ושלושה חודשים הנאשם ואחרים תכננו שוד כנגד מוכר פרחים שאמור היה לעבוד בצהרי היום. בשעה 14:00 עמד המתלונן א.ד (קטין יליד 13.12.00) ומכר פרחים לעוברים ושבים בתחנת האוטובוס בצומת פת ירושלים. הנאשם ואחרים הגיעו למקום ניגשו למתלונן א.ד כאשר אחר השגיח לבל יגיעו אנשים למקום. במהלך הארוע  הנאשם ניגש למתלונן כופף גבו בכח על מנת שלא יזוז ואחר פתח הקליפס של הפאוץ' ונטלו ממנו. הנאשם ואחרים  נטלו סך 600 ₪ חילקו ביניהם והשליכו הפאוץ' בקרבת מקום.
3. במהלך שמיעת הראיות טען המתלונן כי "הנאשם הוא שכופף ראשו של המתלונן" (ראה גם עמ' 21 ש' 27 לפרו' מיום 22.3.16) בעוד שהנאשם בסיכומיו טען "שהוא אחז בידו  של המתלונן" (ראה גם עמ' 21 ש' 27 לפרו' מיום 22.3.16) ובהמשך מיתן הכחשתו: "ספק ביחס לכך האם הנאשם שי  כופף בגבו או אחז בידו" (ראה גם עמ' 22 ש' 27 לפרו' מיום 22.3.16).
4. לאחר שמיעת סיכומי הצדדים, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום ובעובדות סעיף 5 לכתב האישום: "נאשם 5 (הנאשם דנן- ש.ל) ניגש אל המתלונן כופף את גבו בכח על מנת שלא יזוז".    
5. פרט לנאשם היו ארבעה נאשמים נוספים (להלן- "יתר הנאשמים") הנוגעים לאישום זה ולאישום נוסף שאינו עניין לנאשם, בדיון מיום 14.10.15 ציינו ב"כ הצדדים כי התקיימה ישיבה בנוכחות נציגי המאשימה. כאשר הוסכם כי הנאשם יופנה להליך קד"מ.
6. ב-5.11.15 הוגש תסקיר שירות מבחן, לאחר התייחסות לנסיבות חיי הנאשם ותפקודו הלימודי והחברתי, התסקיר המליץ על הפנייה להליך קד"מ.  
7. בדיון מיום 16.11.15 ביקשו ב"כ הנאשם להתחיל בהליך הקד"מ והמאשימה נתנה הסכמתה.
8. בדיון מיום 28.12.15 שהתקיים לאחר דחיות לצורך הדיברות הודיעו באי-כח יתר הנאשמים כי קיימת הסכמה כללית לקראת הסדר. הנאשם לא היה צד להסדר.
9. באותו דיון מיום 28.12.15 ציינו באי כח הנאשם כי המו"מ הגיע למבוי סתום וכי מתבקשת דחייה "לעיין בחומר החקירה ולטענה של הגנה מן הצדק" (ראה: עמ' 6 ש' 7-8 לפרו' מיום 28.12.15).
10. באי כח הנאשם הגישו בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ במסגרת בע"ח 25125-01-16.
11. ב-2.2.16 הבקשה נדחתה ע"י כב' השופטת ד"ר מולד משום שההליך היה אמור לידון בפני המותב הדן בתיק העיקרי ובמסגרת סעיף 108 לחסד"פ. על הבקשה הוגש ערר.
12. ביום 8.2.16 הוגשה בקשה לפי סעיף 108 בפני מותב זה כאשר תורף הבקשה,  שלאור העובדה כי לדידם "מדובר במגע פיזי מינורי" ו"למתלונן לא נגרמה כל חבלה" (סעיף 3 לבקשה מיום 8.2.16 )  הרי שהיה מקום לדידם להאשים הנאשם בעבירה של תקיפה לשם גניבה  לפי סעיף 381 (א) או 381 (ג) לחוק העונשין. ומשהמאשימה בחרה להעמיד לדין לפי סעיף 402 הרי שהדבר אינו עולה בקנה אחד לדידם "עם מדיניות הנוהגת או לכל הפחות המדיניות הסדורה בעבירות מעין אלו" (סעיף 4 לבקשה מיום 8.2.16).
13. משכך עתרו באי כח הנאשם לקבלת "תמונה מליאה של מדיניות המאשימה בתיקים הכוללים נסיבות דומות" (סעיף 5 לבקשה מיום 8.2.16). זאת לצורך אבחון במסגרת טענת הגנה מן הצדק.
14. בדיון מיום 8.2.16 שטחו ב"כ הנאשם את טענותיהם בעניין הבקשה. במעמד אותו דיון ניתנה הכרעת דין ביחס ליתר הנאשמים ואשמתם נקבעה בעבירת שוד – עבירה לפי סעיף 402 לחוק.