החלטה בתיק ת.פ. 121/08

1.         זו בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פלילי 121/08, בבית משפט זה.

2.         תמצית עובדות כתב האישום

ל.ש. (להלן - המתלוננת), הנה בת זוגתו של המשיב בחודשים האחרונים והשניים אף גרים יחד. בלילה שבין יום 18/09/08 ליום 19/09/08, ישבו המשיב והמתלוננת על ספסל סמוך לבית ושתו בירה יחד עם גיסתה של המתלוננת (להלן - הגיסה) ועם חברה נוספת של המתלוננת (להלן - החברה). לאחר  שהחברה והגיסה עזבו את המקום סמוך לשעה 01:00, התפתח ויכוח בין המשיב למתלוננת סביב הקשר של המתלוננת עם החברה שאינה נושאת חן בעיניו, במהלכו ביקשה המתלוננת מהמשיב לעזוב את המקום. המשיב בכעסו, אחז במתלוננת והורה לה לעלות עימו הביתה. המתלוננת חמקה ממנו ונכנסה לשטח מתחת לבניין, התיישבה על הרצפה סמוך לקיר וביקשה מהמשיב בשנית, שיעזוב את המקום. המשיב ניגש אליה והחל להכותה בפניה ובראשה. כתוצאה מהמכות, נחבט ראשה של המתלוננת בקיר ודם רב זב. המתלוננת התחננה לפני המשיב שיחדל. המשיב אחז ביד אחת במתלוננת ובידו השנייה סתם את פיה וגרר אותה במעלה המדרגות עד שהגיעו לבית. המתלוננת קרסה מול חדר המקלחת. המשיב הכין לעצמו משקה חם, תוך שקילל ואיים על המתלוננת שיפגע בה. בהמשך, לקח כרית, הניחה ליד המתלוננת, נשכב עליה ועישן סיגריה. המשיב הורה למתלוננת לפשוט את חולצתה. המתלוננת סירבה והמשיב החל לצעוק כי יהרוג עוד היום את המתלוננת ואת החברה. המשיב גרר המתלוננת למקלחת, הוריד את חולצתה ופתח את המים, עד שהמתלוננת בכתה כי המים שורפים את גופה. אז סובב המשיב את הברז כך שנשפכו על המתלוננת מים קרים מאוד. כל הזמן הזה המשיך המשיב להכות את המתלוננת על ראשה. המתלוננת, שכנראה התעלפה, התעוררה לבדה שרועה על רצפת המקלחת והמים זורמים עליה, ומשלא הצליחה לקום, קראה למשיב שיעזור לה. המשיב התקרב אליה והכה אותה על אוזנה בעוצמה. המתלוננת התעלפה שוב והתעוררה במיטתה. למחרת בבוקר ביקשה המתלוננת מהמשיב כי יביא לה כדורים משככי כאבים וכן ללכת לרופא. המשיב יצא לקנות משככי כאבים אולם לגבי הרופא אמר שיש לה רק פצעים שבגינם אין צורך להיבדק אצל רופא. המשיב הורה למתלוננת לא לספר על מה שקרה לאיש וכן להתאפר כך שלא יבחינו בסימנים. רק ביום 21/09/08, אזרה המתלוננת אומץ להתלונן על המשיב.

בעת שיצא המשיב לקנות למתלוננת כדורים משככי כאבים, החביאה המתלוננת את החולצה המגואלת בדם אשר לבשה. מאוחר יותר, חיפש המשיב את החולצה, מצאה וזרק אותה לפח אשפה מחוץ לבית (להלן - האירוע).

בטרם יצא מהבית לקח המשיב 1000 ש"ח השייכים למתלוננת, שהחביאה מפניו. 200 ש"ח מתוכם נתן המשיב "מתנה " למתלוננת.

כחודש עובר להגשת כתב האישום, בעת שהיו המשיב והמתלוננת בבית, התקשרה החברה אל המתלוננת. המתלוננת, עקב חששה מהמשיב, לא ענתה לשיחה. המשיב, התעצבן מכך שהחברה התקשרה והחל לקלל. המתלוננת בקשה ממנו שיפסיק ובתגובה סטר לה המשיב בחוזקה.

באמצע חודש דצמבר 2006, בהיות המשיב והמתלוננת בבית, התווכחו השניים. במהלך הויכוח דחף המשיב את המתלוננת בחזקה לכיוון הקיר. המתלוננת קבלה מכה חזקה בגב, נפלה ולא הצליחה לקום. המתלוננת בקשה מהמשיב שיעזור לה. רק לאחר כחצי שעה נעתר המשיב ועזר למתלוננת.

3.         העבירות המיוחסות למשיב:

א .         חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 + 335(א1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין).

ב .         תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין.

ג .          איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ד .         השמדת ראיה - עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.

ה .         גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

4.         אלה בתמצית טענות המבקשת

א .         בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, הכוללות את הודעותיה המפורטות של המתלוננת ותיעוד רפואי המחזק את גרסתה.

ב .         מעשיו של המשיב מקימים חזקה, כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונה של המתלוננת. בנוסף, עבירת השמדת ראיה, המיוחסת למשיב, מקימות חשש ממשי שהמשיב ינסה לשבש הליכי משפט.

ג .          עברו של המשיב רצוף בעבירות אלימות שונות החל משנת 1985, עת היה בן 20, ועד להרשעתו האחרונה מיום 12/02/07, בה נגזר עליו, בין היתר, עונש מאסר של18 חודשים, ממנו השתחרר לפני חודשים ספורים.

ד .         בעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, היה תלוי ועומד נגד המשיב מאסר על תנאי של 12 חודשים, שלא הרתיע המשיב.

5.         אלה בתמצית טענות המשיב