החלטה בתיק ת.א 68876/04

כללי

1.         בפני בקשה למתן רשות להתגונן אשר הגישו המבקשים כנגד תביעתו של המשיב.

            לבקשה הנוכחית קדמו שתי בקשות למתן רשות להגן, למחיקת כותרת ובקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולקבלת מסמכים לצורך הגשת חוות דעת של מומחה.

            הבקשה למחיקת כותרת נדחתה ואף נתנה החלטה לגבי המצאת המסמכים, החלטה מיום 18.1.05, בש"א 191002/04. (בקשה ראשונה).

            בדיון מיום 23.2.05 התברר כי למעשה לא הייתה התנגדות של המשיב להמציא את המסמכים הקיימים כפוף לתשלום עבור איתור המסמכים וצילומם ומחלוקת לגבי גובה התשלום מנעה מסירת המסמכים.

            בדיון קבעתי את גובה התשלום עבור המסמכים ואף הארכתי המועד למבקשים להגיש חוות דעת של מומחה.

            בתאריך 15.3.05, הוגשה בקשה למתן רשות להגן, ללא חוות דעת של מומחה, בש"א 159253/05, (בקשה שנייה), אשר לא נדונה הואיל והוחלפה בבקשה נוספת, לה צורף חוות דעת של מומחה, בש"א 164060/05 שהוגשה ביום 1.5.05 (בקשה שלישית) ובמסגרת בקשה זו התקיים הדיון.

התביעה

2.         בתאריך 2.11.03 חתמה המבקשת מס' 1 על בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון אצל המשיב, חשבון שקיבל את המספר 7590.

            בתאריך 3.11.03 חתמו מבקשים 2 ו- 3 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב של מבקשת מס' 1 למשיב.

            כתוצאה מפעילות בחשבון עמדה יתרת החוב ביום 24.10.04 על סך של 64,644.51 ש"ח ומשלא סלקו המבקשים את החוב הוגשה התביעה, הכוללת ריבית למועד התביעה ואילך, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

            לכתב התביעה צורפו המסמכים התומכים בתביעה, לרבות דף חשבון בגין היתרה האמורה.

            למעשה לא חולקים  המבקשים על העובדות שפורטו לעיל, אך מעלים כנגד התביעה טענות שונות, שיפורטו בהמשך, ועל בסיס אותן טענות טוענים כי אינם חייבים לשלם את סכום התביעה או כל חלק ממנו, ואף המשיב חייב לשלם להם כספים בגין נזקים שגרם להם עקב מחדליו ובאופן בו ניהל את החשבון.

הגנת המבקשים

3.         הבקשה למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהירו של מבקש מס' 2 מר ברנס דורון ובחוות דעתו של החשבונאי מר דני לבנה המציג עצמו כמומחה לבדיקת ריביות וחשבונות בנקים.

            חוות הדעת נערכה לאחר שהומצאו כל המסמכים שנדרשו, למרות שבעמ' 3 לחוות הדעת נרשם כי לא הועברו הודעות בדבר חיוב ריבית והודעות בדבר שינוי שיעור הריבית.

            הואיל וחוות הדעת איננה נושאת תאריך סביר להניח כי הרישום בדבר מסמכים חסרים נעשה קודם שהומצאו כל המסמכים, ומכל מקום לא טען המומחה בדיון ולא טען ב"כ המבקשים בסיכומיו כי חסרו לו מסמכים לצורך עריכת חוות הדעת.

            אף יצוין כי יש בחוות הדעת התייחסות לחיובי הריבית ואף מוצגת גרסה חשבונאית וכן מרשימת המסמכים המפורטים כמסמכים שנמסרו עולה כי נמסרו כל המסמכים, לצורך בדיקת הריבית ושיעורה, לרבות כל דפי החשבון, ריכוז יתרות ופרוט סולם ערכים וחישובי ריבית.

4.         בתצהירו טוען המבקש כי בעת פתיחת החשבון ביקש לנהל את החשבון ביתרת זכות ולהשתמש בסכום של 2,000 דולר שעמד לזכות החברה במהלך הפעילות השוטפת ואולם הממונה על האשראי בבנק יעץ להפקיד את הסכום הנ"ל כפיקדון מט"ח ע"מ שהחברה תוכל לקבל מסגרת אשראי.

            הבנק הפעיל לחץ תוך התניית שירות בשרות ויצר מצב בו הסך הנ"ל הוחזק כפיקדון ומנגד היה חשבון העו"ש ביתרת חובה עליו שולמו ריביות חובה וחריגה.

            עוד נטען כי בעת פתיחת החשבון היתה הסכמה לפיה תועמד לחברה מסגרת אשראי של 70,000 ש"ח ובפועל הועמדה מסגרת של 50,000 ש"ח בלבד ועקב כך נגבו ריביות חריגות בגין הסכומים שמעבר למסגרת שהועמדה בפועל ותוך התעלמות מהמסגרת המוסכמת.