החלטה בתיק ת.א. 66934/04

1.         התובע הגיש כנגד הנתבע כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סכום הפיצוי המוסכם אשר נקבע במסמך הנושא את הכותרת "כתב אישור" מיום 12.8.04, נספח א' לכתב התביעה, וזאת בטענה כי הנתבע הפר את התחייבותו היסודית והבסיסית שעל פי המסמך האמור.

            הפרת ההתחייבות המיוחסת לנתבע היא התעלמותו מהתחייבותו לחתום על הסכם עם התובע, כפי שהתחייב בכתב האישור, הסכם למכירת נכס מקרקעין.

2.         הנתבע טוען כי חתם על הסכם עם בל"ל לרכישת נכס מקרקעין בתל אביב, ועל פי אחד הסעיפים שבהסכם נאסר עליו להמחות זכויות בנכס לצד שלישי, בטרם מילא את חיוביו על פי ההסכם, לרבות בצוע חלקן הראשון של עבודות השימור והמצאת ערבות בנקאית לעיריית תל אביב.

הנתבע טוען כי הבהיר לנציגי התובע אשר התעניין ברכישת הנכס  כי הוא מנוע מלהעביר את זכויותיו ואף מסר להם עותק של ההסכם עם בל"ל, ודנו באפשרויות שונות כיצד להתגבר על הקושי.

ביום 12.8.04, התקיימה פגישה בדירתו של התובע ובשיחה שותף בנו של התובע שהיה בחו"ל, באמצעות שיחות טלפוניות עמו.

להפתעתו של הנתבע הגיע לדירה עורך דין סילביו נחום בא כוחו של התובע, למרות שהבהיר לתובע כי עדיין לא סוכמו כל התנאים ואין מקום לערב עו"ד.

3.         הנתבע טוען כי בנו של התובע היה להוט לסכם את העסקה ולכן עו"ד סילביו שפעל בשמו הציע לכתוב זיכרון דברים מחייב.

            הנתבע טען כי עדיין מוקדם לכתוב זיכרון דברים, שכן לא כל העניינים סוכמו, ואז הציע עורך הדין כי במקום זיכרון דברים מחייב, ייכתב מסמך אחר  שאינו מחייב ויהיה בו כדי לרצות את לקוחו באשר לכוונתו של הנתבע לבצע את העסקה.

            הנתבע יצר קשר טלפוני עם עורך דינו, עו"ד חזן, אשר הביע התנגדות לעריכת מסמך שטחי ולא מפורט וכל עוד לא גובשה עסקה מחייבת.

            הנתבע טוען כי חשש שהימנעותו מלחתום על המסמך עלולה לסכל את העסקה, הסכים לחתום תוך שהוא מבהיר כי כוונתו בחתימה להראות רצינות באשר לעסקה עתידית, והאמור במסמך ייכנס לתוקפו רק לאחר שעורך דינו יצרף את חתימתו על המסמך.

4.         הנתבע העביר העתק מהמסמך לעו"ד חזן, ובמקביל נפגש עם נציג הבנק על מנת לבחון אפשרויות של העברת זכויות לתובע, למרות סעיף המקביל בהסכם עם הבנק וכן טיפלו מתווכים שטענו כי יוכלו לקבל את הסכמת הבנק.

            הבנק לא נתן הסכמתו ולכן הודיע הנתבע לתובע כי ההסכם לא יוכל לצאת לפועל לפחות עד להשלמת עבודות השימור של הנכס.

            במצב דברים זה טוען הנתבע כי היה מוכן לחתום על הסכם עם התובע אך היה צורך לסכם את התנאים לאור השינוי במועד בנסיבות ובהשקעותיו בנכס.

            הנתבע טוען כי המסמך "כתב אישור" אינו מהווה התחייבות לעשות עסקה במקרקעין וחתימתו על המסמך הייתה כדי להראות רצינות להמשך המו"מ לקראת עסקה אך לא לראות במסמך כמסמך מחייב אלא כמסמך מקדים.

            לחילופין טוען הנתבע כי גם אם יש למסמך תוקף מחייב הרי שהעסקה סוכלה על ידי בל"ל, באי מתן הסכמה להעברת זכויות ובמקרה כזה כל שזכאי התובע הוא להשבת הוצאותיו.

5.         לבקשה צורף ההסכם שנחתם בין הנתבע לבין הבנק, כאשר הנתבע רוכש את הנכס בנאמנות בעבורו או בעבור אחרים, וכן כולל ההסכם  התחייבות של הקונה לבצע עבודות שימור הנדרשות על ידי עיריית תל אביב.

            סעיף 8.14 להסכם קובע את ההגבלה על זכותו של הנתבע להמחות את זכויותיו לצד ג', טרם שמילא את מלוא חיוביו על פי ההסכם.

            בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי כל מה שנרשם במסמך הינם פרטים נכונים, ואף סוכם בין הצדדים מחיר העסקה אך לא סוכמו הפרטים הנוספים לגבי עלות עבודות השימור וכן לגבי קבלת אישור הבנק להמחאת הזכויות.

            הנתבע הבהיר בחקירתו הנגדית כי לאחר חתימת המסמך פעל לקידומה של העסקה בכך שניסה להשיג את הסכמת הבנק, וכי הודיע על כך לעו"ד סילביו ולנציגים של התובע, ורק כאשר התברר לו כי העסקה אינה יכולה לצאת לפועל באותו שלב כ- 15 יום לאחר מועד חתימת המסמך נשלח מכתבו של עו"ד חזן שצורף לכתב התביעה כנספח ו'.