1. זוהי בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי ולמתן צו המחייב את המשיבה להשלים בתצהיר תשובות על שאלות המבקשת.
2. המבקשת עותרת לקבל לעיונה דוגמאות הסכמים אשר נחתמו בין המשיבה לבין רוכשי יחידות הדיור או הקוטג'ים בכל אחד מהמתחמים נשוא התביעה. לטענתה - הסכמים אלה רלוונטיים לעניין נשוא התביעה, שכן - בין היתר טוענת המבקשת בכתב הגנתה כי המשיבה "גילגלה" את תשלום ההיטלים והאגרות אשר הושתו עליה - אל כתפי בעלי יחידות אשר רכשו ממנה יחידות בפרוייקט נושא דרישת התשלום. עובדה זו, לטענת המבקשת, ניתנת להוכחה מתוך המסמכים אשר התבקשו (סעיפים 12-15 לכתב ההגנה).
3. כך גם בשאלון המבקשת, נשאלה המשיבה בדבר ההסכמים שנחתמו בינה לבין רוכשי היחידות, בכל אחד מהמתחמים המפורטים בכתב התביעה. לטענתה - גם השאלות הללו הן רלוונטיות באשר הן עוסקות בטענת "הגילגול" אשר נטענה על ידי המבקשת בכתב הגנתה.
על טענה זהה לזו - כבר עמדתי בהחלטתי בת.א. 15164/03 בבש"א 165233/04 לאמור:
"לטעמי נתבע שזכה בטובת הנאה שלא על פי זכות שבדין ואשר עליו להשיבה, לא יותר לו להתגונן בהסתמך על מערכת היחסים שבין התובע לבין צד ג'. בהעדר הוראה סטטוטורית - אין שוללים השבת כספים מאת רשות ציבורית, בטענה שהמשלם "גילגל" את עלות המס על לקוחותיו, ובית המשפט ייטה להורות על השבת התשלום ששולם לרשות הציבורית, אם הוכח ששולם ביתר, גם ללא התדיינות. בדברי אלה, אני נסמכת ומאמצת את עמדות של פרופ' דניאל פרידמן בספרו "
דיני עשיית עושר ולא במשפט, במהדורה השנייה, ע' 1203 ו-1208 ובע' 880.
וכן ראה: בר"ע 2824/01 עיריית חיפה נ' לה נסיונל, חברה ישראלית לביטוח בע"מ, תק-על 91(3), מפי כב' הנשיא מ. שמגר.
במילים אחרות, היה והתובעת - המשיבה תוכיח כי חוייבה בהיטלים ובאגרות שלא כדין, כטענתה, או כי חוייבה בטעות בתשלום מחמת פרשנות מוטעית של הוראות החוק, לא תתקבל טענת ההגנה של המבקשת, ברשות ציבורית, כי התשלומים ששולמו ביתר גולמו במחירי הדירות.
מכאן שהבקשה להורות על גילוי מסמכים ומתן מענה משלים לשאלון נדחית. שכן, אין הדבר דרוש לדיון בתובענה, ויהיה בו אך לסבך את הדיון, ושלא לצורך".
4. החלטה דומה שניתנה על ידי בעניין של עיריית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ, נבחנה בבית המשפט העליון, ברע"א 11942/05 - עיריית מודיעין נ' צרפתי צבי ובניו בע"מ (לא פורסמה, ניתנה ביום 9.4.06 מפי כב' השופטת עדנה ארבל).
שם נקבע על ידי בית המשפט:
"בית המשפט (כב' השופטת מארק הורנצ'יק) דן בטענת "הגילגול" המבוססת על העקרון שלפיו, אם התובע לא סבל מחסרון כיס, יש בכך הגנה מפני השבת הסכומים וקבע כי אין מדובר בהרחבת חזית, שכן בכתב ההגנה טענה המבקשת טענת עשיית עושר ולא במשפט, על בסיס טענת "הגילגול". ואולם בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשת בקובעו הי המסמכים שלגביהם מתבקש צו העיון, כוללים פרטים אישיים אשר אינם מעניינם של התביעה, ומתן הצו עלול לפגוע בפרטיותם של הדיירים עימם נחתמו החוזים, שאינם צד לתביעה, ואין הכרח בחשיפת נתונים אלה. גם אם יומצאו כל החוזים - ספק אם מכוחם ניתן יהיה להסיק את המסקנות המבוקשות ללא הסבר ופירוט למרכיבי הסכומים ולנסיבות בהן נחתמו החוזים. העתרות לבקשה גם לא תחסוך בהוצאות. לאור זאת החליט לדחות את הבקשה. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית המשפט (כב' השופטת שרה דותן) החליט לדחות הבקשה, לאחר שקבע כי בדין נדחתה בקשת המבקשת וזאת לאור "שום הלכה שנקבעה בבע"מ 3542/04 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, מפי כב' השופטת א. פרוקצ'יה..."
5. בהמשך קובע בית המשפט העליון:
"לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות דלמטה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות... כאן סברו שתי ערכאות כי העובדה שהמידע המוגן שהתבקש גילויו שייך לצד שלישי שהינו זר להתדיינות - הדיירים בפרוייקט - יגרור פגיעה בפרטיותם באופן לא מוצדק, ולא שוכנעו כי יש להתיר פגיעה כזו במקרה דנן, שכן אין מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן. גם הובע ספק אם העתרות לבקשה תסייע להוכחת טענת המבקשת..."
6. לשון אחר, בית המשפט העליון בהחלטתו קבע כי דין הבקשה להידחות גם מן הטעם ולפיו גילוי המסמכים אשר את גילויים מבקשת המבקשת, חוסים תחת הגנת החיסיון - בין אם המדובר במסמכים מייצגים בלבד, בין אם המדובר בתוכן ההסכמים ובין אם המדובר במחיקת פרטים מזהים: אין בהעתרות לבקשה לסייע להוכחת טענת המבקשת.
7. אשר על כן, תוך שאני שבה ומאמצת ההחלטות הקודמות שהבאתי לעיל, ובנימוקים עליהם הן נסמכות, אני דוחה את הבקשה.
8. בשולי הדברים אציין כי דרישת המבקשת בסעיף 8 לבקשה בכל הנוגע לעובדות חיבור המים, הינה כללית ונעדרת פירוט. אף מתשובתה לתגובת המשיבה, לא ניתן ללמוד אלו מסמכים ספציפיים לעניין ס' 8 לבקשה עדיין חסרים. לפיכך לא אזדקק כלל לרכיב זה אשר בבקשת המבקשת.
9. בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה לא ניתן כל מענה לטענת המשיבה ועל כן לא אזדקק לה. עוד אוסיף כי מסכימה אני עם עמדת המשיבה כי המצאת המסמכים המוכיחים את המועדים בהם שולמו היטלי השבחה וסכומיהם, תשלומי אגרות והיטלי הפיתוח, מועדי התשלום וסכומיהם - הרי שבה במידה שהמשיבה יכולה לאתרם, לא מן הנמנע כי מאמץ זהה יוכל להיות מושקע אף על ידי המבקשת.
10. העולה מכל המקובץ כי דין הבקשה על רכיביה להידחות.
אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות שכר טרחה בגין הבקשה בסך של 4,500 ש"ח + מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.