החלטה בתיק ת.א. 60224/06

מבוא

1.         מונחת בפני בקשה למתן רשות להגן אשר הגישה המבקשת ביום 17.12.06.

ביום 30.1.07 הגישה המבקשת את סיכומיה באשר לבקשה, סיכומי המשיבים הוגשו ביום 21.2.07.

בכתב התביעה בסדר דין מקוצר, שהוגש ביום 31.10.06, עתרו המשיבים להשבת סכום ששולם למבקשת עבור קרן חנייה, שיעודה היה הקמת חניון בסמוך לנכס עבורו קיבלו היתר בניה.

ממועד התשלום ועד היום ובמשך כ- 15 שנה לא הוקם ע"י המבקשת חניון בסביבה הסמוכה כדרישת החוק.

בין הצדדים קיימת הסכמה עובדתית לעניין הסכומים ששולמו ע"י המשיבים:

סך של 19,050 ש"ח שולם במזומן ביום 13.5.92.

סך של 3,175 ש"ח שולם מתוך הערבות הבנקאית ביום 30.6.92.

סך של 5,599.46 ש"ח שולם במזומן ביום 6.7.92.

המבקשת הגישה בקשת רשות להגן, אשר נתמכה בתצהירה של הגב' שרית גולדשטיין, שהינה ממונה חיובים באגף להכנסות מבניה ומפיתוח אצל המבקשת.

טענות המבקשת

2.א.     התקנות אינן מעניקות למשלם כופר חניה זכות בחניון ציבורי, אלא מקבל ההיתר מקבל את תמורתו בכך שפטרו אותו מהקמת חניה בנכס שלו ובכך מאפשרים לו ניצול יעיל יותר של הקרקע.

    ב.     ההסדר בתקנות החניה לא נועד לספק תחליף חניה לבעל הנכס, אלא נועד להגביל את שיקול דעת הוועדות המקומיות מלתת פטור מחניה המטיב עם מבקש ההיתר על חשבון הציבור.

טענות המשיבים

3.א.     המבקשת אינה יכולה לטעון כי המשיבים אינם זכאים להשבת הסכום ששילמו וזאת כיוון שהעלתה טענה זו לראשונה בסיכומיה.

ב.     תקנות התכנון והבניה מתנות את החיוב בתשלום קרן חניה בהקמת חניון, ומשלא פעלה המבקשת להקמתו, קמה למשיבים זכות ההשבה.

דיון והכרעה

4.         העלאת טענת אי הזכאות להשבה בשלב הסיכומים.

המשיבים טוענים כי בבקשת הרשות להגן ובתצהיר התומך בה העלתה המבקשת טענות שונות לעניין גובה הסכום ששולם ולעניין הריבית,ואולם רק בסיכומיה טענה כי המשיבים אינם זכאים להשבת הסכום ששולם לקרן החניה.

מנגד, טוענת המבקשת כי היא העלתה טענה זו כבר בתצהיר שצורף לבקשת רשות להגן.

בסעיף 8 לתצהיר נאמר:

"... אף אם יש להשיב את הסכום ששולם לקרן חניה, המשיבים אינם זכאים לריבית...".

בכך, טוענת המבקשת יש בכדי להביע את טענותיה בעניין אי זכאות המשיבים לקרן החניה.

בדיון מיום  9.1.07, טענה ב"כ המבקשת כי היא חולקת על עצם זכות ההשבה וב"כ המשיבים ציין בדבריו כי יש בטיעונים חריגה מהבקשה.