החלטה בתיק ת.א. 35068/01

1.          בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מיום 6/8/07 (להלן: " פסק הדין") לפיו צווה המבקש, על ידי מותב זה, לפנות ולסלק ידו מהמהקרקעין המצויים ברחוב חתוכה   29, יהוד והידועים כחלקות 19 ו ^- 16 בגוש 6729 (להלן: " המקרקעין").

            כמו כן, הושתו על המבקש הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

2.          על המקרקעין נשוא בקשה זו, שהינם בבעלות רשות הפיתוח, בנוייה דירה בת 5 חדרים (להלן: " הדירה" או " המושכר") אשר הושכרה למשיבה הפורמאלית (להלן: " המשיבה") בשכירות מוגנת, על פי חוזה שכירות מיום 16/7/92 (להלן: " חוזה השכירות" או " החוזה").

            בתחילת שנת 2001 החל המבקש בביצוע בנייה מסיבית בחצר הסמוכה למושכר תוך עריכת שינויים במושכר גופו, זאת בניגוד להוראות חוזה השכירות ובלא לקבל הסכמת המשיבה לבנייה זו.

            חרף צו המניעה הזמני מיום 4/4/01 (כבוד השופטת ד. קרת בבש"א 107842/01) האוסר על המבקש והמשיבה להמשיך ולבצע עבודות כלשהן במקרקעין (להלן: " צו המניעה הזמני"), השלים המבקש בניית תוספת למושכר (להלן: " המבנה הנוסף").

            בתביעה נשוא בקשה זו עתרה המשיבה להורות על פינויים וסילוק ידם של המבקש והמשיבה הפורמאלית מהמושכר, ולהורות על השבת המצב לקדמותו כפי שהיה טרם ביצוע עבודות הבנייה במושכר ובמקרקעין.

3.          בפסק הדין קבעתי כי מעמדו של המבקש במקרקעין הינו של בר רשות גרידא וזכותו להתגורר בדירה נאצלת מהרשאתה של המשיבה אשר ניתנה בעבר; רשות זו בוטלה על ידי אפוטרופסה מר יצחק קפויה (להלן: " האפוטרופוס").

            עוד קבעתי בפסק הדין כי המשיבה הפרה את חוזה השכירות, בכך שהתירה למבקש ^– במפורש או בשתיקה ^– לבצע שינויים מסיביים במושכר ובניית המבנה הנוסף הצמוד לו.

            נוכח ההפרה הבוטה של חוזה השכירות, צוּותה המשיבה להרוס את המבנה הנוסף ולפנות ולסלק ידה, אף היא, מהמושכר.

            עם זאת מצאתי כי, בנסיבות העניין, יש להעניק למשיבה סעד מן הצדק באם ישולם פיצוי כספי בסך 1,500 ₪ תוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.

            למבקש לא הוענק סעד מן הצדק בשל כך שאינו, ולא היה מעולם, דייר מוגן במקרקעין.

4.          בבקשה דנן, אשר הוגשה ביום 5/11/07, עתר המבקש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור אשר הוגש על ידו לבית המשפט המחוזי בע"א 3650/07 (להלן: " הערעור").

            לשיטת המבקש, סיכוייו לזכות בערעור גבוהים המה עד למאוד ומאזן הכוחות נוטה בעליל לצידו.

            מנגד טענה המשיבה בתגובתה מיום 13/12/07 כי יש לדחות הבקשה נוכח העדר סיכוי לקבלת טענות המבקש בערעור והעדרו של נזק בלתי הפיך במידה ויזכה המבקש בערעור.

            משניתנה תשובת המבקש, ביום 30/12/07, לתגובת המשיבה ^– הגיעה עת ההכרעה.