החלטה בתיק ת.א. 34898/05

1.         בתאריך 22.3.04, נחתם בין הצדדים הסכם שכירות לפיו שכרה הנתבעת מהתובעת גנראטור דיזל, על פי התנאים שנקבעו בהסכם.

            במהלך תקופת השכירות, ב- 17.1.05,   הודיעה הנתבעת לתובעת כי הגנראטור נגנב ובפועל לא נמצא ולא הוחזר.

            על פי כתב התביעה תובעת התובעת חוב של דמי שכירות, עד למועד הגניבה, בסך של 3,823 ש"ח ובנוסף תובעת את שוויו של הגנראטור כפי שנקבע בהסכם בסך של 60,000 ש"ח בתוספת ריבית.

2.         הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן ולמעשה מודה בגניבת הגנראטור מחצרה, וכי הודיעה על כך לתובעת ואף פנתה לחברת הבטוח בדרישה להפעיל את פוליסת הבטוח.

            למרות מאמציה של הנתבעת לקבל פיצוי מחברת הבטוח, תביעתה נדחתה וכספי הבטוח לא שולמו עד היום.

            אין בבקשה הכחשה של חוב דמי השכירות וב"כ הנתבעת אף הצהיר היום כ י התובעת זכאית לסכום דמי השכירות, במידה ולא שולם עד היום.

            בתצהיר הנתבעת אין טענה לפיה דמי השכירות שולמו.

            הנתבעת טענה כי הסכום של 60,000 ש"ח שנרשם בהסכם נועד לצורכי הבטוח לאחר שהנתבעת התחייבה לבטח את הגנראטור בפני גניבה על מלוא ערכו.

            עוד טוענת הנתבעת כי אם עליה לשאת בתשלום הגנראטור שנגנב אזי התשלום ייגזר מערכו האמיתי של הגנראטור, מבלי שמציינת מהו "ערכו האמיתי".

            עוד טוענת הנתבעת כי אין בהסכם אזכור לחובתה לשלם סכום כספי בגין הגנראטור שאבד, ובא כוחה טען היום כי לכל היותר יש מקום לאפשר לה להשיב גנראטור חלופי בערך אותו גנראטור שאבד.

            בפועל ובמשך השנה מאז אבד הגנראטור,  לא הביאה הנתבעת גנראטור חליפי ואף אין טענה כי הציעה והתובעת סירבה.

            בסיכומיו אף הוסיף ב"כ הנתבעת טענות שלא נטענו בבקשה, בכך שההסכם הוא עם חברה בשם טאו שרון מבנה אירועים באנרגיה שונה, וזו איננה החברה הנתבעת על פי כתב התביעה ולכן דינה של התביעה להדחות.

            עוד הוסיף ב"כ הנתבעת וטען כי הנתבעת עמדה בתנאי החוזה לבטח את הגנראטור ולשיטתו זכאית התובעת או להמחאת הזכויות על פי פוליסת הבטוח כנגד חברת הבטוח, או לקבל גנראטור חלופי מהחברה איתה התקשרה אשר יהיה באותו מצב של הגנראטור שסופק, גנראטור משומש  ואין הניזוק יכול לבקש מהמזיק יותר מהנזק שנגרם לו.

            יצוין כי בתצהיר אין טענה לגבי מצבו של הגנראטור עובר להשכרתו לנתבעת ואין תשתית עובדתית לטענה בדבר היותו של הגנראטור במצב משומש.

            המצהיר מטעם הנתבעת לא התייצב בשל מחלה, על פי אישור רפואי שהוגש ובמצב דברים זה וויתר ב"כ התובעת על חקירתו הנגדית של המצהיר וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

            הלכה פסוקה היא כי הימנעותו של תובע מניצול זכותו לחקור חקירה נגדית, אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין למצוא בו מעיקרו, ובאין חקירה עומד בפני ביהמ"ש אך האמור בתצהיר על מנת לבחון אם יש בדברים אלו כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, כנגד התביעה.

ראה: ע.א. 16/89 פד"י מה (5) עמ' 735.

3.         הלכה פסוקה היא כי המבקש לקבל רשות להתגונן לא יצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות או סתמיות אלא עליו לפרט כראוי את טענותיו, ובלשון ביהמ"ש בע.א. 543/86 פד"י מב (3) עמ' 343: "מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות...".

            בעניין זה אף ראוי להביא מדברי ביהמ"ש ע.א. 465/89 פד"י מה (1) עמ' 70: "... אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו... וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן... לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו כשם שלא ייתן ביהמ"ש רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים".