החלטה בתיק ת.א. 34862/06

התביעה

1.         בתאריך 2.2.04 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה לפיו קיבל על עצמו התובע לייצג את הנתבע ולטפל בהמשך ניהול התביעה אשר הגיש כנגד בל"ל.

            שכ"ט נקבע בתשלום סך של  2,000 דולר ומע"מ (סכום ששולם בפועל) ובנוסף 35% ומע"מ מכל סכום שיפסק לטובתו של הנתבע בתביעתו כנגד הבנק " בין במישרין ובין בעקיפין כתוצאה מהתביעה הנדונה".

            עוד נקבע בהסכם כי אם תסתיים המחלוקת בפשרה יסוכם שכ"ט בהתאם לדרישתו של התובע.

2.         התובע טיפל בעניינו של הנתבע במשך כשנתיים כשמטרתה של התביעה היתה להקטין את חובו של הנתבע לבנק אשר חויב בפס"ד של ביהמ"ש המחוזי בתשלום של כ- 1,500,000 ש"ח.

            בנוסף התנהל הליך משפטי בין בני משפחתו של הנתבע לבין הבנק אשר עתרו לקבלת סעד  הצהרתי לפיו השעבוד הרובץ על מקרקעין לטובת הבנק בטל, ואולם תביעתם זו של בני המשפחה נדחתה והבנק החל בהליכים למימוש הנכס.

3.         התובע טוען כי רצף הצלחותיו בניהול התיק הביאו את הבנק לראשונה לידי הכרה כי המשך ההליכים טומן בחובו סיכון כספי מוחשי וכדי להקטין את הסיכון יש להגיע עם הנתבע לפשרה לפיה יימחק סכום ניכר מחובו לבנק.

            בתום מו"מ אותו ניהל התובע עם הבנק נערך ונחתם ביום  19.1.06, הסכם פשרה ולפיו מוותר הבנק ומוחק את מלוא חובותיו של הנתבע לבנק בסכום של 3,364,440 ש"ח והנתבע מוחק את תביעתו כנגד הבנק.

            כצד נוסף להסכם הפשרה הצטרפו בני משפחתו של הנתבע שהתחייבו לשלם לבנק  400,000 דולר שווה ערך ל- 1,848,400 ש"ח.

4.         התובע מפחית את הסכום אותו שלמו בני המשפחה מסכום הפשרה (הסכום עליו ויתר הבנק) באופן שההפרש לצורך חישוב שכר הטרחה הינו 1,516,000 ש"ח ומסכום זה, טוען התובע, יש לגזור את שכרו המוסכם בשיעור של  35% ומע"מ בסך של  618,149 ש"ח ולצרכי אגרה ומטעמים של סיכוי לגבות את החוב, מעמיד תביעתו ע"ס של 200,000 ש"ח בלבד, נכון למועד הגשת התביעה.

הגנתו של הנתבע

5.         הנתבע הגיש בקשה בכתב ארוכה ומפורטת במסגרתה עתר לדחות את התביעה על הסף, לחילופין, למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה לדיון בסד"ר ולחלופי חילופין ליתן רשות להתגונן ולאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד.

            בדיון מיום 20.11.06 נחקר הנתבע קצרות בחקירה נגדית על תצהירו ובסיומה הודיע הנתבע כי הוא חוזר על טענותיו שבתצהיר ואיננו יכול לסכם בעל פה כיוון שאינו עורך דין וביקש אורכה להגשת סיכומים בכתב.

            ב"כ התובע הסכים למתן רשות להתגונן, מבלי להודות בנכונות טענותיו של הנתבע, בטענות אותן ימצא ביהמ"ש כראויות ואף ביקש להתנות מתן הרשות להגן בהפקדת ערובה סבירה.

            בתחילת הדיון עתר הנתבע לדחייתו כדי למנות לעצמו עורך דין, ואולם בקשתו נדחתה מהטעמים שפורטו בהחלטה ומאותם טעמים אף לא נעתרתי לבקשתו להגיש סיכומים בכתב.

            משהחליט הנתבע לייצג את עצמו אין לו להלין אלא על עצמו בטענתו כי איננו יודע לסכם טענותיו בעפ"ה.

            מכל מקום אינני מוצא כי יפגעו זכויותיו של הנתבע שכן גם ב"כ התובע וויתר על סיכומיו ואף הסכים למתן רשות להגן, בעניינים שיקבע ביהמ"ש.

            במצב דברים זה בחנתי את טענותיו של הנתבע, הדיוניות, המקדמיות וטענות ההגנה לגופא של התביעה, ולהלן אפרט עמדתי לטענות.

מחיקת כותרת

6.         הטענות למחיקת הכותרת נטענו בפרק "טענות משפטיות" בבקשה סעיפים 36-55.

            תמצית הטענות שאין סכום התביעה קצוב ואף איננו מכוח הסכם או התחייבות וכן שגוי חישובו של התובע לצורך קבלת השכר, הנתונים שגויים ובניגוד לעובדות ולהנחות עליו מסתמך, לכאורה, התובע עצמו.