ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2875-00
06/07/2006
|
בפני השופט:
רנה משל
|
| - נגד - |
התובע:
שלמה כהן
עו"ד אורי מזור
|
הנתבע:
1. מ.א. נתנאל חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ
2. אריה נתנאל
עו"ד עדי ליבוביץ'
|
| החלטה |
1.
ההליך
א. התובע הגיש בתיק זה תביעה כנגד הנתבעים, חברה ומנהלה, בה עתר לחייבם לשלם לו סך של כ-2.6 מליון ש"ח, בגין תיווכו בעסקת נדל"ן בקפריסין התורכית (להלן: "
קפריסין"). התביעה התבססה על עילות חוזיות ומעין-חוזיות.
ב. ביום 27.2.02 החליטה כב' השופטת חיות (אשר הדיון בתיק זה החל בפניה), בהסכמת הצדדים, לפצל את הדיון בתובענה, באופן שבתחילה "תידון ותוכרע שאלת תוקפו, נפקותו והשלכותיו של 'ההסכם הנוסף' מיום 9.5.97".
2.
העובדות הצריכות לעניין ואשר אינן שנויות במחלוקת
א. במהלך שנת 1995 נודע לתובע כי שלטונות קפריסין מחפשים יזם אשר ישלים בניית כפר נופש באזור בפרה (Bafra)(להלן: "
הפרויקט"), אשר בנייתו נקלעה לקשיים. התובע פנה אל הנתבע 2, אריה נתנאל (להלן: "
אריה"), בעליה ומנהלה של הנתבעת (להלן: "
נתנאל"), ועניין אותו בפרויקט.
ב. ביום 20.8.95 כתב אריה, בשם נתנאל, לתובע, את הדברים הבאים (להלן: "
ההתחייבות הראשונה") (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע (להלן: "
תצהיר התובע")):
"הנושא:
כפר נופש תיירות ב- "בפרה" דרום קפריסין הטורקית
אני הח"מ אריה נתנאל מנהל חברת מ.א. נתנאל, חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ מתחייב בזה כלפיך לשלם את הסך של - 150,000 $ (מאה וחמישים אלף דולר) עם קבלת אישור ממשלת קפריסין הטורקית שמעניקה לחברתי את הזיכיון לביצוע הפרויקט בבפרה (90 דונם + 700 דונם להקמת הפרויקט - 'בפרה נופש תיירות'). סכום זה מיועד לתשלום שכ"ט לעורכי דין מקומיים ועבור תווך מקומי.
התחייבות זו היא ללא תנאי ולא ניתנת לביטול ותמומש בהתאם לתנאים דלעיל."
אין חולק, כי התשלום ל"מתווכים מקומיים" המוזכר במכתב, כוונתו האמיתית היא, תשלום שלמונים לגורמים שונים, אשר יסייעו בזכייה במכרז ולאחריה (וראו נספח ד' ותחילת נספח ה' לתצהיר התובע).
ג. ביום 16.11.95 קיבלה ממשלת קפריסין החלטה, כי הפרויקט ימסר לנתנאל, בשיתוף עם חברה טורקית בשם RTA, אשר יקימו יחדיו חברה מקומית, אשר תבצע את הפרויקט. חברה זו - Bafra Investment Ltd.(להלן: "
בפרה") - אכן הוקמה, בסיועו של התובע, במהלך שנת 1996.
ד. ביום 21.3.96 נחתמו חוזים בין משרד התיירות בקפריסין לבין בפרה, לפיהם הוחכר שטח הפרויקט לאחרונה לצורך השלמת בנייתו (נספח ח' לתצהיר התובע). אל החוזה צורף פרוטוקול, בו פורטו התחייבויות לא מעטות החלות על ממשלת קפריסין (כגון פעולות הפקעה, פרוק מבנים קיימים, פינוי מטלטלין שנותרו בשטח, הזרמת מים לשטח וכו').
ה. בפועל ההסכם האמור לא בוצע מעולם והפרויקט לא הושלם. לטענת אריה, הסיבה העיקרית לכך היא, כי ממשלת קפריסין לא היתה מסוגלת לעמוד בחלק לא מבוטל מההתחייבויות שנטלה על עצמה.
ו. במהלך השנים 1996-1997 החליפו ביניהם הצדדים מכתבים רבים. במסגרתם דרש התובע כי ישולמו לו 150,000$, בתוספת כ1.5% משווי העסקה, בעוד הנתבעים השיבו, כי הסכום הראשון נועד ממילא לתשלום לגורמים שלישיים ומעולם לא הסכימו לשלם לתובע עצמו סכום זה או אחוזים משווי העסקה.
ז. ביום 5.1.97 נפגשו התובע ואריה. שלושה ימים לאחר מכן שלח התובע מכתב לאריה (נספח ה' לתצהיר עדותו הראשית של אריה (להלן: "
תצהיר אריה") - אותו לא צרף התובע לתצהירו, מטעמים השמורים עמו), בו הוא כתב, כי לאור "המצב המשפטי הקשה של הפרויקט" באו הצדדים בדברים. לפי מכתב זה, בו מוזכרת מפורשות האפשרות כי הפרויקט יאבד, הצעות הצדדים במשא ומתן, אליבא דתובע, היו כדלקמן:
אריה הציע בשם החברה (הכוונה ל-בפרה - ר.מ.) לתת לתובע:
1) 40,000$ במקום ה-150,000$ שצוינו בהתחייבות הראשונה.
2) תשלום בגובה 1.5% במניות, עבור שכ"ט ייזום הפרויקט.
3) העסקת התובע בחברה במשכורת קבועה.