ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
2194-01,8664-07
02/10/2007
|
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר
|
| - נגד - |
התובע:
אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ
|
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
|
| החלטה |
1.
מהות הבקשה
הבקשה שבפני הינה בקשה להורות לבנק לגלות מסמכים ספיציים.
בבקשה נאמר כי בתיק התקיים הליך של גילוי מסמכים והבנק הגיש, לאחר מספר בקשות, תצהיר גילוי מסמכים ביום 1.9.03.
במהלך שמיעת הראיות התגלה למבקשת כי בבנק נערכו ביקורות פנימיות בעניינה ואף נערכו דוחות בעקבות ביקורות אלה, כפי שעולה מעדותה של גב' סלמניק מיום 27.2.07.
דבר קיומם של דוחות ביקורת פנימית הנוגעים למבקשת לא היה ידוע לה עד למועד הדיון והם לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים של הבנק. לאור זאת פנה ב"כ המבקשת לב"כ המשיב וביקש לקבל את דוחות הביקורת הפנימית אשר נערכו על ידו בעניינה של המבקשת ואת דוחות הביקורת הפנימית שנערכו בענין התנהלות היחידה לליווי פרוייקטים בין השנים 94'-99'.
המשיב התנגד וטען כי הדרישה הועלתה לאחר שהסתיים שלב גילוי המסמכים, ולאחר שקדם המשפט האחרון התקיים מספר חודשים לפני הפניה, אשר נערכה במרץ 2007.
המבקשת טענה כי על בעל דין לגלות את האמת, ואין ספק בשאלת הרלוונטיות של המסמכים אשר גילויים מתבקש.
ב"כ המבקשת הפנה לרע"א 6546/94
בנק איגוד לישראל נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, בו נקבעה הרלוונטיות של דוחות ביקורת פנימיים בבנקים.
בימ"ש רשאי ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים בכל עת. כך במיוחד כאשר עובדת קיום המסמכים נודעה למבקשת מפי העדה מטעם הבנק רק בדיון אשר התקיים ביום 27.2.07.
2.
בקשת הבנק לסילוק הבקשה על הסף
בתגובה לבקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי, הגיש הבנק בקשה לסילוק על הסף של הבקשה ואף ביקש ארכה למתן תגובה לבקשה עצמה.
הבנק הפנה לתצהיר גילוי המסמכים אשר ניתן בספט' 2003, בו גולו בסעיף 3
"תכתובות ומסמכים פנימיים בין הבנק ונציגיו השונים לבין באי כוחו - חסוי".
לאור זאת טען הבנק כי דבר קיומם של דוחות הביקורת הפנימיים לא נודע למבקשת במהלך הדיון בהוכחות בפברואר 2007, אלא לכל המאוחר כבר במכתב הבנק ממרץ 2005, בו נאמר כי אותם דוחות ביקורת פנימיים חסויים שכן הם הוכנו במהלך ולקראת דיון משפטי.
יש לציין כי מכתב תשובה זה של הבנק נכתב בתגובה לפניית ב"כ המבקשת מדצמ' 2004, בו התבקש גילוי ספציפי של דוחות בדיקה וביקורת פנימיים של הבנק בנוגע לפרוייקט נשוא התביעה.
הבנק טען כי לא קיים כל טעם מיוחד לשיהוי הקיצוני בבקשת הגילוי, ואין מקום לפתוח את הענין מחדש.
המבקשת נמנעה מלהגיש בקשה בשאלת החסיון ואין מקום להענות לבקשה כעת, ולכן יש למחוק את הבקשה הנוכחית על הסף.
בתגובה לבקשה זו, נאמר בין היתר על ידי המבקשת כי הבקשה אינה מתייחסת למסמכים אשר התבקשו על ידה בעבר.
לאחר קבלת תגובת ב"כ הבנק במרץ 2005, בה נאמר כי מדובר בדוחות ביקורת פנימית שהוכנו לקראת ההליך המשפטי, לא עתרה המבקשת לעיין במסמכים אלה. אולם, המסמכים הנוספים התגלו במסגרת עדות גב' סלמניק, מסמכים אלה לא גולו ולכן אין כל שיהוי בהגשת הבקשה.
לגופו של ענין, דוחות ביקורת פנימית אשר נערכים במהלך עבודתה השגרתית של הביקורת אינם נופלים בגדרו של החסיון כפי שנקבע בפס"ד
אזולאי לעיל. על הבנק לגלות אם כן מסמכים אלה.