אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 1266/03

החלטה בתיק ת.א. 1266/03

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1266-03,10880-06
19/06/2006
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
ארז טלבי
עו"ד ע. מנור
עו"ד י. שמש
הנתבע:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. בנק קונטיננטל לישראל בע"מ
3. עליזה סיון ואח'
4. ארנסט מאול ואח'

עו"ד פ. רובין
עו"ד מ. צברי
עו"ד צ. אגמון
עו"ד ט. מישר
עו"ד חזקיה-חכמון
החלטה

בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

1.         המבקש הגיש בתיק העיקרי בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיב 2 (להלן: " בנק קונטיננטל"), כנגד מנהליו (המשיבים 3-11). הטענה, בקליפת אגוז, היא כי המנהלים גרמו לבנק קונטיננטל, הנשלט בידי בנק הפועלים (המשיב 1), נזקים כספיים כאשר התרשלו במתן אשראי ללא בטחונות נאותים, באופן שחייב את בנק קונטיננטל להפריש עשרות מיליוני שקלים לחובות מסופקים.

2.         לאחר שנקבע מועד לדיון בבקשת אישור התביעה הנגזרת, הגיש המבקש בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים: בקשות למתן אשראי והבטחונות שהועמדו בגינן על ידי מספר לווים ששמם פורט בבקשה (להלן: " הלווים"), וכן פרוטוקולים של  האשראי של דירקטוריון בנק קונטיננטל בהם נדונו בקשות האשראי דלעיל. הבקשה מתבססת על סעיף 20 לתצהירה של אחת המשיבות (הגב' חנה רוזנברג ששימשה כיו"ר ועדת האשראי) בו נאמר כי בקשות האשראי של הלווים שנזכרו בבקשה נדונו בועדת האשראי.

3.         המשיבים מתנגדים לבקשה מטעמים שונים. ייאמר מייד: אין זה המקום להכריע בטענת המשיבים כי הבקשה לאישור התביעה הנגזרת איננה מגלה עילה לכאורה, ועל כן גם אין ליתן צו לגילוי מסמכים. שאלה זו תידון במסגרת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת, ולא ניתן להקדים את המאוחר. כמו כן אין לקבל את הטענה כי המסמכים נשוא הבקשה אינם נדרשים להוכחת התנאים המקדמיים להגשת תביעה נגזרת. אחד התנאים לאישור תביעה נגזרת הוא קיומה של עילת תביעה לכאורה. לכן לא ניתן לומר מראש כי מסמכי האשראי נשוא הבקשה אינם רלוונטיים, שכן אין להוציא מכלל אפשרות שיש בהם חומר הנוגע לטענת הרשלנות המועלית על ידי המבקש. שאלה אחרת היא אם ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת, ולאחר הגשתה לבקש עיון במסמכים שאולי יבססו את עילת התביעה. כמו כן אינני מקבל את טענת המשיבים כי זכותו של המבקש לעיין במסמכי הבנק מוגדרת בסעיפים 184-185 לפקודת החברות. עסקינן בבקשה המופנית אל בעל דין לגלות מסמכים רלוונטיים למשפט, והיא איננה מוגבלת למסמכים שבעל מניות בחברה רשאי לעיין בהם. לבסוף, אין ממש בטענה שהיה צריך לתמוך את הבקשה בתצהיר, לפי תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. על פני הדברים ברור כי מסמכי האשראי שבידי הבנק רלוונטיים לעילת התביעה, ואין מחלוקת שהם נמצאים בידי הבנק, באופן שמייתר את הצורך בתצהיר (ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 438). השאלה היא רק אם ניתן לעיין בהם בשלב זה, או בכלל, כפי שיובהר להלן.

4.         כבר הבעתי את דעתי כי אין מניעה, באופן עקרוני, לבקש גילוי ועיון במסמכים מסויימים הנמצאים בידי החברה, אם הם דרושים להוכחת התנאים לאישור תביעה נגזרת, והדבר כולל את התנאי הנוגע להוכחת עילה לכאורה (ה.פ. 812/04, בש"א 14335/05 בן יקר נ' נצבא, תק-מח 2006(1) 4550). בענין זה ניתן, לדעתי, לעשות היקש להלכות שנפסקו לגבי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וההלכות בענין פורטו בהחלטתי שבענין נצבא הנ"ל.

עם זאת, לגבי תביעה ייצוגית נפסק כי נדרשת זהירות יתרה במתן זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב אישור הבקשה, מחשש כי תגרום נזק מיותר. בטרם ינתן צו לגילוי מסמכים מסויימים, יש לבחון כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על עילת תביעה לכאורה, ועל התקיימותם של תנאי הסף לאישור התובענה (דברי כב' הנשיא א. ברק בבר"ע 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, בעמ' 787, ודברי כב' השופט א. ריבלין ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, בעמ' 518-519). החשש משימוש לרעה בהליך גילוי המסמכים כאמצעי לניהול "מסע דייג" במסמכי החברה, מצריך בדיקה מקדמית של קיום תנאי היסוד לאישור תביעה נגזרת (ראה: ס. גולדשטיין, "תביעה נגזרת: דרכי פתיחתה וניהולה", משפטים יד (תשמ"ד), 48, בעמ' 62).

דא עקא, תנאי זה קשה ליישום, שכן הוא דורש מבית המשפט לקבוע עמדה, אמנם לכאורה, בענין קיומה של תשתית ראייתית ראשונית להוכחת קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה נגזרת, וזאת כבר בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים, עוד בטרם נדונה הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. ניתן להשאיר בצריך עיון קושי זה, שכן במקרה דנא גורל הבקשה להידחות מן הטעמים של חסיון בנקאי, כפי שיובהר להלן.

5.         הנקודה המטרידה ביותר בבקשה היא זו הנוגעת לפגיעה בחסיון הבנקאי. חובת הסודיות של בנק כלפי לקוחותיו איננה חובה מוחלטת, אלא יחסית. יש לה חריגים, שנקבעו בפסיקה הישראלית, בעקבות הפסיקה באנגליה ובארה"ב, כמו למשל כאשר עניינו של הבנק להגן על עצמו, או האינטרס הציבורי, מחייבים את גילוי המידע (ראה: רע"א 1917/92 סקולר ואח' נ' ג'רבי ואח', פ"ד מז(5) 764, 771, ע"א 5893/91 טפחות נ' צבאח ואח', פ"ד מח(2) 573, בעמ' 586, 588-589, 603-604). עם זאת, נפסק כי רק "בנסיבות נדירות ביותר" יורה בית המשפט על חשיפת חשבונותיו של אדם שאיננו צד להתדיינות (ע"א 174/88 ה' גוזלן ואח' נ' קומפני פריזיאן, פ"ד מב(1) 563, בעמ' 565, שאושר ברע"א 1917/92 הנ"ל בעמ' 774-776, וכן רע"א 5772/99 מרגליות נ' משכן, תק-על 99(3) 419). שומר המגילות לינדלי אף אמר כי "יהא זה מפלצתי" להניח שבהליכים שבין א' ל- ב' ניתן יהיה לחשוף את חשבונותיו של ג' (ראה הציטוט בע"א 174/88 הנ"ל, בעמ' 595). יתר על כן, אפילו כאשר מתבקשת חשיפת חשבונותיו הבנקאיים של בעל דין, נפסק כי: "על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל'דיג ראיות'" (רע"א 1912/92 הנ"ל בעמ' 774). כמו כן הובהר ברע"א 1912/02 הנ"ל כי הצד המבקש את גילוי החשבונות חייב לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, ובכל מקרה גילוי החשבונות אסור שיחרוג מעבר למתחייב לצורך עשיית דין בהליך הנדון.

במקרה דנא, ברור כי מתן צו גילוי מסמכים כמבוקש יאלץ את בנק קונטיננטל לחשוף מידע בנקאי חסוי לגבי הלווים שנזכרים בבקשה, על מנת לברר את תנאי האשראי שניתן להם, מצבם הכלכלי והבטוחות שהם נתנו, בשעה שלווים אלו אינם צד לדיון, ואף לא צורפו כמשיבים לבקשה לגילוי מסמכים. אמנע מהבעת דעה בשאלה האם ניתן יהיה להורות על גילוי מסמכים אלה אם וכאשר תאושר התביעה הנגזרת. אך בשלב מקדמי זה, כאשר טרם התבררה השאלה האם מתקיימים התנאים לאישור התביעה הנגזרת, אין מקום לפגיעה נרחבת ומשמעותית זו בחסיון הבנקאי של לווים, שאינם צד לתביעה או לבקשה זו. כך עולה בבירור מן ההלכות שצוטטו לעיל. לא שמעתי מן המבקש מהן אותן "נסיבות נדירות ביותר" שיצדיקו את הפגיעה בסודיות הבנקאית של צדדים שלישיים.

6.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם הן למשיבים 1-2, והן למשיבים 3-8 (המשיבים 9-11 לא הגיבו לבקשה),  שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ג בסיון, תשס"ו (19 ביוני 2006) בהעדר הצדדים.

ד"ר עמירם בנימיני

שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ