ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
106-05,182424-05
29/12/2005
|
בפני השופט:
סובל משה
|
| - נגד - |
התובע:
1. שניאל הפקות דפוס בע"מ
2. זינגר דניאל
|
הנתבע:
אוניה דיוור ישיר ד"ר וריזה ובנו בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשת רשות להגן בפני התובענה שבכותרת. ביום 21/12/05 נערך הדיון בבר"ל והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.
כללי
1. המשיבה הינה חברה שעוסקת ביצור ושיווק עבודות דפוס והוצאתם לאור. המבקשת 1 הינה חברה העוסקת במכירת נייר. המבקש 2 הינו ערב לכל התחייבויותיה של המבקשת 1. המשיבה סיפקה למבקשת ציוד ושירותים בסך כולל של מאות אלפי שקלים.
כתב התביעה מתבסס על כתב ערבות של המבקש 2 לכל חובותיה של המבקשת 1 וכן על שיקים של חברת ד. שניאל הפקות דפוס (2003) בע"מ לפקודת המשיבה, אשר חוללו ובקשה לביצוע שיק אשר הוגשה להוצל"פ על שיק של המבקשת 1 ע"ס 14,152 ש"ח.
טענות המבקש
2. המבקש טוען בתצהירו אשר צורף לבר"ל כי המבקשת 1 איננה חייבת מאומה פרט לשיק ע"ס של 14,152 ש"ח הנתבעים נגדה ואשר גם אותו פרע.
המבקש אינו ערב לחובות צד ג', חברה בשם שניאל הפקות דפוס(2003) בע"מ.
ההסכם לו טוענת המשיבה ושצורף לכתב התביעה לפיה המבקשת מודה בחוב למשיבה ומתחייבת לשלמו בתשלומים מעולם לא הוסכם בין הצדדים וממילא איננו חתום על ידה או מי מטעמה.
טענות המשיב
3. לטענת המשיבה, טענת המבקש 2 כאילו הינו ערב רק לחובותיה של המבקשת 1, ואותם שילם במלואם, אין בה דבר.
כתב הערבות עליו חתם המבקש הינו כתב ערבות אוטונומי ולפיו הוא חייב לשלם כל סכום ללא הגבלה מיד עם דרישה ראשונה. כאשר עפ"י סע' 3 לכתב הערבות, הוא יישאר בתוקפו גם אם יחול שינוי בשם הלקוח.
דיון והכרעה
4. מעיון בחומר הראיות עולה כי אין הסכם חתום בין הצדדים להכרה בחוב, כפי שהוצג בנספח נ/4 לכתב התביעה. כמו כן לא ניתן לקבוע כי הצדדים פעלו על פי הסכם זה לאור העובדה שהשיקים שהתקבלו לאחר המועד הנקוב על גבי ההסכם, אינם בסכום התואם את המוסכם לכאורה.
על פי תצהיר המבקש, חתימתו על כתב הערבות לחובותיה של המבקשת 2, היא חברת שניאל הפקות איננו משית עליו באופן אוטומטי, כפי שטוענת המשיבה, גם את חובותיה של חברת ד. שניאל, (להלן: החברה השנייה), בהיות חברה זו גוף משפטי עצמאי ונפרד ולכן הוא ערב רק לחובותיה של חברת שניאל הפקות, המבקשת 1 (להלן החברה הראשונה).
לאור העובדה שכתב התביעה מבוסס על שיקים של החברה השנייה, למעט שיק אחד של המבקשת 1 ע"ס 14,152 ש"ח, הרי שיש ליתן לו רשות להתגונן כנגד יתרת התביעה. באשר לשיק זה, טוען המבקש כי פרע אותו במלואו, אם כי הוא איננו מפרט דבר בהקשר זה ואף מודה בחקירתו הנגדית כי לא פירט כיצד שילם את החוב הנ"ל. הגם שטוען בחקירתו כי חוב זה שולם בשיקים של החברה השנייה, אין הוא מתכבד להיכנס לפרטי טענה זו.
בחקירתו הנגדית הוסיף המבקש טענה לפיה החברה המבקשת נסגרה בינואר 2003 וממועד זה בוצעו העסקאות עם המשיבה עבור החברה השנייה. עבור רכישות אלה ניתנו השיקים שצורפו לכתב התביעה.
משעמד ב"כ המשיבה על חקירה נגדית הרי שגם התשובות שניתנו במסגרת החקירה הנגדית מהוות הגנה לכאורה שיש להתייחס אליה.
לטענת המשיבה, בהתאם לנוסח כתב הערבות, המבקש ערב לכל חובותיה של החברה גם אם שמה שונה וזאת בהתאם לסעיף 3 לכתב הערבות המנוסח כך:
"כתב ערבות זה יישאר במלוא תוקפו אף אם:
*יחול שינוי בשם הלקוח, בהרכבו או בתקנותיו.
*תתנו ללקוח או לכל ערב או לכל אדם ארכה או הנחה אחרת.
*תבטלו או תשחררו, תתקנו, תפחיתו, תחליפו או תחדשו שטרות, ערבויות או כל בטחונות אחרים.."