החלטה בתיק תת"ע 2477-08-11

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 19.9.11 , בהעדר המבקש.

סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל פס"ד שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

על פי ההלכה הפסוקה, טעות או שכחה של נאשם או של ב"כ, אפילו נעשתה בתום לב, אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר. משזומן הנאשם כדין ולא התייצב, כאשר אין בידו סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו(רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל; רע"פ 2586/10 אלי אסולין נ' מדינת ישראל; ר"ע 418/85 פרץ רוקנשטיין נ' מדינת ישראל; רע"פ 8445/07 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל; רע"פ 8333/09 פיראס חביבי נ' מדינת ישראל - פורסמו במאגרים המשפטיים ).

במקרה דנן, זומן המבקש כדין לישיבת יום 19.9.11, לאחר שבמסגרת הדו"ח שנמסר לו בידו, דו"ח שעליו גם חתם, נרשם תאריך הדיון באופן מפורש.

למרות זאת לא התייצב המבקש לישיבת יום 19.9.11 ולכן נדון בהעדרו.

המבקש לא הציג סיכויי הגנה ומדבריו עולה הודיה בעובדות כתב האישום.

הענישה שהוטלה על המבקש הינה סבירה והפסילה שהוטלה הינה פסילת המינימום הקבועה בצד העבירה דנן. משכך לא נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה ממתן פסק הדין בהעדרו.

אשר על כן, הבקשה נידחת.

פסק הדין יוותר על כנו.

המבקש יפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט לאלתר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תשע"ב, 18/06/2012 במעמד הנוכחים.