ההליך
ב"כ הנאשם ביקש לדחות את הטיעונים לעונש לתקופה של שלושה חודשים על מנת לבחון הליך טיפולי בו החל הנאשם.
הנאשם הורשע לאחר הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן, בן שני אישומים, שכלל מספר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), מספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(1) לחוק הנ"ל ומספר עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.
בדיון מיום 6.11.12, הודיעה ב"כ המאשימה, כי הצדדים הגיעו להסדר הטיעון בתיק, ב"כ הנאשם ביקש לשלוח את הנאשם לקבלת תסקיר בעניינו, שיתייחס לאפשרות הגעת הנאשם להליך טיפולי בעניינו, ללא ערב עד למתן גזר הדין. ב"כ המאשימה הסכימה שיישלח לתסקיר, בלי להתחייב לקבל את המלצת שרות המבחן.
תסקיר שרות המבחן
ביום 11.9.12, השתלב הנאשם במרכז הטיפולי "דיאלוג מחודש" במסגרת טיפולית קבוצתית ובמסגרת טיפולית פרטנית.
שרות המבחן התרשם שעלולה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעניינו פחתה, ועל כן, באו בהמלצה לשנות את תנאי שחרורו לחלופת מעצר, כך שישהה בחלופת מעצר בתנאים מגבילים ליליים, באיזוק אלקטרוני לילי, ובשעות היום יוכל להגיע למרכז הטיפולי ללא ערבים.
בתסקיר מבחן נוסף, מיום 10.1.13, סבר שרות המבחן, כי יש מקום לשינוי נוסף בחלופת המעצר של הנאשם, כך שעל אף הרחקתו מאזור הצפון, יוכל לשוב לצפון ולהתגורר בקרבת משפחתו. כיום, לאור חלוף הזמן, סבר שירות המבחן שמדובר בחלופה ראויה לצד שילובו במסגרת הטיפולית. לאור זאת, המליץ שרות המבחן לשנות את תנאי מעצר הבית, כך שהנאשם ישהה בתנאי מעצר בית ליליים, בין השעות 23:00-5:00 בבית אחותו בכפר כנא, וכן ביקש דחייה למשך 3 חודשים נוספים, זאת על מנת לשלבו במסגרת טיפולית בתחום האלימות הזוגית בצפון הארץ, ולהגיש תסקיר משלים בעניינו.
הדיון בפנינו
בדיון שהתקיים בפנינו ביום 13.1.13, התנגדה ב"כ המאשימה להמלצת שרות המבחן, וציינה, כי יש בחזרת הנאשם לצפון כדי לסכן את המתלוננת. לא בכדי, לפני מספר חודשים, הנאשם קיבל הקלה בתנאי השחרור, כך שהותר לו לבקר בכפר בו מתגוררת המתלוננת, ואף שהנאשם לא יצר אתה קשר, היא נאלצה להישאר בתוך ביתה מחשש לפגוש בו, והדבר מצוין בתסקיר.
לדבריה, אין בעובדה ששירות המבחן מתעתד לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית כדי להקהות את המסוכנות האמורה.
לטענת ב"כ המאשימה, עמדת המאשימה בתיק זה הינה למאסר בפועל, ולאור זאת, אין כל הצדקה לדחייה ארוכה למשך 3 חודשים. המאשימה הסכימה שהנאשם יישלח לתסקיר במסגרת הסדר הטיעון, זאת בלי להתחייב להמלצה שתתקבל.
מנגד, טען ב"כ הנאשם, כי הדחייה הינה מוצדקת, שכן מדובר בהמשכו של הליך טיפולי אותו החל הנאשם, מאז שוחרר ביום 4.9.12 במסגרת הליך המעצר, ויש צורך בתסקיר משלים.
באשר לשינוי בתנאים וחזרתו לאזור הצפון, הרי ששרות המבחן סבר, כי רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות פחתה, ולכן יש מקום לשנות את תנאי מעצר הבית.
דיון
בנסיבות העניין, נראה לנו כי אין הצדקה בשלב זה לדחייה ארוכה למשך 3 חודשים.
מדובר במעשים חמורים מאוד בהם הודה והורשע הנאשם במסגרת הסדר הטיעון. בשים לב למכלול הנסיבות שתוארו, נראה לנו, שמן הראוי שהבקשה תישקל לאחר השלמת הטיעונים לעונש, ולשם כך מן הראוי שתהיה בפנינו גם המלצה סופית של שירות המבחן למקרה שלא תתקבל ההמלצה של שירות המבחן.
לאור זאת אנו קובעים לטיעונים לעונש ליום 14.2.13 שעה 12:30. , ומורים לשירות המבחן להגיש עד למועד הנ"ל המלצה סופית בעניין, למקרה שלא תתקבל הבקשה לדחיית הדיון.
יש להודיע לשירות המבחן.