1. זוהי בקשה אשר כותרתה "בקשה לעיון בחומר חקירה" והיא מוגשת, כך על פי הבקשה, בהתאם לסעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב].
2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין למטרה לא כשרה.
3. ב"כ הנאשם טוען כי מעיון בחומר החקירה עולה כי מקום האירוע היה מצולם על ידי לא פחות מ-8 מצלמות, כי המשטרה הגיעה למקום האירוע בזמן האירוע ונציגה אף עיין במצלמות האבטחה ומוסיף כי במזכר של שוטר יש הוראה לצפות במצלמות בנסיון להבין את כלל האירוע.
ב"כ הנאשם טוען כי חומר החקירה המלא לא נמסר לעיונו ועיקר מתייחס הוא למצלמות האבטחה של המועדון בו ארע האירוע.
ב"כ הנאשם מוסיף כי מחומר החקירה עולה כי האירוע החל בשעה השונה מזו הכתובה בכתב האישום ומוסיף כי סרטי האבטחה נעלמו ולמרות שהאירוע החל בשעה 03:00, בכל מצלמות האבטחה סרטי המועדון אינם מתעדים את השעה 02:53 ואילך.
4. לאור כל האמור, עותר ב"כ הנאשם להורות למשיבה להמציא את סרטי האבטחה החל מהשעה 02:53 ועד השעה 04:20.
5. ב"כ המאשימה משיב כי על ב"כ הנאשם היה לנקוט בהליך אחר כגון צו להמצאת מסמכים, לפי סעיף 108.
ב"כ המאשימה אומר כי כל מה שבידי המאשימה נמסר לב"כ הנאשם וכי החומר המבוקש לא בידי המאשימה.
6. ב"כ הנאשם טוען כי חומר החקירה נמצא בשליטת המאשימה וכי קיים בידי המאשימה צו והוא מבקש מבית המשפט להורות למאשימה לגשת למועדון ולהוציא את המצלמות וכי פעולת החקירה הזו בוצעה רק בחלקה.
7. ב"כ המאשימה משיב כי כתב האישום הוגש ביום 13.04.2011 וכי אנו מצויים כחודש וחצי לאחר מכן והוא מצר על כך שלאחר שההגנה קיבלה את חומר החקירה וסברה כי יש מקום לבצע השלמה כזו או אחרת, לא הגישה בקשות מתאימות.
8. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם ואת טיבה של הבקשה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
9. המשמעות האופרטיבית של בקשה זו הינה לחייב את המאשימה לבצע פעולות חקירה מסוימות.
10. סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי עניינו בחומר חקירה.
המונח חומר חקירה כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום ואין לפרש את המונח פירוש דווקני ומצמצם המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה והשאלה מהו חומר חקירה תוכרע ככלל על פי טיבו ומהותו של החומר וזיקתו לעניין הנדון בהליכים [ר' לעניין זה י. קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני א' עמ' 987-989].
לעניין זה, מתוך הצורך בשמירה על זכויות הנאשם, אין ליתן פירוש מצמצם למונח חומר חקירה.
11. בשים לב לאמור בכתב האישום ולכך שהאירוע המתואר בו, אשר הינו אירוע אלים אשר נטען כי אירע במועדון, הרי שככלל ניתן לומר כי סרטי צילום ממצלמות האבטחה רלבנטיים ויש להם נגיעה לאישום ולנאשם.
12. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי עסקינן בחומר חקירה. מדובר בחומרים אשר אינם נמצאים ברשות המאשימה. אכן, הפסיקה הרחיבה וקבעה כי חומר חקירה הינו לרבות חומר חקירה אשר נמצא בשליטת המאשימה.
13. יש להבחין בין חומר חקירה אשר נמצא בידי המאשימה לבין חומר חקירה אשר אינו נמצא בידיה.
בבש"פ 10465/06 הררי נ' מ"י [לא פורסם 2007] נפסק: