אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 187147

החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 187147

תאריך פרסום : 12/07/2010 | גרסת הדפסה
תיק רשם הפטנטים
רשם הפטנטים וסימני מסחר
187147
29/07/2009
בפני השופט:
1. סגן רשם הפטנטים
2. נח שלו שלומוביץ


- נגד -
התובע:
James HOWARED
עו"ד ריינהולד כהן ושות'
הנתבע:
רשם הפטנטים
החלטה

עובדות המקרה

1.        בפני בקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי בבקשת פטנט מס' 187147, בקשה שהיא למעשה בקשה "להשבת זכויות" שהיו למבקש אילו נכנסה בקשתו לפטנט לשלב הלאומי במועד, דהיינו שתאריך בקשתו בישראל יהא כתאריך הגשת הבקשה הבינלאומית במסגרת אמנת ה- PCT.

2.        המבקש, אזרח בריטי  ותושב צרפת, הגיש בקשת פטנט בצרפת באמצעות עורך פטנטים צרפתי, וכמו כן הגיש בקשת פטנט בינלאומית - PCT - באמצעות עורך דין בריטי,  התובעת דין קדימה מהבקשה הצרפתית.

3.        עורך הדין הבריטי אשר טיפל בבקשת ה-PCT של המבקש, הודיע למבקש כי מועד הכניסה לשלב הלאומי עבור בקשת ה-PCT הינו 26.10.2007 לגבי מדינות שבהן יש להיכנס לשלב הלאומי תוך 30 חודשים ממועד דין הקדימה, ו-26.11.2008 לגבי מדינות בהן יש להיכנס לשלב הלאומי תוך 31 חודשים ממועד דין הקדימה, וביקש לקבל את הוראותיו לגבי המדינות הספציפיות בהן ירצה להגיש את הבקשות הלאומיות ולרשום את אמצאתו.

4.        מסיבה כלשהי, ולמרות שהתקשורת בין עורך הדין למבקש התבצעה בנוהלי תקשורת רגילים ומקובלים, טעה המבקש לחשוב כי ישראל הינה מדינה בה ניתן להיכנס לשלב הלאומי תוך 31 חודשים ממועד דין הקדימה, קרי עד יום 26.11.2008, בעוד שבפועל ישראל נמנית על המדינות המאפשרות כניסה לשלב הלאומי בתוך 30 חודשים בלבד מיום בקשת הבכורה, הוא תאריך דין הקדימה.

5.        ביום חמישי, ה-1.11.2007, במהלך שיחת טלפון עם עורך דינו, גילה המבקש כי תמה התקופה במהלכה ניתן להיכנס לשלב הלאומי בישראל. לאחר שעמד על טעותו, ביקש המבקש מעורך דינו לברר האם ניתן להגיש את הבקשה בישראל באיחור, ובמידה וכן, הורה לו לעשות כן.

6.        הבקשה הוגשה לבסוף בישראל ביום ראשון, ה- 4.11.2007, בליווי הבקשה להארכת תקופת הכניסה לשלב הלאומי עקב הטעות.

טענות המבקש

7.        לטענת המבקש, האיחור בהגשת הבקשה לכניסה לשלב הלאומי בישראל נבעה מטעות אנוש שנעשתה בתום לב, בעוד המבקש ועורך דינו נקטו בכל הפעולות הסבירות על מנת להגיש את הבקשה בישראל במועד. אי הידיעה של המבקש לגבי המועד האחרון להגשת הבקשה בישראל, הינה טעות שלא בלתי סביר שתקרה בניהול ענייני פטנטים ובפרט על ידי מי שאינו מומחה לפטנטים, כמו המבקש. 

8.        ממשיך המבקש וטוען כי הצירוף של אי ההבנה ו/או אי הידיעה של המבקש מחד ואי ההבנה של עורך הדין מאידך, הן טעויות היכולות לקרות גם במהלך התנהלות תקינה. ומשכך, הן טעויות מהסוג שמצדיק השבת הזכויות.

9.        לטענת המבקש, זו הסיבה בשלה המחוקק העניק מעמד מיוחד לבקשה להארכת המועד הקבוע בסעיף 48ד לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, [ להלן: "חוק הפטנטים"] וזאת על ידי חקיקתו של סעיף מיוחד המוסיף על ההוראות הכלליות המתירות הארכת מועדים לפי סעיף 164(א) לחוק הפטנטים. משכך יש להיעתר אפוא לבקשה ולהאריך את המועד האמור. במיוחד כאשר זו מתבקשת על רקע הוכחה של טעות בתום לב אשר גרמה לאי העמידה במועד.

10.    לטענת המבקשת, יש לראות את חוזר רשם מ.נ. 45 כאישור לדרישות מקלות לקבלת בקשה לאורכה עלפי הסעיף 48ד(ג).

11.    כמו כן, לתמיכה בטענותיה, המבקשת מביאה מספר החלטות בהן מחדל להגיש בקשה לאומית בישראל שנבע מטעות המבקש, התקבלה באופן בו נשמרו זכויות המבקש.

דיון:

12.    אכן, סעיף 48ד(ג) לחוק הפטנטים קובע הוראה פרטנית בדבר הארכת מועדים בכל הקשור לכניסה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד.  כמו כן, נכון הדבר כי חוזר רשם מ.נ. 45 קובע סטנדרט של "due care" לגבי השאלה האם ראוי להעניק ארכה כאמור. ולמרות זאת, פרשנותו של המבקש את הכלל יוצר מצב המרוקן את מבחן ה- "due care" מתוכנו.

13.     מבחן ה-"due care" גורס כי המבקש זכאי לארכה המבוקשת במידה ונקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד.

מוכן הייתי להניח כי טעותו של המבקש נעשתה בתום לב, ואם המבחן היה מסתכם בבדיקת תום לבו של המבקש, אכן היה זכאי לקבלת ארכה. אלא שמבחן  ה- due care אינו עוסק בתום ליבו או בהלך רוחו של המבקש. המבחן דורש נקיטת צעדים סבירים להגשת הבקשה במועד, אין ספק כי הצעד הסביר הראשון הנדרש מאדם המבקש להגיש בקשת פטנט בישראל, היא לבדוק מהו המועד לעשות כן, במיוחד שעה שידוע למבקש, כך על פי עדותו, כי יש מדינות בהן המועד הוא שלושים חודש ויש מדינות אחרות בהן המועד הוא שלושים ואחד חודשים. אין גם פשוט יותר מלבדוק את המועדים לגבי המדינה בה המבקש מעוניין להגיש בקשה לפטנט, על אחת כמה וכמה כאשר המבקש שכר עורך דין לצורך העניין וכל שנדרש ממנו היה לשאול את עורך דינו. 

14.     חשוב להדגיש כי בשאלת הארכת המועד והשבת הזכויות לא מדובר בזכות דיונית, פרוצדוראלית גרידא, זכות אשר חשיבותה נופלת מפני זכותו המהותית של המבקש, אלא באיזון זכויות מהותי בין המבקש לציבור. לא בנקל לוקח רשם הפטנטים ומפקיע זכות אשר הועברה לנחלת הכלל, ואשר הציבור יכול להיסמך עליה ככזו, ומעניק אותה למבקש פטנט. נקבע כבר בהחלטה בדבר בקשה לפטנט 175104 (בקשה להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי), מיום 15 באוגוסט 2006, סעיף 11-12, כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ