אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק צבאי 1486/12

החלטה בתיק תיק צבאי 1486/12

תאריך פרסום : 03/04/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי שומרון
1486-12
23/02/2012
בפני השופט:
רס"ן סיגל טורג'מן

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד קמ"ש ערין שעבי
הנתבע:
מג'ד עבד אלכרים מוחמד עאזם
עו"ד מוצטפא עזאמטה
החלטה

מונחת בפניי בקשת התביעה הצבאית לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום והבקשה

הנאשם נעצר לראשונה ביום 7/02/12. התביעה הצבאית הגישה את כתב האישום בעניינו ביום 16/02/12 ויחד עמו ביקשה, כי בית המשפט יורה על המשך מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ביום 22/02/12 נערך הדיון בבקשה בפניי.

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו שני פרטי אישום: פרט האישום הראשון מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בגין כך שהחל משנת 03' ועד למועד מעצרו, בתחילת חודש פברואר 12', היה חבר בארגון החמא"ס. במסגרת זו, הצטרף הנאשם לאוסרה דתית, השייכת לארגון, נהג לתלות דגלים, לכתוב סיסמאות ולהשתתף בתהלוכות ובטקסים מטעם הארגון. בנוסף, השתתף הנאשם בלימודי דת וקוראן. בין השנים 04' עד 06' היה הנאשם אחראי מטעם תנועת התלמידים האסלאמית, השייכת לחמא"ס. במסגרת זו, פעל בין כותלי בית הספר, תלה דגלים ותמונות של מועמדי חמא"ס לבחירות ונטל חלק בחוגים שונים מטעם הארגון.  

פרט האישום השני מייחס לנאשם עבירה של יידוי אבנים, בגין כך שהחל משנת 07' ועד לשנת 08' במספר הזדמנויות רבות ושונות, ידה הנאשם אבנים יחד עם אחרים לעבר ג'יפים של כוחות הביטחון ממרחק של כ-30 מ' ואף פגע בהם. בתגובה השליכו כוחות הביטחון רימוני גז מדמיע לעבר המיידים. 

טענות הצדדים

התביעה הצבאית טענה, כי קיימת בתיק תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת כל אחת מן העבירות המיוחסות לנאשם. התביעה הפנתה אל אמרותיו של הנאשם בחקירה, בהן הודה במיוחס לו במרבית כתב האישום; ואל עדויותיהם של עדים אחרים, שהתייחסו בעדויותיהם לחברותו ולפעילותו של הנאשם בארגון. אחיו של הנאשם התייחס גם לאירועי יידוי האבנים יחד עמו.

לגישת התביעה, המסוכנות הנשקפת מהנאשם נוכח המעשים המיוחסים לו מצדיקה את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. התביעה עמדה על פרק הזמן הממושך של תשע שנים, במהלכו היה הנאשם חבר בארגון החמא"ס. התביעה היתה ערה לכך שפעילותו של הנאשם בארגון נשאה אופי אזרחי והסתיימה לפני חמש שנים, אך טענה שאין בכך כדי להקהות מן המסוכנות הנשקפת ממנו, נוכח המשך החברות בארגון עד ליום מעצרו. התביעה הדגישה, שגם פעילות אזרחית עשויה לתרום לחיזוק כוחו של הארגון. בנוסף טענה, כי יידוי אבנים ממרחק קרוב יחסית, תוך פגיעה בכלי הרכב, שהובילה אף לשימוש בגז מדמיע מצדם, בצוותא עם אחרים מחזקת את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם. לעמדתה, קיים חשש שהנאשם יימלט מאימת הדין נוכח העונש הצפוי להיות מוטל עליו אם יורשע. לבסוף טענה התביעה, כי בשקילת האפשרות לנקוט בחלופת מעצר יש לקחת בחשבון גם את העובדה ש תנאי הפיקוח האפשריים באזור מוגבלים.

הסנגור טען, כי אין מקום להורות על מעצרו של הנאשם וביקש לשחרר את מרשו בתנאים. הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה או עילות מעצר בעניינו של הנאשם. הוא מיקד את טענותיו בכך שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בעת שהיה קטין; הוא חדל מפעילות בארגון לפני כשש שנים ומיידוי אבנים לפני כארבע שנים; ובעיקר טען חל שיהוי משמעותי בחקירת רשויות החקירה את עניינו של הנאשם. לעניין אחרון זה טען הסנגור, כי על אף שהאמרות המפלילות בעניינו של הנאשם נאספו בידי כוחות הביטחון בין השנים 07' עד 09', הנאשם לא נדרש לחקירה ולא נחקר מאז. מכאן, טען הסנגור, ניתן ללמוד כי גם רשויות הביטחון לא סברו שנשקפת מסוכנות מן הנאשם.

דיון והכרעה

על אף שההגנה לא חלקה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית ראויה לצורך ההליך, בחנתי את חומר הראיות שהונח בפניי והשתכנעתי, כי התשתית הראייתית הקיימת בתיק, מספקת לצורך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים. אעיר, כי באמרתו הגדיר הנאשם את מועד תחילת חברותו בארגון החמא"ס בגיל 15 (היינו - משנת 03') וכך מיוחס לו בכתב האישום, על אף שציין עוד באמרתו, כי כבר בשנת 99' היה חבר באוסרה השייכת לחמא"ס.

אשר לקיומה של עילת מעצר בעניינו של הנאשם, סברתי, כי אכן מתקיימות במקרה זה עילות של מסוכנות ושל חשש להימלטות מאימת הדין.

בהחלטתי בתיק בימ"ש שומרון 1263/12 התוב"ץ נ' עווד התייחסתי לשיקולים, שיש לשקול ביחס לעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, כשנבחנת שאלת המעצר:

" העבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת הוכרה בפסיקה כעבירה המקימה עילה של מסוכנות (כך למשל ע"מ (איו"ש) 2969/09 עאשור נ' התוב"ץ). יחד עם זאת, עולה מן הפסיקה, כי יש לבחון את אופייה של אותה התאחדות..; מה היה אופייה של  חברותו של הנאשם באותה התאחדות, אם היה רק חבר בה או שמא נשא במסגרתה משרה בכירה (ע"מ 2106/07 קאסם נ' התוב"ץ); בתוך כך יש להביא בחשבון את סוגי הפעילויות שביצע, את חומרתן ואת פרק הזמן שחלף מאז ביצוען; לבסוף, יש לבחון נתונים נוספים, ביניהם משך החברות, האם החברות הופסקה ומתי ומי יזם את הפסקתה."

במקרה שלפנינו, מלמד חומר הראיות, כי הנאשם היה חבר בארגון החמא"ס במשך תקופה ארוכה שהחלה בשנת 03' (כך לפי כתב האישום) ונמשכה, לפי דבריו, עד למועד מעצרו בתחילת חודש פברואר 12'. לעניין זה ראוי להביא את הדברים כפי שנכתבו באמרתו של הנאשם:

" אני עד היום משתייך לארגון חמאס אך אין לי שום פעילות מלבד הפעילות [צ"ל: פעילויות] בשנת 2006 אשר סיפרתי עליהם" (אמרתו המתורגמת מיום 8/02/12, ע'2, ש'33-32).

פעילותו של הנאשם בארגון נלמדת מעדויותיו שלו ומעדויותיהם של העדים האחרים בתיק. במסגרת פעילותו בארגון נהג הנאשם לכתוב סיסמאות בשם הארגון, לתלות דגלים של הארגון ולהשתתף בתהלוכות מטעם הארגון. בנוסף, נטל הנאשם חלק בשיעורי דת ולמד קוראן במסגרת האוסרה. בנוסף, היה הנאשם אחראי בעצמו על תנועת התלמידים האסלאמית, השייכת לארגון. תנועה זו היתה אחראית על ארגון פעילויות בתוך בית הספר, כולל חוגים בשם התנועה ופעולות שנועדו לקדם את תנועת החמא"ס בתקופת הבחירות. פעילותו של הנאשם במסגרת תנועת התלמידים הופסקה רק לאחר שהרשות הפלשתינית אסרה על פעילות במסגרת האוסרה ועצרה חלק מחבריה, ביניהם הנאשם. אלא שכאמור חברותו של הנאשם נמשכה עד למועד מעצרו.

מקרים בהם התפרשה החברות על פני תקופה לא מבוטלת ונמשכה עד למועד המעצר והפעילות בארגון הופסקה אך כתגובה לאכיפה מצד הרשות הפלשתינית, קבעה הפסיקה, כי ללא ראיה לשינוי משמעותי באורחות חייו של הנאשם ובהשקפותיו, יש להסיק כי שחרורו עלול לסכן את ביטחון האזור (ע"מ 2752/10 התוב"ץ נ' עמרו, ע"מ 1084/11 התוב"ץ נ' חנתולי). זאת, גם כאשר דובר בפעילות אזרחית של ארגון החמא"ס (ע"מ 1371/11 אבו תרכי).

גם במקרה שלפנינו, המשך החברות עד למועד מעצרו של הנאשם, אפילו נמנע הנאשם מפעולות אקטיביות, כאשר הנאשם ממשיך להגדיר עצמו כחבר בארגון, מלמד על המשך המסוכנות הנשקפת ממנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ