תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל
|
297913120
25/06/2014
|
בפני השופט:
כב' רשמת ההוצאה לפועל יונת הברפלד אברהם
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד מואיז פסי
|
הנתבע:
אלמוני עו"ד מיכאל דינציס
|
החלטה |
לפני בקשת החייב לבטל את העיקול אשר הוטל על ערבון, שהופקד בבית המשפט , בתיק אזרחי 34287-09-13.
כללי:
1.נגד החייב מתנהל תיק איחוד , בו כלל חובותיו עומדים ע"ס של 787,534 ש"ח.
2.החייב משלם בתיק האיחוד סך של 150 ש"ח מדי חודש.
3.במסגרת ההליכים המתנהלים נגד החייב, בתיק האיחוד, ע"י התיקים הפרטניים, הוטל עיקול אצל המחזיק, הנהלת בתי המשפט.
4.בעקבות זאת, פנה החייב וביקש לבטל את העיקול.
טענות החייב:
5.לבקשתו מיום 26/3/14 צרף החייב תצהיר לפיו העיקול הוטל על ערבון שהופקד בבית המשפט וכי הערבון הופקד מכספי משפחתו והינו מיועד לשכר טרחת עו"ד.
6.החייב צרף את החלטת בית המשפט מיום 5/3/14 , שם נקבע כי העירבון יוחזר לתובע, הוא החייב, באמצעות בא כוחו. לאחר שהתבקש החייב להמציא הבהרות , הגיש תגובה ביום 7/4/14, אליה צרף תצהיר מטעםXXX. הגב' XXX הצהירה כי הינה ידידתו של החייב וכי הלוותה לו סך של 20,000 ש"ח . הגב' XXX טענה כי כנגד התשלום אותו הלוותה לחייב, קיבלה ממנו שטר בטחון.
7.באותה בקשה נרשם ע"י ב"כ החייב, כי במעמד הפקדת העירבון בבית המשפט, הבטיח החייב לבא כוחו כי שכר טרחתו ישולם מכספי העירבון. יצוין כי הבטחה זו כלל לא צוינה בתצהיר החייב מיום 1/4/14, ובכלל.
8.בתגובה לטענות ב"כ הזוכה, המשיך ב"כ החייב וטען כי הסכים להצעת בית המשפט למחיקת התביעה, רק לאור ידיעתו כי העירבון יוחזר לידו.
טענות הזוכה:
9.ב"כ הזוכה בתיק פרטני 0106317741 הגיש תגובה לבקשה ובה טען כי החייב מעלה שתי טענות הסותרות זו את זו-פעם כי הכספים ניתנו לחייב כהלוואה ופעם כי התשלום הינו עבור שכר טרחת עו"ד.
10.ב"כ הזוכה המשיך וטען כי לא צורפה כל ראיה להלוואה וכי הגב' XXXלא נרשמה כמשלמת העירבון וכי אין לה כל קדימות לקבלת הכספים. כמו כן, טען ב"כ הזוכה, כי מהסכם שכר הטרחה המצורף לא ניתן ללמוד כי העירבון אמור לשמש כשכר טרחה וכי גם לב"כ החייב אין קדימות על פני הכספים.
הצדדים הסכימו לותר על חקירות מצהירים וכי תינתן החלטה על סמך המסמכים המצויים בתיק.
החלטה:
11.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין בקשת החייב להידחות.
12.כל אשר צרף ב"כ החייב, היה את החלטת בית המשפט מיום 5/3/14 שם נקבע כי יתרת העירבון תוחזר לתובע (החייב), לאחר שחלק מהעירבון חולט לטובת הוצאות הנתבעים באותה תביעה. לא צורפה, למשל, ההחלטה המורה על הפקדת העירבון, על מנת שניתן יהיה ללמוד מהי מטרת העירבון. כמו כן לא צורפו החלטות נוספות, שייתכן והיו רלוונטיות, כגון זו מיום 29/12/13. בנוסף לא צורפה קבלת בית המשפט בגין העירבון, ממנה ניתן יהיה ללמוד מי המשלם.
13.מעיון בהחלטת בית המשפט שכן צורפה, עולה כי חלק מהעירבון חולט לטובת הוצאות הנתבעים, דהיינו ידע החייב עת הפקיד את העירבון ועת הסכים להצעת בית המשפט, כי חלק מהעירבון יועבר לנתבעים באותה תביעה, וכי לא יקבל את מלוא העירבון חזרה, הן לצורך כיסוי הלוואה או תשלום שכר טרחה. מכאן ניתן ללמוד כי החייב היה מודע למשמעות מהות העירבון ותנאי שחרורו וכי לא בכל תנאי יקבלו חזרה, במלואו.