אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק הוצל"פ 03-34473-10-1

החלטה בתיק תיק הוצל"פ 03-34473-10-1

תאריך פרסום : 28/02/2012 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל ירושלים
03-34473-10-1
28/01/2012
בפני השופט:
ההוצאה לפועל קטוביץ שחר

- נגד -
התובע:
כ"ג
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
החלטה

1.         בפניי בקשת כונס הנכסים למכור את זכויותיו של החייב בנכס, כתפוס ע"י צד ג', אשת החייב.

לאמור, הבקשה דנן היא למכור בהליכי הוצאה לפועל, אך את חלקו של החייב בנכס המשמש דירת מגורים לחייב ולאשתו, ללא צורך בנקיטת הליכי פירוק שיתוף תחילה.

2.         בתיק זה מונה כונס נכסים על זכויות החייב בנכס מקרקעין המשמש לחייב ולבני משפחתו כדירת מגורים. מחצית הזכויות בנכס מצויות בבעלות החייב והמחצית השנייה בבעלות אשת החייב.

3.         כונס הנכסים מבקש בשלב זה למכור את חלקו של החייב בדירה כתפוס ע"י האישה. כונס הנכסים מבסס בקשתו על ההלכה שנקבעה בפסק הדין בענין רע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד אייל שוורץ, טרם פורסם (להלן: "הלכת כובשי"). לטענת כונס הנכסים נקבע בפסק דין זה, כי אשת החייב נחשבת לדיירת מוגנת מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

עוד טוען כונס הנכסים כי לאור הוראת סעיף 34(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969 לפיה: "כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים", פתוחה בפניו הדרך למכור, בנעלי החייב, אתחלקו של החייב בנכס בלבד, כאשר בהתאם להלכת כובשי, מחצית הזכויות בנכס תמכרנה כמחצית בנכס תפוס.

ממשיך וטוען כונס הנכסים כי אין נפקות ממשית לדרך בה ימכור את חלקו של החייב, שכן לטענתו, בין אם יימכר על דרך של פירוק שיתוף או על הדרך המוצעת על ידו, ללא פנייה לבית המשפט המוסמך, הרי שבשתי הדרכים ההכנסות לקופת הכינוס יהיו בגובה של מחצית מתמורת שווי הנכס ובשתיהן, הנכס יימכר כתפוס. הדרך המוצעת עדיפה לטענתו, מאחר שהיא ניתנת למימוש מהיר יותר, ללא צורך בהגשת תובענה לפירוק שיתוף במקרקעין, כאשר הצדדים יקבלו סכום זהה לסכום שימומש לאחר נקיטה בהליך של פירוק השיתוף במקרקעין, אך בעת מוקדמת יותר.

4.         לאחר עיון בבקשה, החלטתי לדחותה ללא צורך בקבלת תגובת החייב או צד ג', אשת החייב.

ראשית, אבקש להעמיד דברים על דיוקם.

הלכת כובשי קובעת כי כונס הנכסים מוסמך לפנות בתביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט המוסמך, כי סעיף 40א' לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") איננו חל במקרים כגון המקרה דנן וכי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר") יכול שיחול על הסיטואציה שלפנינו, בהתאם לנסיבות העובדתיות הרלוונטיות.

אכן, בהלכת כובשי נקבע אמנם כי דירת מגורים של בני הזוג שם תימכר בהליכי כינוס נכסים כתפוסה על ידי אשת החייב, לאחר פירוק בעלותם המשותפת בדירה. ברם, לא נקבע שם כי אין צורך בבירור זכותה של אשת החייב להגנת חוק הגנת הדייר, במקרים בהם קיימת מחלוקת בדבר זכאות מעין זו. עוד נקבע בהלכת כובשי, כי תמורת המכירה תועבר לנושי החייב שם, בניכוי חלקה של אשתו בבעלות בדירה. בית המשפט הורה לפיכך שאשת החייב שם, תהיה לדיירת מוגנת של הנושים בבית המגורים.

עם זאת, נאמר במפורש בפסק דין כובשי כי הקביעה לעניין דרך פירוק השיתוף הינה: "מסקנה פרטנית ישירה על המקרה שלפנינו" ולפיכך ומטבע הדברים, אינה מהווה הלכה בלעדיה אין ויש לבחון כל מקרה לגופו.

מכאן, ראשית, כי אין לקבל את טענת כונס הנכסים שנקבעה הלכה, לפיה אשת החייב תהיה בכל מקרה לדיירת מוגנת מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. בהקשר זה יצוין, כי רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות להורות על דיירות מוגנת.

5.         ומכאן, לגופם של דברים. זאת, שעה שבנדון דידן, מוכן כונס הנכסים לסבור, לכאורה, כי לאשת החייב זכות דיירות מוגנת מכח חוק הגנת הדייר.

סעיף 34(א) לחוק המקרקעין קובע, אכן, כי שותף במקרקעין רשאי להעביר את חלקו בנכס, גם ללא הסכמת יתר השותפים. ברור הוא כי החייב ואשתו הינם שותפים בדירת מגוריהם וכי כונס הנכסים נכנס בנעלי החייב לעניין מימוש הנכס, מכח סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל.

לענין זה כידוע, כוללת הבעלות במקרקעין דרך כלל, גם את זכות השימוש במקרקעין. כאשר זכות השימוש ניתנת להגבלה, בנסיבות התאימות מכח הדין, ובמקרה דנן, מכח חוק הגנת הדייר.

ברם, שעה שעסקינן בפירוקו של תא משפחתי, בחר המחוקק ליתן עדיפות לשימורו של תא זה, בין על דרך של מתן זכות קדימה לבן או בת הזוג, בעת מימושו של הנכס (סעיף 101 לחוק המקרקעין), ובין על דרך של מתן זכות לדיור חלוף במקרה של פירוק שיתוף בין בני זוג על דרך של מכירת הנכס כולו (סעיף 40א' לחוק המקרקעין).

אמנם, לאור הלכת כובשי, סעיף 40א' איננו חל לכאורה בענייננו. אך אין חולק כי ניתן ללמוד ממנו, על היחס המיוחד והזהיר שמעניק המחוקק למקרה של פירוק שיתוף בין בני זוג.

6.         ככלל, דומני כי בקשת כונס הנכסים איננה תואמת את תקנת הציבור במובנה הרחב, איננה עונה על עקרונות של סבירות ואף איננה כלכלית, ואבאר את עמדתי.

סעיף 101 לחוק המקרקעין מקנה קדימות לאשת החייב לרכוש את חלקו. בבסיס סעיף זה עומד רציונאל של הבעלות המשותפת ובעיקר זכות השימוש הניתנת לכל שותף. כאמור, זכות הבעלות מקנה למחזיק בה גם את זכות השימוש (סעיף 2 לחוק המקרקעין) ולכן, זכות זו עוברת עם העברת זכויות הבעלות בנכס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ