החלטה בתיק תו"ב 49885-11-10

1.         זוהי בקשת הנאשמים, באמצעות באי כוחם, לבטל כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, לפיה השימוש הנעשה ע"י הנאשמים במקום אינו חורג מהשימוש המותר עפ"י התוכנית החלה על המקום תב"ע/947.

2.         כתב האישום מייחס לנאשמים שימוש חורג במבנה לגריסת פלסטיק (מחזור) בשטח של 560 מ"ר ואחסון חומרי גלם וחומר לאחר גריסה בשטח של כ- 1.5 דונם;

            השימוש הנעשה במבנה שלעיל, חורג מייעודי המקרקעין בתכנית המיתאר ג/947 החלה על המקום ושהייעוד שלה הוא תעשיית טקסטיל ואחסנה.

3.         ב"כ הנאשמים טוענים כי המבנה בו פועלת הנאשמת 3 כמו יתר מבנה התעשייה שבסביבתו היו בעבר בבעלות תאגידים שבשליטת משפחת שפירא שנקלעו להליכי כינוס נכסים ובהתאם נמכרו המבנים לתשלובת קיסריה ורדינון בע"מ ומתוכם פעל מפעל הטקסטיל שבבעלותה, אף היא נקלעה לקשיים ונכסיה נמכרו בהליכי כינוס נכסים ובין השאר לחב' מבני - תעשייה.

            איזור התעשייה הוקם מלכתחילה עבור מפעליה של משפחת שפירא ובהתאם לכך נקבע בתב"ע ג'/947 כי השימוש המותר באיזור התעשייה הוא "לתעשיית הטקסטיל והאחסנה"

4.         כאמור מפעליה של משפחת שפירא אינם פועלים זה מכבר. נכסיה באזור התעשייה נמכרו וכיום הם משמשים מפעלים רבים אשר אינם עוסקים בתחום תעשיית הטקסטיל.

5.         חרף העובדה שהרשויות התירו ניהולם של עסקים מסוגים שונים ושאינם בתחום תעשיית הטקסטיל, הרשויות מעודדות קיומם של העסקים, ולא נקפו אצבע לשינויה של התב"ע להתאימה לסוגי העסקים במקום.

6.         המשיבה אוכפת את הוראות חוק התכנון והבנייה במקום באופן בררני שהרי כנגד יתר העסקים המתנהלים במקום ושאינם מתחום תעשיית הטקסטיל לא הוגשו כתבי אישום.

            אכיפה בררנית ושאינה מבוססת על שיקולים ענייניים, פוגעת בתחושת הצדק ועומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית; טענה שעפ"י הפסיקה מצדיקה ביטול כתב האישום ומכאן שהנאשמים מבקשים לבטל כתב האישום שהוגש נגדם.

7.         מנגד טוענת באת כוח המאשימה כי בהעדר מחלוקת עובדתית בדבר מהות העסק המתנהל במבנה לעומת ייעוד המקרקעין עפ"י התב"ע החלה על המקום, טוענת המאשימה כי:

א.         בעקבות תלונות מצד תושבים ורשויות על כי במתחם מתבצעת שריפה של חומרי פלסטיק, נתבקשה המאשימה להפעיל סמכותה להפסקת הפעילות של המפעלים המזהמים והפוגעים באיכות הסביבה.

ב.         בעקבות קבלת התלונות הפעילה המאשימה פיקוח על הפעילות המתנהלת במתחם "ורדינון" בו נמצא המפעל נשוא כתב האישום, ומבדיקה שנעשתה במקום נמצא כי אכן קיימים מספר מפעלים הפועלים בניגוד ובסתירה להוראות התב"ע ג/947 ואשר פוגעים בסביבה ובאיכות חייהם של התושבים במקום.

ג.          בבדיקה ובהערכה שנעשתה ע"י המאשימה הוחלט לתת עדיפות לטפל בשלושה מפעלים בשלב ראשון, המפעלים שטופלו בשלב זה הם:

            1. "תיק תק -  תחנת מעבר לפסולת גזם - נגדם הוגש כתב אישום;

            2. "חב' צדוק שירות לחקלאי", המשתמשת במקום לאחסנה ושינוע של מכולות, תלונות התושבים התייחסו לתנועת משאיות המובילות מכולות בתחומי המגורים בשכונה - גם נגדה הוגש כתב אישום, החברה בעקבות זאת עזבה את המתחם.

            3. חב' ויגור תעשיות בע"מ, חברת מחזור לפלסטיק, ובין היתר אוספת חומרי פלסטיק, (בקבוקים, מיכלים ושקיות) ושאר פסולת פלסטיק ולאחר מיונה בשטח הפתוח, עוברת גריסה למחזור.

            בהמשך כותבת באת כוח המאשימה כי המאשימה פעלה ותמשיך לפעול ב"מתחם ורדינון" ככל שיידרש על מנת להפסיק הפעילות הבלתי חוקית הנוגדת התב"ע, וזאת על מנת להפסיק הפגיעה באיכות החיים של התושבים המתגוררים באזור.

            על כן מבקשת באת כוח המאשימה לדחות הבקשה, ולהורות לנאשמים להשיב לאישום לגופו.

8.         בפסיקת ביהמ"ש הוגדרה "אכיפה בררנית"  בידי כב' השופט זמיר, כאכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים, או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה או על יסוד שיקול זר או בשרירות גרידא.